שיוך דירות.
בהתאם להחלטה מס' 751 של מועצת מקרקעי ישראל החלו הקיבוצים הליכים של שיוך יחידות מגורים לחברי הקיבוץ. הליכים אלו, שהמשמעות הכלכלית בצידם גבוהה כמובן, נדונו לא אחת בבתי המשפט. מקרה מעניין נדון לאחרונה בבית משפט המחוזי בחיפה*. שם עלתה השאלה מה סכום האגרה שעל התובעים לשלם בגין תביעתם. מדובר בשאלה קריטית שכן תביעה שלא שולמה בגינה אגרה כדין דינה להימחק על הסף. המחלוקת בין הצדדים היתה האם מדובר בתביעה לסעד הצהרתי או כספי. כשההבדל ביניהם הוא שתביעת סעד הצהרתי, האגרה בגינה נמוכה. ואילו תביעה כספית, האגרה בה נגזרת מסכום התביעה ויכולה להגיע לסכומים נכבדים. מפאת חשיבות הדברים בחרתי לסקור בפניכם, בתמצית, את החלטת בית המשפט.
תיאור מקרה – יורשים של חבר קיבוץ.
באותו עניין, התובעים היו יורשיהם של מי שהיו חברי קיבוץ ובינתיים הלכו לעולמם. לטענת התובעים, בשנת 2006 קיבלה אסיפת הקיבוץ החלטה לפיה דירות של חברי הקיבוץ ישויכו לחבריו. אולם, לשיטת התובעים, הקיבוץ מעכב את הליך שיוך הדירות ממניעים פסולים. כך מונע הקיבוץ מהתובעים לשייך את דירת המגורים על שמם ולממש את עיזבון המורישים.
תובעים מול קיבוץ.
עוד טענו התובעים כי בהתאם להחלטות הקיבוץ, בתקופה שממועד פטירת החבר ועד למועד החתימה על הסכם חכירה פרטני – הזכויות בדירה ובפירותיה חוזרות לקיבוץ הרשאי לעשות בדירה ופירותיה כרצונה. זאת עד להשלמת הרישום בפועל של הדירות ע"ש החברים אצל היורשים ברמ"י . משכך, מסרב הקיבוץ להעביר ליורשים את השימוש והחזקה בדירות היורשים. אלא מאפשר להם רק להתקבל לחברות בקיבוץ. ולהתגורר בדירה המיועדת ליורש בכפוף לתשלום דמי שימוש הנהוגים בקיבוץ. הלכה למעשה, טוענים התובעים, משכיר הקיבוץ את דירות המנוחים. ומסרב להעביר ליורשים התובעים את דמי השכירות אותם הוא גובה בגין השכרת הדירות. בכך מעשיר הקיבוץ את קופתו ואין לו עניין להשלים את תהליך שיוך הדירות.
טענות התובעים – היורשים.
במסגרת הסעדים המבוקשים על ידם ביקשו התובעים מבית המשפט: 1. ליתן צו המורה לקיבוץ למסור את השימוש והחזקה בדירות הנפטרים ליורשים. 2. לחילופין, ליתן צו המצהיר כי כל אחד מהיורשים זכאי לקבל את דמי השכירות. אשר נגבו בגין השכרת הדירה המיועד לשיוך. 3. ליתן צו המורה לקיבוץ לקבוע פרק זמן סביר. בו יהיה על החברים הצעירים ו/או הקיבוץ להשלים את התשלומים המגיעים למשפחות הזכאיות לפיצוי. פיצוי בגין המעבר מהחלטה 751 להחלטה 1456. וכן לקבוע כי סכום הפיצוי יישא הפרשי הצמדה.
[בתמצית יובהר כי החלטה 751 אפשרה לחבר בעל וותק של עד 15 שנה לשלם דמי היוון בשיעור של 66%. בעוד שחבר עם וותק העולה על 15 שנה יהנה מהנחה של 2% לכל שנת וותק. עד לשיעור היוון מקסימלי של 11%. אך הקיבוץ אימץ את החלטה 1456 אשר ביטלה את ההבחנה בין חוכרים ותיקים לחדשים.
לעניין תשלום האגרה – טענו התובעים כי עד למועד השלמת הליך שיוך הדירות לא ניתן לדעת באופן סופי מה גובה דמי השכירות. הסכומים שעל הקיבוץ לשלם לתובעים. שכן משך הליך שיוך הדירות אינו ידוע. מנגד טוענת המדינה – (מאחר והאגרה משולמת למדינה ביקש ביהמ"ש את תגובת המדינה). כי בנושא סעד הצהרתי או כספי – אין מקום ליתן סעד הצהרתי. כאשר ניתן לתבוע סעד כספי של ממש. ובמקרה הנ"ל נראה כי דמי השכירות בגין העבר גובשו ועל כן יש להגיש תביעה לסעד כספי מוגדר.
פסק דין – אגרת משפט.
בפסק דינו מדגיש בית המשפט תחילה כי לחובת תשלום האגרה, שנקבע בתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "התקנות"), מספר מטרות ובהן תשלום החלק היחסי של ניהול ההליך על ידי המתדיין ובכך למנוע פתיחת הליכי סרק. אמנם, יש לפרש את התקנות פירוש ליברלי על מנת שלא לנעול את שערי ביהמ"ש. עם זאת נקבע בפסיקה כי אל לו לביהמ"ש ליתן יד לעקיפתה של החובה לשלם אגרה באמצעות האצטלה של סעדים הצהרתיים שהם כספיים במהותם. ההלכה קובעת כי סעד הצהרתי הוא סעד שאינו ניתן לביטוי כספי. אולם, באם נתבע סעד הצהרתי, הטומן תביעה כספית, לא תמנע העובדה שהתבקש סעד הצהרתי את תשלום האגרה לפי שווי הסכום הנתבע. בית המשפט מדגיש, בהתאם לפסיקה, כי די בכך שאחד מהסעדים שנתבקשו יסווג כסעד כספי על מנת לחייב באגרה מתאימה.
פסק דין – פיצוי.
מכאן עובד בית המשפט לדון בענייננו וקובע כי הסעד השלישי שביקשו התובעים הינו סעד כספי בכסות של סעד הצהרתי. כזכור, בסעד זה מתבקש בית המשפט לקבוע כי על הקיבוץ ו/או חבריו הצעירים "להשלים את התשלומים המגיעים למשפחות הזכאיות לפיצוי בגין המעבר מהחלטה 751 להחלטה 1456 וכן לקבוע כי סכום הפיצוי ישא הפרשי הצמדה". בית המשפט מציין כי התובעים עצמם, בהמשך כתב התביעה, מדגימים את ההפסד הכלכלי הניכר לטענתם נוכח המעבר מהחלטה 751 להחלטה 1456. התוצאה של מתן סעד כמבוקש, ככל שיינתן, הוא חיוב הקיבוץ בתשלומים מתאימים.
משכך, בית המשפט מורה לתובעים לתקן את כתב תביעתם בהתאם, להגדיר ולשום את הסעד הכספי הנדרש ולשלם את אגרת המשפט המתחייבת.
*ת"א (מחוזי חי') 29638-04-17 אמנון אבישי נ' קיבוץ כפר מכבי (פורסם בנבו, 11.04.2018)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בליווי משפטי של עסקים בתחום המסחרי- -מינהלי ודיני עבודה. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
