בדרך כלל בתקנוני האגודות מופיעות תניות בוררות הקובעות כי יש לברר מחלוקות בין האגודה לחבריה או בין חבר אגודה אחד למשנהו תחת הליך בוררות. בנוסף לתקנון, מאוד שכיח כי בהסכמים מוסיפים הצדדים תניות בוררות לבירור מחלוקות בין הצדדים להסכם.
חשוב לדעת כי מדובר בתניות שבתי המשפט מייחסים להן חשיבות רבה. ואף נוטים לפרש אותן בצורה רחבה. לכן, במקרה שהוגשה תביעה בסכסוך עליו חלה תניית הבוררות, ניתן להגיש לבית המשפט בקשה לעיכוב הליכים. זאת לצורך העברת הדיון ופתרון המחלוקת במסגרת הליך בוררות.
דוגמא לכך ניתנה לאחרונה במסגרת החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים*. אשר קיבל בקשה שהגיש משרדי להעברת הדיון במחלוקות בתיק לדיון בבוררות. בשל חשיבות הדברים בחרתי לסקור בפניכם את עיקרי ההחלטה.
תיאור המקרה.
התובעת באותו עניין היא עמותה רשומה, המסייעת לנזקקים, בין השאר באמצעות מתן תרומות עבור הנחות בסלי מזון. התביעה הוגשה כנגד מספר נתבעים, ביניהם שניים שייצג משרדי. הטענות כנגד מרשיי היו מופרכות, אך לא זה המוקד לענייננו.
בקשה לעיכוב הליכים והעברה לבוררות.
עם קבלת התביעה הגיש משרדנו בקשה לעיכוב ההליכים והעברתם לדיון בבוררות. זאת לנוכח תניית הבוררות אשר קבעו בהסכם בין העמותה לבין החברה שיוצגה על ידי משרדי. מנגד טענה העמותה כי יש לדחות את הבקשה. שכן מנהל החברה, שאף הוא היה נתבע, אינו צד להסכם ותניית הבוררות לא חלה עליו. עוד טענה התובעת כי כנגד הנתבעים נטענו טענות חמורות כגון תרמית. אלה מצדיקות בירור התביעה בבית המשפט ולא בהליך בוררות. עוד נטען כי פיצול הדיון כנגד הנתבעים השונים, מהווה טעם לדחיית הבקשה ובירור העניין כולו בפני בית המשפט. וזאת על מנת למנוע החלטות סותרות. כמו כן נטען כי ההסכם שנכרת בין הצדדים הוא הסכם פיקטיבי, שדינו בטלות. לפיכך גם תניית הבוררות המופיעה בו בטלה. עוד נטען כי תניית הבוררות אינה חלה על הזמנות ומוצרים שנרכשו לפני מועד חתימת ההסכם בין הצדדים.
החלטת בית המשפט – העברה לבוררות.
לשמחתי בית המשפט קיבל את עמדתנו ודחה את כל טענות התובעת. כך, בראשית החלטתו ציין בית המשפט כי על פי סעיף 5 לחוק הבוררות בית המשפט יעכב את ההליכים בין צדדים להסכם בוררות, בהתאם לבקשת בעל דין שהוא צד להסכם בוררות. החוק מותיר לבית המשפט שיקול דעת שלא לעכב הליכים, "אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות". בהתאם לפסיקה, רק בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים יסטה בית המשפט מתניית בוררות שעליה הסכימו הצדדים. ויימנע מלכבד את רצונם. נקבע כי את הסמכות לסטות מתניית בוררות מוסכמת יש להותיר למקרים חריגים. מקרים בהם מדובר בטענות חמורות במיוחד או כאשר מדובר באינטרס ציבורי כבד משקל שמצדיק דיון פומבי.
נימוקי ביהמ"ש לטובת העברה לבוררות.
א.
בית המשפט קובע כי בענייננו לא הובאו בפניו ראיות המלמדות כי החברה ביצעה מעשים פליליים או הגובלים בפליליים. לכן, לא ניתן לומר שהטענות שהועלו הן ברף המקים טעם מיוחד המצדיק עיכוב הליכים ובירור פומבי בבית המשפט.
ב.
באשר לטענה שעניינה פיצול הדיון, בית המשפט מציין כי אמנם תניית הבוררות היא ביחסים שבין העמותה לחברה, והתביעה הוגשה כנגד צדדים נוספים שאינם חתומים על הסכם הבוררות. אולם, במסגרת הדיון שנערך בתיק הביעו הנתבעים כולם את הסכמתם להצטרף להליך הבוררות. לפיכך, סבור בית המשפט, ממילא שלא קיים חשש לפיצול הליכים ולהכרעות סותרות.
ג.
בית המשפט דחה גם את טענות העמותה באשר להסכם ולתוקפו. הוא קבע כי אלו תתבררנה בהליך גופו. ואין לקבוע מראש שההסכם פיקטיבי ולכן בטל, ומכאן שאין מניעה ליתן תוקף לסעיף הבוררות. כמו כן נדחתה הטענה לפיה סעיף הבוררות אינו חל ביחס לתקופה שקדמה ליום חתימת ההסכם. בעניין זה נקבע כי תניית הבוררות בהסכם נוסחה באופן רחב שאינו מוגבל לאירועים לאחר חתימת ההסכם הכתוב דווקא. בין הצדדים היתה מערכת יחסים נמשכת, שעוגנה בשלב מסויים בהסכם. פרשנות לפיה כוונת הצדדים היתה להעביר את כל הסכסוכים ביניהם הנובעים ממערכת יחסים זו, להליך בוררות, היא אפשרית. ועל רקע הגישה הנוהגת יש להעדיף פרשנות זו המקיימת את תניית הבוררות.
לסיכום.
לאור האמור לעיל קיבל בית המשפט את הבקשה, הורה על העברת התיק לדיון בבוררות ואף חייב את התובעת בתשלום הוצאות בסך של 7,500 ₪.
* ת"א (מחוזי י-ם) 9332-10-17. קיי.טי. יבוא ושיווק בע"מ נ' שוועת עניים ועד הצדקה למען עניי ארץ ישראל. (נבו 25.08.2022).
* המידע המופיע הוא כללי בלבד. ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים. בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
