בחירה ללא בחירות

מזכיר פנים באחד הקיבוצים אשר משרדי מייצג, פנה אלי ושאל: בועד ההנהלה בקיבוץ ישנם 7 חברים. הקיבוץ עומד בפני בחירות לועד, אולם רק 7 חברים הגישו את מועמדותם. האם הקיבוץ צריך לקיים הליך הצבעה או שאפשר להכריז כי "הועד נבחר ללא בחירות"?

מה אתם חושבים על כך? הנה התשובה לפניכם-

תיאור מקרה א' – בחירות לועד אגודה.

בשנת 2013* עסק בית משפט בסוגיה זו, ופירסם פסק דין. באותו מקרה ועדת הקלפי מצאה כי חמישה מועמדים בלבד ביקשו להיבחר לוועד האגודה. כך שמספר המועמדים היה זהה למספר המקומות בוועד. על כן, החליטה ועדת הקלפי לבדוק עם היועץ המשפטי ועם רשם האגודות, כיצד כדאי שתפעל במצב זה. מפרוטוקול ועדת הקלפי עולה כי היועץ המשפטי וכן נציג הרשם השיבו. ותשובתם היתה למנות לוועד האגודה את חמשת החברים שביקשו להיבחר. באותו יום הודיעה ועדת הקלפי כי חמשת המועמדים הם שיהיו הוועד החדש. על החלטה זו הגישו ערעור בו דן עוזר רשם האגודות השיתופיות. בית המשפט דחה את הערעור. ובעקבות כך הגישו עתירה מנהלית כנגד ההחלטה שהחליט עוזר הרשם. העתירה התבררה בבית המשפט המחוזי בירושלים.

ערעור.

המערערים טענו כי ועדת הקלפי היתה צריכה לפנות שוב אל האסיפה הכללית. והאסיפה היא היחידה שהיתה יכולה בהתאם לתקנון, לאשר למנות את חמשת האנשים שביקשו להתמנות כוועד החדש של האגודה. ועדת הקלפי היא זרוע מבצעת של האסיפה, ואין לה סמכות להכריז על הוועד החדש. לא בתקנות של רשויות האגודה, ולא בשום מסמך אחר.

בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי בהליך בחירת ועד האגודה ללא קיומן של בחירות אין כל פסול.

תיאור מקרה ב' – בחירות לועד מחוז של לשכת עורכי הדין.

במקרה דומה מינה ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין כ-90 דיינים בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב-יפו. בלא הליך של בחירות. הטעם לכך היה שמספר המקומות עלה על מספר המתמודדים. כך שלא היה צורך בהליך של בחירות, ומינו את המועמדים "באופן אוטומטי" לדיינים.

עתירה.

כנגד החלטה זו הגישו עתירה לבית המשפט העליון. בה טענו כי יש לערוך בחירות פומביות. לגישת העותרת, בחירה "אוטומטית" במועמדים, מבלי שקיבלו תמיכה מצד הבוחרים, אינה עולה בקנה אחד עם כללי היסוד של זכות הבחירה. ומעוררת שאלה באשר ללגיטימיות הבחירה.

דיון – זכות להתנגד לבחירה.

בית המשפט העליון, שדחה את טענת העותרת, פסק ברוב דעות. פסיקתו היתה כי יש להבחין בין הליך בחירה שבו הבוחר יכול להתנגד. לבין הליך בו אין לבוחר זכות שכזו. במקרה הראשון אכן יש לבוחר זכות להתנגד. במצב כזה, כשקיים מצב בו עומד לבחירה מועמד יחיד, החלטה שלפיה משמעות המצב היא בחירתו, היא בעייתית. מצב זה פוגע בהכרח בזכות של הבוחר לממש את זכות הבחירה שלו. כלומר, את זכותו שלא לבחור במועמד, ו/או להתנגד לבחירתו. במקרה השני, עומדים לבחירה מועמדים. כאשר במצב רגיל יש לבוחר זכות בחירה ביניהם לבין עצמם. במצב זה הבוחר יכול להביא את חוסר שביעות רצונו ממועמד פלוני על ידי בחירה במועמד אלמוני. אולם במצב שבו מספר המועמדים שהעמידו את עצמם לבחירה קטן ממספר המקומות להם אפשר להיבחר – לא קיימת לבוחר אפשרות בחירה שכזו.

יעילות בבחירות לועד.

כלומר, המצב העובדתי הוא ששלל את חופש הבחירה. לא החלטה כזו או אחרת של מחוקק המשנה או כל גוף אחר. גם אם יעמדו המועמדים במקרה שלפנינו לבחירות פתוחות ממילא יהיו הם אלו שאותם ימנו. במצב דברים זה, כך קבע בית המשפט העליון באותו עניין, טעות תהא לראות בפעולה כאמור פגיעה בזכות לבחור. וכל כולה לא באה אלא לצורכי יעילות.

אין צורך לקיים בחירות.

בית המשפט קובע כי גם בענייננו. משום שישנם חמישה מועמדים וחמישה מקומות בוועד האגודה, לא קיים הצורך לערוך בחירות. הואיל ואי אפשר להוסיף על רשימת המבקשים להיבחר, וגם אין אפשרות להתנגד להם. הרי שבהכרח המועמדים שהגישו את מועמדותם, הם אלה שאותם ימנו לוועד ההנהלה. בית המשפט מקבל גם את ההיקש שביצע עוזר הרשם מסעיף 171(א) לצו המועצות המקומיות. לפי סעיף זה, כשיש שוויון בין מספר מועמדים לוועד מקומי למספר הנבחרים – המועמדים אותם אישרו, יהיו חברי הוועד.

"בחירה ללא בחירות".

מכך אנו לומדים כי מחוקק המשנה, לא רק שאינו פוסל הליך של "בחירה ללא בחירות", אלא אף קבע אותו כהוראת חוק קוגנטית (כופה). אין ספק כי מגמה זו עולה בקנה אחד לא רק עם תכליות של יעילות וחסכון, אלא עם הרצון לסיים הליך בחירות, מהר ככל האפשר, כדי לאפשר פעילות תקינה ומיטיבית של הגוף אותו בוחרים. מסקנה מכל מה שכתבנו לעיל היא כי ועדת הקלפי פעלה כדין עת החליטה להכריז על חמשת המועמדים כוועד החדש, ולא העבירה  את ההחלטה בעניין זה לידי האסיפה הכללית.

* עמ"נ (מינהליים י-ם) 11318-05-13 דוד כחלון נ' זיתן מושב עובדים להתישבות שיתופית (נבו, 26.06.2013)

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" פועלת זה שנים רבות ומתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי היא בוררת ומגשרת במחלוקות.

*  אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

עו"ד איילת רייך-מיכאלי 

מתמחה בליווי אגודות שיתופיות, קיבוצים, מושבים, אגש"חים, חברות, חקלאים, יזמים ואנשים פרטיים. תוך מתן מעטפת כוללת להתנהלותם המשפטית. עו"ד איילת רייך- מיכאלי צברה נסיון רב במשפט האזרחי-מסחרי-מינהלי-חקלאי. ובכלל כך: דיני אגודות שיתופיות, דיני עבודה, דיני חקלאות והתיישבות, דיני חברות, על כל היבטיהם.

בין לקוחות המשרד ישנם תאגידים ממגוון רחב של מגזרים עסקיים, מסחריים ופרטיים. חברות, שותפויות, קיבוצים, מושבים, אגודות שיתופיות חקלאיות. מפעלים קיבוציים, גופים העוסקים בתחומי חקלאות מגוונים, מועצות אזוריות, רשות ניקוז ועוד.

עו"ד איילת רייך- מיכאלי מתמחה בדיני אגודות שיתופיות ודיני חקלאות והתיישבות. ליטיגציה מסחרית, דיני עבודה, דיני תאגידים, דיני חוזים וחיובים, משפט מנהלי ודיני מכרזים. התקשרויות חוזיות בענפי חקלאות בהתאם לחוק ההתיישבות. מקרקעין, אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח, איכות הסביבה, הפקעות, תביעות ביטוח, הליכי גבייה, ירושות וצוואות, גישור ובוררות.

החל משנת 2009 עו"ד איילת רייך-מיכאלי הינה בעלת ייפוי כח מטעם היועץ המשפטי לממשלה. ומייצגת משרדי ממשלה שונים בערכאות בתי המשפט כתובעים וכנתבעים.

עו"ד איילת רייך-מיכאלי בעלת תואר ראשון בוגרת LL.B בהצטיינות משנת 2003. בעלת תואר שני LL.M, באוניברסיטת בר אילן.