לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

האם חוק חופש המידע חל על קיבוץ?

חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 קובע את זכותו של כל אזרח ותושב לקבל מידע מרשות ציבורית. בכפוף למגבלות מסוימות שמטרתן לאזן בין זכויות ואינטרסים שונים (כדוגמת בטחון המדינה). היינו החוק תורם לשקיפות, שעה שמחייבים רשות למסור לציבור מידע בעל אופי ציבורי. באשר לפעולות הרשות הציבורית. וכאן עולה השאלה, האם על הקיבוץ קיימת החובה למסור מידע בהתאם לחוק חופש המידע? אסקור בפניכם פסק דין ממש מהעת האחרונה. כאשר בית המשפט המחוזי בבאר שבע (16.7.17)* עסק בשאלה מעניינת זו.

תיאור מקרה – טיפול בבית סיעודי.

באותו עניין אמו של התובע היתה דיירת בבית הסיעודי של הקיבוץ. התובע נהג לפקוד את אמו בבית הסיעודי והיה מעורב מאוד בטיפול באמו. חוסר שביעות רצון של התובע מהטיפול של הבית הסיעודי באמו, הוביל אותו להגיש תביעה. בה דרש לחייב את הקיבוץ למסור לו פרטים, כולל צילומי ווידאו ממצלמה שהיתה בחדרה של אמו. וזאת לצורך הוכחת כשלים וליקויים בטיפול באם עליהם הוא עמד בכתב התביעה. התובע ביסס את דרישתו לקבלת הצילומים, בעיקר, על הוראות חוק חופש המידע. בעניין זה טען התובע כי קיים עניין ציבורי ואישי רב במידע שביקש. והקיבוץ לא הרים את נטל ההוכחה להצדיק את אי מסירת המידע. לשיטת התובע, הקיבוץ הוא גוף מעין ציבורי או גוף דו-מהותי, וככזה חלות עליו הוראות חוק חופש המידע. לטענת התובע, הקיבוץ עומד בקשרי עבודה עם גוף ממשלתי (משרד הבריאות). ואותו גוף חייב בהוראות חוק חופש המידע, ומכאן, שגם את הקיבוץ כוללות הוראות החוק.

חוק הגנת הפרטיות.

עוד טען התובע כי דרישתו, בשם אימו, לקבל את צילומי הווידאו באה מכוח זכותו של אדם לראות את הצילומים של עצמו, ועל פי חוק הגנת הפרטיות.

מנגד טען הקיבוץ כי לא קיימת עליו חובה למסור את הצילומים.

דיון – צילומים מהבית הסיעודי וחוק חופש המידע.

בפסק הדין קובע בית המשפט כי התובע לא הצביע על עילה בדין המחייבת את הקיבוץ להעביר לידיו את הצילומים. אין די באמירה הכללית בדבר האינטרס הציבורי שבחשיפת הצילומים. היה על התובע להצביע על מקור נורמטיבי המטיל על הקיבוץ את החובה להעביר לידיו את הצילומים.

אמנם, יכול התובע לבקש סעד של גילוי מסמכים. אולם זאת כסעד עזר בתביעה עיקרית, המושתתת על עילה בדין, ולא כסעד העומד בפני עצמו. בטרם הגיש התובע תביעה עיקרית.

גילוי מסמכים (צילומים) לשם הגשת תביעה.

בית המשפט ציין כי בדברים שמסר התובע בדיון עלה כי מטרת התביעה הנוכחית היא לקבל את הצילומים. ולבחינתם טרם הגשת תביעה אחרת, ככל שיוכיחו הצילומים כי אכן ביצע הבית הסיעודי ועובדיו עוולות כלפי האם. אך הפסיקה שוללת את הזכות הפרוספקטיבית לקבלת גילוי מסמכים לשם הגשת תביעה. שכן הליך גילוי מסמכים נוהג במסגרת התביעה העיקרית בין הצדדים, לצורך קידום בירור דבר. אשר יש בו צורך רק לאחר הגשת התביעה עצמה.

חוק חופש המידע.

בית המשפט דחה אף את ניסיונו של התובע להסתמך על חוק חופש המידע. הפסיקה קבעה כי "התנאי הראשון הנדרש כדי להיכנס לפתחו של חוק חופש המידע – על המידע להיות כזה "המצוי בידי רשות ציבורית. והוא כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב". בית המשפט קובע כי הקיבוץ אינו בגדר "רשות ציבורית". בהתאם להגדרה שפירטו בסעיף 2 לחוק. אמנם הקיבוץ מעניק שירותים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי במימון משרד הבריאות. ועל פי הסכם בינו לבין משרד הבריאות. אך בכך אין כדי להכניסו לגדר "רשות ציבורית" כמשמעותה בחוק חופש המידע. בסעיף 2 קיימת רשימה פרטנית של גופים ומוסדות, שהקיבוץ אינו אחד מהם. עצם ההתקשרות עם משרד הבריאות אינה הופכת את הקיבוץ לרשות ציבורית. התקשרות של גופים פרטיים עם רשויות ציבורית היא דבר נפוץ ומקובל. ואין בה כדי להפוך את הגוף הפרטי לרשות ציבורית.

שקיפות לפי חוק חופש המידע.

עוד קבע בית המשפט, כי הטלת חובת גילוי המידע על הקיבוץ גם אינה עולה בקנה אחד עם התכליות של חוק חופש המידע, שמטרתו בעיקר להביא לשקיפות בפעילותיהן של רשויות השלטון ולאפשר לאזרחים להתחקות על פעולות אלה ולבקרן, ככל שהם רואים בדבר צורך, תוך שמירת "ההגיינה הציבורית" ושיפור איכותה של פעולת הרשות. בית המשפט קובע כי קשה לראות בהפעלת בית סיעודי על ידי הקיבוץ משום פעולה שלטונית שיש לפקח ולבקר אותה באמצעות חוק חופש המידע.

הפרת פרטיות.

בית המשפט הוסיף וקבע כי חוק הגנת הפרטיות גם הוא אינו יכול להוות מקור חוקי למתן הסעד של העמדת הצילומים לרשות התובע. טיעוני התובע בהקשר לחוק הגנת הפרטיות אינם מצביעים על עילה שמקים החוק, אלא לכל היותר מעלים טיעון מדוע חוק הגנת הפרטיות אינו מהווה מחסום בפני מתן הסעד שביקש. חוק הגנת הפרטיות מקנה סעדים מקום בו יש טענות לגבי הפרת הפרטיות. במקרה דנן התובע לא ביסס את תביעתו על טענה בדבר הפרת הפרטיות, וממילא אין בחוק כדי להקים סעדים.

לאור כל האמור לעיל, הורה בית המשפט על מחיקת התביעה.

* ת"א (מחוזי ב"ש) 8977-10-14 חיה ריבה קפלן נ' קיבוץ יד מרדכי (מתוך מאגר נבו, 16.07.2017) 


* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת או ייעוץ.

 

= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, אגודות שיתופיות, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

 

* הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן ציינו אחרת.

 

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

תנאי מקפח בתקנון הקיבוץ?

האם לדעתכם ניתן לבטל סעיף בתקנון מהטעם כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד?. תחילה נעשה מעט סדר במונחים בסיסיים. רבים מכם שמעו וודאי את המושג

תשלום נזקים עקיפים לבעלי עסקים בדרום

מהודעה שפרסם משרד האוצר עולה כי שר האוצר, יאיר לפיד. יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן. ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, צביקה אורן. הסכימו על מתווה לתשלום פיצויים

Call Now Button