לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

אי מסירת פוליסת ביטוח/ איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

הקיבוצים, במסגרת הניהול השוטף של עסקיהם, רוכשים פוליסת ביטוח לרכוש שבבעלותם. על אף שמם, חוזי ביטוח אינם מעניקים בפועל "ביטחון" מוחלט. לעיתים, בעת קרות אירוע הביטוח מוצאים עצמם הקיבוצים ב"מרדף" אחר חברות הביטוח. אשר אינן ששות לשלם למבוטח את תגמולי הביטוח. ומנסות למצוא פרצות וסייגים שיאפשרו להן להתחמק מכך. משרדנו נדרש לא אחת להתנהל מול חברות ביטוח. על מנת שהלקוח יקבל את אשר הוא זכאי לו על פי תנאי הפולסה שרכש במיטב כספו. פסק דין חשוב שניתן לאחרונה (14.5.18) בבית המשפט העליון. דן בחובתה של חברת הביטוח במסירת הפוליסה למבוטח. ומשמעות הפרת חובה זו. עקב חשיבות הדברים בחרתי לסקור בפניכם, בתמצית, את עיקרי פסק הדין.

תיאור מקרה – גניבת משאית.

באותו עניין, לאחר שניטרלו מערכת איתור במשאית בבעלות המבוטחת. גנב את המשאית  "משתמש חוקי", קרי שידע את קוד הפעלת המערכת. נוכח זאת, המבטחת סירבה לשלם את תגמולי הביטוח. בנימוק שהמשאית נגנבה תוך מעורבות של נהגי החברה. הסירוב התבסס על סייג הכלול בפוליסת הביטוח השולל כיסוי ביטוחי במקרה של גניבה. על ידי עובד של המבוטח או בשיתוף עמו. תביעה שהגישה המבוטחת לבית משפט השלום נדחתה. לאחר שבית המשפט קבע כי אכן מתקיים הסייג השולל את הכיסוי הביטוחי. טענת המבוטחת שלא קיבלה לידיה את הפוליסה של המשאית נדחתה על ידי בית המשפט. אשר קבע כי במכתב דרישת התשלום שהתקבל אצל המבוטחת נרשם "מצ"ב ביטוח מקיף למשאית".

ערעור.

על פסק דין זה הגישו ערעור לבית משפט המחוזי. אשר קבע כי בהיעדר ראיה למשלוח הפוליסה, לא ניתן לקבוע שהמבוטחת קיבלה אותה. מכתב דרישת התשלום אינו מספק הוכחה, מכיוון שלא הוכיחו כי הפוליסה צורפה אליו. משלא בטוח כי הפוליסה ניתנה כנדרש למבוטח, המבטחת לא יכולה מלהסתמך על הסייגים הקיימים בה. ותביעתה של המבוטחת עשויה להתקבל.

ערעור לבימ"ש העליון.

הפעם היה זה תורה של חברת הביטוח לערער לבית המשפט העליון. טענתה המרכזית של המבטחת בערעור. היתה כי נוכח העובדה שחריג הגניבה בידי עובד מופיע בכל הפוליסות במדינת ישראל – המבוטחת למעשה לא יכולה הייתה לבטח את המשאית באמצעות פוליסה שאינה כוללת את החריג. על כן, נטען כי נשלל הקשר הסיבתי בין אי המצאת הפוליסה הנטענת לבין נזק שנגרם למבוטחת.

דיון – סייג / פטור מחבות.

בראשית פסק דינו חזר והדגיש בית המשפט העליון את ההלכה. לפיה על בית המשפט לנקוט משנה זהירות עת הוא מכיר בטענת סייג או פטור מחבות. זאת, נוכח פערי הכוחות בין חברת הביטוח למבוטח. אשר לאחר התרחשות אירוע הביטוח באים לידי ביטוי בעוצמה גבוהה. וכן נוכח העובדה שחבות המבטחת הינה בינארית – "הכל או כלום".

מסירת פוליסת ביטוח למבוטח.

בית המשפט קובע כי מכתב דרישת התשלום אינו מהווה הוכחה מספקת לכך ששלחו את הפוליסה עצמה למבוטחת. באי מסירת הפוליסה לידי המשיבה הפרה חברת הביטוח שלוש חובות מרכזיות:. חובת המסירה של הפוליסה לידי המבוטח, חובת הגילוי וחובת הווידוא. בתמצית, חובת הגילוי היא חובת המבטח להעמיד את המבוטח על תנאי חוזה הביטוח ועל השלכותיהם; וחובת הווידוא היא חובת המבטח להסב את תשומת לבו של המבוטח לתנאי הפוליסה בצורה שתהא מובנת וברורה לו. ולוודא את ערנותו לכך שתוקפה חל רק בהתקיים אותם תנאים. וכי במקרים שבהם לא התקיימו לא יוכל ליהנות מגיבוש זכותו לשיפוי. בפסיקה נקבע כי הפרת החובות הפסיקתיות מובילה גם היא לכך שהמבטחת מנועה מלהישען על הסייגים המצויים בפוליסה.

מודעות בפועל לגבי פוליסת הביטוח.

בית המשפט דוחה את טענת המבטחת לפיה אין קשר סיבתי בין אי המצאת הפוליסה למשיבה לבין הנזק שלה. אף אם למשיבה לא היתה מודעות בפועל; זאת בשל העובדה שסייג הגניבה בשיתוף עם עובד מופיע בכל הפוליסות הקיימות בתחום. בית המשפט מסביר כי ההנחה שבבסיס החובות המוטלות על המבטח. היא כי אי-מילוי החובות פוגע ביכולתו של המבוטח להיות מודע באופן מלא לתנאי הפוליסה. בהתאם להנחה זו, לא מן הנמנע כי אילו היתה המבטחת עומדת בחובת המסירה. וכתוצאה מכך המבוטחת הייתה מודעת לסייגים – המבוטחת הייתה משנה את התנהלותה. בתוך כך, יתכן שהייתה נוקטת בפעולות שהיו מוציאות את מקרה הביטוח מתחולת הסייגים. או מקטינות את הסיכון להתרחשות מקרה הביטוח או מאפשרות לה להיפרע מאחר. כך למשל, ניתן שהיא הייתה מקשיחה את תנאי קבלת הנהגים לחברה. או נוקטת בבדיקות שונות של נוהלי העבודה וכיוצא בזאת.

הקשר בין הנזק, לאי מסירת פוליסת ביטוח למבוטח.

עוד ניתן כי המבוטחת הייתה נערכת להתרחשות מקרה הביטוח בצורה אחרת. ואף יתכן שהייתה בוחרת לגלם את הסיכון, באופן כזה או אחר, בעיסוקיה. לפיכך, אי אפשר לקבל את הטענה כי אין קשר סיבתי בין אי מסירת הפוליסה לבין הנזק שנגרם לה. אף אם הסייג אכן קיים בכל הפוליסות מסוג זה – אין לכך נפקא מינה. שכן אין משמעות הדבר כי המבוטח היה מודע לסייג בפועל או כי הוא לא היה מכלכל את צעדיו בצורה אחרת לו היה מודע לו.

פסק הדין – דחיית הערעור.

בהתאם לכך, ולאחר שדחו גם כל שאר טענותיה של חברת הביטוח, דוחה בית המשפט את הערעור ומשאיר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר כאמור הורה על קבלת התביעה.

*רע"א 4032/17 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' חברת ס.א.ל שיווק ביצים בע"מ (פורסם בנבו, 14.05.2018)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בליווי משפטי של עסקים בתחום המסחרי- -מינהלי ודיני עבודה. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

מימון הוצאות משפט
מימון הוצאות משפט של בעל תפקיד

  ועדת ביקורת, הפועלת בקיבוצים רבים, מורכבת מחברי קיבוץ. אשר לקחו על עצמם, בדרך כלל בהתנדבות, תפקיד חשוב. בדומה לתפקידים אחרים, תפקיד זה מזמין חיכוכים

Call Now Button