קיבוצים ו/או תאגידים בהם מחזיק הקיבוץ, אשר ברשותם מפעלים. מתקשרים, לצורך הפצת הסחורה אותה הם מייצרים, עם מובילים ומפיצים שונים. פעמים רבות שהמפיצים מספקים את שירותי ההובלה וההפצה במשך שנים רבות. במהלכן התמורה משולמת להם באופן קבלני וכנגד חשבונית. לא אחת כתבתי על כך כי צורת התקשרות זו חושפת את מזמין השירות לתביעה להכרה ביחסי עבודה. האם ביחסי קבלן מפיץ קיימת חשיפה זו? והאם יש סיכון של תביעת מפיץ? בסוגיה זו דן פסק דין שניתן לאחרונה (6.11.19)* בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ומפאת חשיבתו בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.
תיאור מקרה – תביעת מפיץ עיתונים.
באותו עניין שימש התובע כמוביל ומפיץ עצמאי של עיתוני "ידיעות אחרונות" משך כ-42 שנים. בתחילה היה התובע מיוצג על ידי ארגון מובילים שהתקשר מול העיתון עד שהתקשרות זו הסתיימה. במהלך שנת 2005 יצא העיתון במכרז למתן שירותי הפצה והובלה. ביום 2.8.2005 חתמו התובע והעיתון על הסכם למתן שירותי הפצה במסגרתו נקבע, בין היתר: "ההובלה תבוצע על ידי המוביל כקבלן עצמאי". ביום 1.10.14 קיבל התובע מהעיתון הודעה על הפסקת הקשר בין הצדדים. לאחר קבלת הודעה זו הגיש התובע תביעה נגד העיתון במסגרתה דרש להכיר בו כעובד העיתון, ותוך כך לפסוק לו פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות הנובעות מתקופת העסקתו, לרבות מסיומה.
דיון – יחסי עובד מעביד.
בראשית פסק דינו מציין בית הדין כי בפסק דין שניתן בחודש מאי 2018 חידד בית הדין הארצי לעבודה את ההלכה לפיה, לא בנקל יכיר ביה"ד ב"יחסי עובד ומעביד בדיעבד". כמו כן הודגש, כי על הטוען לקיומם של יחסי עובד ומעביד, חרף העובדה כי הצדדים התנהגו במהלך השנים ביחסי "קבלן עצמאי" ומזמין עבודה, מוטל נטל הראיה להוכיח טענתו.
מבחנים לקביעת מעמד העובד.
המבחן המקובל בפסיקה לקביעת מעמדו של מועסק כ"עובד" או כ"קבלן עצמאי" הוא המבחן המעורב. המרכיב הדומיננטי במבחן המעורב הוא מבחן ההשתלבות, ולו שני פנים: הפן החיובי והפן השלילי. במסגרת הפן החיובי נבדקת השאלה האם מבצע העבודה השתלב בעסקו של המעסיק, והיה חלק מהמערך הארגוני של המעסיק. במסגרת הפן השלילי נבחנת השאלה אם מבצע העבודה ביצע את העבודה במסגרת עסק עצמאי משלו. מרכיבים נוספים במבחן המעורב הם: מבחן הקשר האישי; כפיפות; אספקת כלי עבודה; תלות כלכלית; אופן הצגת ההתקשרות בפני גורמים חיצוניים, לרבות מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי; בלעדיות הקשר; התמשכות הקשר וסדירות הקשר ורציפותו.
האם הקבלן מהווה חלק אינטגרלי מהעסק.
לעניין הפן חיובי של מבחן ההשתלבות, בית הדין מציין כי במקרה דומה לענייננו, נקבע כי פעילות של חלוקת עיתונים אינה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל שהיא הוצאתם לאור של עיתונים. עבודת החלוקה היא עבודה נלווית ונספחת לעבודה זו, ואינה חלק אינטגרלי מפעילות העיתון, אף אם ברור כי היא הכרחית. זאת בשונה ממי שעוסק בפעולות של שיווק, קידום מכירות, הפצה וגבייה, ולא בהפצה בלבד.
עסק פרטי.
כאמור, בבחינת הפן השלילי של מבחן ההשתלבות יש לבדוק אם התובע ביצע את הפעילות במסגרת עסק משלו. הסממנים לעסק עצמאי הם, בין היתר, סיכויי רווח וסיכוני הפסד, העסקת עובדים, בעלות על אמצעי הייצור, נשיאה בהוצאות הייצור, השקעה ברכישת אמצעי הייצור והשקעת הון. כמו כן, מרכיב משמעותי הוא האפשרות להגדיל את הרווח באמצעות ייעול העבודה וחיסכון בהוצאות.
דיון – עסק עצמאי.
בענייננו, התובע היה הבעלים של הרכב בו השתמש, כאשר הוא בחר את סוג הרכב ומתי להחליפו. הוא לא היה מחויב לבצע את העבודה בעצמו והתאפשר לו להעסיק עובדים מטעמו. התובע היה רשאי לעבוד בעבודה נוספת, בכפוף לכך שהעבודה הנוספת לא התנגשה ולא הפריעה לשירותים שנתן לעיתון. התובע הגיש דיווחים לרשויות המס, התנהל מולן כעצמאי ונשא בהוצאות העסק. בית הדין קובע כי כל הסממנים הללו מלמדים, שהפן השלילי של מבחן ההשתלבות התקיים בענייננו.
שעות עבודה.
בית הדין ממשיך ובוחן מבחנים נוספים ובין השאר קובע כי התובע נהג להחתים כרטיס עם שעת הגעתו למפעל לאסוף את העיתונים, אך שעות עבודתו היו גמישות והוא לא נדרש לדווח מתי סיים את קו החלוקה. כמו כן, כלי העבודה העיקרי בו השתמש התובע, היה כאמור רכב מסחרי אשר היה בבעלותו.
יחסי מזמין – קבלן עצמאי.
עוד מציין בית הדין כי התובע הסכים משך שנים מרובות על צורת התקשרות של קבלן עצמאי-מזמין. ולא בא בטרוניה משך כל השנים כנגד אופן העסקה זה. נקבע כי המקרה הנוכחי אינו מקרה קיצוני. במידה כזו שיש בה לקפח את העובד שכוח המיקוח שלו כלפי מעסיקו, הוא קטן. ולכן , בית הדין מוצא כי אין כל הצדקה להתערב בחופש החוזים שבין הצדדים. והנוהג שנהגו משך כל תקופת ההתקשרות הממושכת, כשכל אחד מהצדדים נהנה מחלקו באותה ההסכמה.
סיכום – דחיית תביעת מפיץ.
לאור האמור לעיל קובע בית הדין כי בין הצדדים לא התקיימו יחסי עובד- מעסיק. ועקב כך דין התביעה להדחות. אנו ממליצים כי התקשרויות קבלניות, לבטח ארוכות טווח, ילוו בהסכם. אשר יתן ביטוי מבעוד מועד למבחנים שהפסיקה קבעה.
* סע"ש (אזורי ת"א) 60003-03-16 בן ציון ירושלמי – ידיעות אחרונות בע"מ. (פורסם בנבו, 06.11.2019)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".