לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ביטול מס מעסיקים על עובדים זרים והגדלת הניכויים המותרים

כמו בכל יתר ענפי החקלאות, גם בענף הלול מועסקים עובדים זרים רבים. שמעסיקיהם נדרשו עד היום לשלם היטל בגין העסקתם. זאת, מכח חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל. (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו- 2004 התשס"ג – 2003. שוויו של מס המעסיקים הוא כ-10% מהמשכורת של כל עובד. והוא נועד לעודד את העדפת העובדים הישראלים על פני העובדים הזרים. היקף הגבייה של מס המעסיקים בחקלאות, בו עובדים מדי שנה כ- 25 אלף עובדים זרים, נאמד במאות מיליוני שקלים בשנה. והוא הוטל על החקלאות מאז שנת 2003.

 

בית המשפט העליון.

רק לאחרונה (6.7.15) אישר בית המשפט העליון* את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. אשר דחה עתירות שהגישו מעסיקים שונים לביטול מס מעסיקים. בטענה כי שהעובדים הזרים המועסקים על ידם נחשבים ל"תושבי ישראל". ולכן אין לחייב את המעבידים בתשלום ההיטל. וככל שההיטל שולם הם דורשים השבתו. באותו פסק דין התקבלה עמדת טען מס הכנסה לפיה "עובד זר", מעצם טיבו וטבעו, אינו בעל מעמד של תושבות. את "שאלת התושבות" של עובד זר, יש לבחון לפי הוראות הדין. המסדירות את מעמדם של אלו שזיקתם לארץ ארעית. היינו בהתאם לחוק הכניסה לישראל התשי"ב-1952. וכן בהתאם לחוק עובדים זרים התשנ"א-1991. והקריטריונים המנויים בהם.

 

עובדים זרים.

נקבע כי עובד זר, המועסק בישראל מכוח חוק עובדים זרים. ומקבל היתר לשהייה מוגבלת בישראל על פי חוק הכניסה לישראל. מטיבו ומטבעו, איננו תושב. ולכן על מי שמעסיקו חלה חובת תשלום ההיטל. עוד נקבע כי אם המחוקק היה רוצה להוציא את העובדים הזרים מתחולת ההיטל, היה עושה זאת במפורש. כשם שעשה זאת לגבי קבוצות עובדים אחרות. כגון: עובדי שטחים שחוזרים כל לילה לביתם, עובדי סיעוד, עיתונאי וספורטאי חוץ. עובד זר שמשתכר כפל השכר הממוצע במשק או שכר גבוה יותר ועוד.

 

מס מעסיקים.

אלא שביום 7.10.15 התבשרנו, באמצעי התקשורת, כי שר האוצר משה כחלון. ושר החקלאות אורי אריאל. החליטו על ביטול מס המעסיקים על עובדים זרים בענפי החקלאות.
יצוין כי החלטה זו, שצפויה להיכנס לתוקף בראשית 2016, באה לאחר דיון בועדת הכספים. בנושא מצב החקלאים בערבה התיכונה. בסיכום אותה ישיבה ציין יו"ר הועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) כי הוועדה תפנה לאוצר. בבקשה לבטל את מס המעסיקים בחקלאות. ותפעל להקמת צוות משותף לחקלאים ולמשרד החקלאות. על מנת לבחון באופן פרטני את מצבם של חקלאי הערבה ולספק פתרונות למשבר באזור. לדברי גפני: "התברר במהלך הדיון כי מס המעסיקים לא השיג את מטרתו. לעודד ישראלים לעבוד בחקלאות. אפילו באחוז אחד. מה שכן השיג את מטרתו הוא עידוד העובדים הישראלים עצמם. ועדת הכספים פונה לממשלה ולשר האוצר מאחר שהיתה בדיון הסכמה מכל המפלגות. שקוראת לביטול מס מעסיקים בחקלאות. הוועדה פונה כדי לנסות לבטל את הנושא עד הגשת התקציב הנוכחי."

 

ניכוי משכר העובד הזר.

בנוסף התבשרנו לאחרונה כי בכוונת שר האוצר להגדיל במאות שקלים. את סך ניכויי הרשות שמותר למעביד לנכות משכרו של העובד הזר. זה המקום להזכיר כי בהתאם לחוק מותר למעסיק לנכות משכר העובד הזר תשלומים שונים. כדלהלן: תמורת המגורים מותר למעסיק לנכות משכר העובד חלק מהעלות בפועל של המגורים שהמעסיק סיפק לעובד. אך לא יותר מאשר סכום מסויים הקבוע בתקנות. תמורת הוצאות הנלוות למגורים מותר למעסיק לנכות משכר העובד. תמורת חלק מההוצאות בהן נשא המעסיק בפועל בגין ארנונה. הוצאות לחשמל, גז ומים שמהוות החלק היחסי של העובד בגין מגוריו במגורים. שסיפק לו המעסיק על חשבונו.

 

עוד ניכויים משכר העובד הזר.

תמורת הביטוח הרפואי מותר למעסיק לנכות משכר העובד תמורת חלק מהוצאות בהן נשא המעסיק בפועל. בגין פוליסת הביטוח הרפואי שרכש לעובד על חשבונו כנדרש בחוק עובדים זרים. הסכום המותר בניכוי קבוע בתקנות לפי חוק עובדים זרים. תשלומים של מפרעות אשר שולמו לעובד ע"י המעסיק על חשבון שכרו במהלך חודש העבודה. תשלומים שונים שסוכם בכתב בין העובד למעסיק כי המעסיק יישא בהם. ועל העובד להחזירם למעסיק. (כמו הלוואות, רכישת כרטיסי טיסה לשם יציאת העובד לחופשת מולדת (אינטרויזה), ועוד). כמו כן ניתן לנכות דמי חבר המועברים לארגון העובדים שהעובד חבר בו.

 

הגבלת הניכויים.

עם זאת, ביחס לכל התשלומים האלה חשוב להבהיר, כי על המעסיק להוכיח, כי התשלום שניכה משכרו של העובד הוא אכן התשלום שבוצע בפועל על ידי המעסיק ואשר החובה בגינו חלה על העובד. כמו כן, אסור כי  סך כל הניכויים (גם אלה שאינם בגין המגורים והביטוח הרפואי) משכרו של העובד הזר בחודש אחד יעלו על 25% משכרו באותו חודש.

 

*ע"א 7553/14 רצון עמוס ואח' נ' מס הכנסה פקיד שומה (פורסם בנבו, 6.7.2015).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך, משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת או מגשרת במחלוקות.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL

ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

Call Now Button