לוגו איילת

שלילת ה"חברות בהתנהגות"/ איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

חברות בהתנהגות

במסגרת המדור המשפטי שלפניכם עסקתי לא פעם בסוגיית ה"חברות בהתנהגות". המדובר באותם מקרים בהם מבקשים תובעים מבית המשפט להצהיר על חברותם בקיבוץ. אף על פי שלא התקבלו למעמד זה בהחלטה פורמאלית כפי שמחייב תקנון הקיבוץ. למותר לציין כי במקרים רבים קיימת משמעות כספית נרחבת לתביעות אלו. בשעה שהכרה בחברותו של אדם מקנה לו את כל הזכויות המגיעות לחבר, על כל המשתמע מכך. (שיוך דירות, רווחים וכיוצ"ב).

תקנות האגודות השיתופיות.

המחוקק נתן בידי האגודות השיתופיות, ביניהן הקיבוצים, כלי שנועד לסכל מראש תביעות מעין אלו. כך, תקנה 2א לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג-1973. מכוחה מוגשות לבית המשפט תביעות להכרה ב"חברות בהתנהגות", קובעת:. "נהג אדם ונהגו בו כחבר האגודה במשך תקופה סבירה לפי נסיבות העניין. בין לפני תחילתה של תקנה זו ובין לאחריה. יראו אותו כחבר באגודה… זולת אם נקבעה בתקנות האגודה הוראה מפורשת שאין לראות אדם כאמור כחבר באגודה".

תקנון.

פסק דין שניתן לאחרונה (20.2.18), בבית המשפט המחוזי בירושלים*, שב ומדגיש את חשיבות השימוש בסיפא לתקנה הנ"ל. המכשירה סעיף בתקנון האגודה שיחסום מראש הגשת תביעה להכרה בחברות מכח התנהגות.

תיאור מקרה – "חברות בהתנהגות".

באותו מקרה הגישו בני זוג נשואים ערעור על החלטת עוזר רשם האגודות השיתופיות. אשר דחה את בקשתם לקבוע כי הינם חברי קיבוץ מכח התנהגות. החלטה זו התבססה על דו"ח חוקר שהוגש לעוזר הרשם בעניינם של הערערים.

מועמדות לחברות.

בערעור טען הזוג כי יש להכיר בהם כחברי קיבוץ על בסיס תקנה 2א. וזאת בהמשך ישיר לתקופת מגוריהם בקיבוץ. וכן לאור העובדה כי בתקופות מסוימות עבד המערער בקיבוץ מבלי לקבל משכורת. וכי כל צרכיהם סופקו על ידי הקיבוץ. עוד טענו המערערים כי הקיבוץ הפלה אותם לרעה כאשר לא קידם את מועמדותם. ולא העמיד אותם להצבעת החברים באסיפה הכללית. המערערים טוענים, כי אילו היה הקיבוץ נוהג בדרך זו, היו מתקבלים לחברות.

טענות הקיבוץ.

מנגד ביקש הקיבוץ לדחות את הערעור. לאור העובדה כי בתקנון הקיבוץ ישנה הוראה מפורשת המונעת קבלה לחברות מכוח התנהגות. הוראה אשר התקבלה בתקופה בה המערערים לא התגוררו בקיבוץ. ואין מחלוקת שלא היו חברים בו.

דיון – החלטות רשם האגודות השיתופיות.

בראשית פסק דינו חזר בית המשפט על ההלכה החשובה. לפיה נקודת המוצא לדיון היא, כי התערבות בהחלטותיו של רשם האגודות השיתופיות שמורה למקרים חריגים. בהם ההחלטה פגומה בטעות משפטית מהותית, והצדק מחייב שבית המשפט יתערב בה. כך, בפסיקה נקבע כי. "האגודה השיתופית מבוססת על קשר אישי בין החברים ומבקשת לקיים עזרה הדדית בין חבריה … לכן, יש לאפשר מתחם רחב ביותר של שיקול דעת לחברי האגודה לבחור מי יצטרף אליהם ומי לא. ההתערבות בהחלטותיה של אגודה שיתופית בדבר קבלת חברים לשורותיה תיעשה במקרים חריגים וקיצוניים בלבד …".

קבלה לחברות בקיבוץ.

בית המשפט ממשיך וקובע כי אין מחלוקת, כי משנת 1994, תקנון הקיבוץ קובע הוראה מפורשת המונעת קבלה לחברות מכוח התנהגות. בית המשפט קובע כי מן החומר שהובא בפניו עולה בבירור, כי בעת קבלתה של ההוראה האמורה, לא היו המערערים, או מי מהם, חברים בקיבוץ. עוד נקבע כי ככל שטענת המערערים לרכישת חברות מכוח התנהגות מבוססת על התקופה שאחרי שנת 1994, הרי שטענה זו מנוגדת לתקנון, וממילא לא ניתן לקבלה.

דמי חבר.

מעבר לדרוש מוסיף בית המשפט כי אף לא הונחה תשתית המלמדת כי המערערים שילמו דמי חבר לקיבוץ בתקופה הרלוונטית. עוד עולה כי המערערים לא השתתפו או הצביעו באספות חברים. לפיכך, צדק עוזר הרשם בקביעתו כי נתונים אלה אינם מתיישבים עם טיעונם של המערערים כי ראו עצמם כחברים בקיבוץ.

אפליה.

אף את הטענה לאפליה דוחה בית המשפט וקובע כי המערערים עצמם אינם חולקים על כך, שאילו הייתה מועמדותם עולה לאסיפת החברים לא היו מתקבלים כחברים, לטענתם בשל אווירה שלילית שנוצרה בעניינם על ידי הקיבוץ. כמו כן נקבע כי אין תשתית ממשית התומכת בטענה, כי אי העלאת מועמדותם של המערערים להצבעה הייתה נגועה בחוסר תום לב. אף אין כל אינדיקציה, כי עלתה בזמן אמת טענה כאמור מצד המערערים, או מי מהם. במצב זה, אף טענה זו אינה יכולה לסייע למערערים.

פסק דין – אין במקרה זה חברות מכוח התנהגות.

לאור האמור לעיל, בית המשפט דוחה את הערעור ומאשר את קביעת עוזר הרשם לפיה המערערים אינם חברי קיבוץ. יחד עם זאת מציין בית המשפט כי מדובר בהחלטה שאינה קלה שכן הלכה למעשה גדלו המערערים בקיבוץ, והסכים להמלצת עוזר הרשם, כי הקיבוץ יסייע למערערים בכל דרך, על אף פינויים מהקיבוץ.

* עמ"נ (מינהליים י-ם) 51529-09-17 אורי יפה נ' קיבוץ צרעה (פורסם בנבו, 20.02.2018)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בליווי משפטי של עסקים בתחום המסחרי- -מינהלי ודיני עבודה. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

חיוב בארנונה על ידי הועד המקומי

תשלום ארנונה. לא אחת פונים אל משרדי בעלי עסקים בתחום שיפוטם של וועדים מקומיים. בטענה כי ביום בהיר אחד החליט הועד המקומי לשלוח דרישת תשלום ארנונה לעסק

אפליה כלפי נשים בתעסוקה

קיבוצים רבים שינו את אורחות חייהם והפכו לקיבוצים מתחדשים. בקיבוצים אלו התחילו הנשים, כמו גם הגברים, לקבל משכורות כתמורה לעבודתם. לא פעם מתפרסמות כתבות בעיתונות.

Call Now Button