קביעת סיווג לנכס לצורכי ארנונה

לאחרונה פניות רבות הגיעו למשרדי לטיפול בחיובי ארנונה במטרה להפחיתם. על כן, ראיתי לנכון להסב את תשומת ליבכם לחשיבות הרבה לסיווג נכון וראוי של הנכס לשם חיובו בארנונה.

 

תיאור מקרה – סיווג נכס לצורכי ארנונה.

המדובר בפסק דין שניתן לאחרונה, בבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה. שדן בסוגיית סיווג הנכס לצורכי ארנונה*. באותה פרשה עתרו חברות כנגד החלטת המועצה האזורית מטה אשר (להלן: "המועצה"). לסווג את שטחי יתרת הקרקע במפעליהן בסיווג "קרקע תפוסה ביתרת שטח" (להלן: "הסיווג הייחודי"). בפסק דין שניתן בשנת 2012 קבע בית המשפט כי דין סיווג זה להתבטל. עוד נקבע כי על המועצה לסווג את השטח כ- "קרקע תפוסה המשמשת לכל מטרה אחרת שלא פורטה לעיל". (להלן: "הסיווג השיורי").

 

ערעור.

על פסק דין זה הגישו הצדדים ערעור לבית המשפט העליון. במסגרתו הגיעו להסכם פשרה לפיו התיק יוחזר לבית המשפט לעניינים מנהליים. בכדי שישמעו טענות בדבר הסיווג החלופי הראוי. ובכדי שיינתן פסק דין חדש. במסגרת ההליך החדש טענו החברות, בין השאר, כי משעה שנקבע שהסיווג הייחודי בטל. יש לשוב ולחייבן לפי הסיווג בו סווגו בעבר. סיווג זה היה של קרקע תפוסה כחלק מתעשייה. היות וסיווג זה אינו קיים עוד, יש לפנות לסווג המקביל כיום. שהוא הסיווג המתייחס לקרקע תפוסה "המשמשת לתחנת מונית. לתחנת אוטובוס. או לאחסון ציוד ומלאי. תוצרת מפעלי תעשיה. מלאכה או נופש". החברות טענו כי את הקרקע התפוסה צריך לסווג לפי השימוש בפועל. לטענתן, השימוש בקרקע התפוסה היה לצרכי אחסון ציוד ומלאי של מפעלי תעשיה. ולכן הסיווג הראוי הינו הסיווג המוצע הנ"ל. מנגד, המועצה תמכה בסיווג שנקבע על ידי בית המשפט, היינו הסיווג השיורי.

 

דיון – סיווג שימוש בנכס.

בפסק דינו הדגיש בית המשפט, כי קביעת הסיווג על פי השימוש שעושה נישום בשטח, הינה שאלה עובדתית. שמוכרעת על פי נסיבות כל מקרה. במקרה הנוכחי סיירה ועדת הערר בשטח. וקבעה ברורות מהו השימוש. כך, במסגרת החלטתה בערר קבעה הוועדה, כקביעה עובדתית. כי יתרת השטח אינה משמשת לאחסון ציוד ומלאי. בית המשפט קובע כי בהעדר כל ראיה המצדיקה התערבות בהחלטה עובדתית זו. הרי שאין לסווג את השטח בסיווג המבוקש על ידי החברות. ויש לקבוע כי יתרת השטח תסווג לפי הסיווג השיורי – סיווג שנועד לחול על כל קרקע תפוסה. שאינה משמשת למטרות של סיווג ייחודי. לפיכך, בית המשפט לא מוצא מקום לשנות את הסיווג שנקבע בפסק דינו הקודם.

על מנת להשלים את התמונה, ברצוני לציין, באופן כללי יותר, מספר נקודות חשובות:

  • מטרתה של הארנונה היא לממן את הפעילויות השונות של המועצה האזורית.
  • הארנונה מוטלת על שלושה סוגי נכסים והם: בנין, אדמה חקלאית וקרקע תפוסה.
  • הארנונה תחושב בהתאם לשטח הנכס במכפלת התעריף שנקבע.
  • חיוב הארנונה הינו חיוב שנתי, המתייחס לתקופה שבין ה- 1 בינואר ל- 31 בדצמבר לאותה השנה.
  • מועצה איזורית:
  • המועצות האזוריות רשאיות לאפשר הסדרי תשלום שונים על מנת להקל על התושבים (כגון, תשלום דו חודשי, או תשלום על פי הוראת קבע). תשלום לפי הסדר כאמור, יחויב בהפרשי הצמדה בלבד. תשלום ארנונה שלא שולם תוך שלושים יום מהמועד שנקבע לתשלומו, ובכלל זה אי תשלום כאמור לפי הסדר תשלומים, יחויב בתוספת תשלומי פיגורים.
  • במועצה אזורית הארנונה מוטלת על ידי המועצה, אך הוועד המקומי רשאי, באישור המועצה, להטיל ארנונה במקביל להטלת ארנונה על ידי המועצה, על הנכסים המצויים בתחומו. יוער, כי הארנונה המוטלת על ידי המועצה האזורית בתוספת הארנונה המוטלת על ידי הוועד, לא תפחת מתעריף המינימום ולא תעלה על התעריף המרבי שנקבע בתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), תשס"ז-2007 (להלן: "התקנות").
  • תעריפים:
  • על פי התקנות, קיימים 12 סיווגים עיקריים לקביעת תעריפי ארנונה, ומהם נגזרים סיווגי המשנה. לדוגמה, בית קפה הוא תת סיווג של הסיווג משרדים שירותים ומסחר.
  • בקביעת התעריף ישנה התחשבות בארבעה קריטריונים עיקריים: 1. סוג הנכס (למשל- בנין, קרקע חקלאית, קרקע תפוסה) 2. שטחו במ"ר 3. סוג השימוש (למשל- מגורים, מסחר, משרדים) 4. האזור בו נמצא הנכס (למשל- שכונת יוקרה, אזור מסחרי מפותח, שכונה המאוכלסת בידי תושבים בעלי אפיון סוציו-אקונומי נמוך). כפי שפורט בהרחבה לעיל, לקביעת סיווג הנכס השלכה ישירה על גובה התעריף בו יחויב הנכס. חוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה), תשנ"א-1991 קובע, כי הארנונה תחושב, בין היתר, בהתאם לשימוש הנעשה בנכס, כאשר לכל רשות ישנו צו ארנונה המכיל בתוכו את סיווגי השימוש השונים והתעריפים בהם יחויבו הנכסים.
  •  

*עמ"נ 6709-03-11 סאיקלון תעופה בע"מ ואח' נ' המועצה האזורית מטה אשר, עת"מ 28804-02-11 סאיקלון מוצרי תעופה בע"מ ואח' נ' המועצה האזורית מטה אשר (פורסם בנבו, 19.3.2014).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך, משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי- מינהלי וליטיגציה.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL

ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

לשון הרע במושב

מחלוקות בין חברי מושב בנוגע לנושאים ציבוריים. כגון ניהול ענייני האגודה והשימוש במשאביה. אינן דבר נדיר. לעיתים מלווים הסכסוכים בהחלפת דברי ביקורת קשים והשמצות בין

מי רשאי לכהן בועד האגודה

על פי הוראת סעיף 26 לתקנות אגודות שיתופיות (רשויות אגודה) התשל"ה – 1975 (להלן:"התקנות") נקבע כי פסולים להיבחר לועד האגודה או להמשיך לכהן האנשים, כדלהלן:

זהות וועדים באגודות שיתופיות

ועד יישוב. ביישובים שיתופיים רבים קיימת זהות. בין הרכב האנשים המכהנים בוועד האגודה השיתופית לבין אלו המכהנים בוועד המקומי. שבתחומו פועלת אותה אגודה שיתופית. בעקבות

Call Now Button
וואטסאפ
צריכים עזרה?
עורכת דין איילת רייך
שלום,
אפשר ליצור איתי קשר גם בוואטסאפ