לוגו איילת

עובד זר או תושב?

היטל על העסקת עובדים זרים.

קיבוצים, המעסיקים עובדים זרים, נדרשים לשלם היטל בגין העסקתם של העובדים הזרים. וזאת מכח חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל. (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו- 2004. התשס"ג – 2003 (להלן: "חוק ההיטל"). מעסיקים שונים, חמישה עשר ליתר דיוק, לא השלימו עם תשלום אותו היטל. ועתרו לבית המשפט המחוזי בלוד בטענה כי ההיטל אינו חל עליהם. כיוון שהעובדים הזרים המועסקים על ידם נחשבים ל"תושבי ישראל". ולכן אין לחייב את המעבידים בתשלום ההיטל, וככל שההיטל שולם הם דורשים השבתו.

ערעור לבית המשפט העליון.

בפסק דין מיום 17.9.14* דחה בית המשפט את כל העתירות שהוגשו אליו בעניין זה. אלא שהעותרים לא השלימו גם עם קביעת בית המשפט המחוזי, וערערו עליה לבית המשפט העליון. ממש לאחרונה, ביום 6.7.15, הכריע בית המשפט העליון באופן סופי בסוגיה זו**.

תושב ישראל.

למעשה, עיקר טענת המערערים היתה שיש לפרש את המונח "תושב" בהתאם לפקודת מס הכנסה. [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"). בהתאם לסעיף 1 לפקודה תושב הוא מי שמרכז חייו בישראל. הפקודה קובעת חזקה לפיה מרכז חייו של אדם בשנת המס הוא בישראל. אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר. המערערים טענו כי חזקה זו מתקיימת לגבי העובדים הזרים שלהם. ולפיכך לא ניתן לחייב אותם (כמעסיקים) בהיטל בגינם.

עובדים זרים.

מנגד טען מס הכנסה כי "עובד זר", מעצם טיבו וטבעו, אינו בעל מעמד של תושבות. את "שאלת התושבות" של עובד זר, יש לבחון לפי הוראות הדין. המסדירות את מעמדם של אלו שזיקתם לארץ ארעית. היינו בהתאם לחוק הכניסה לישראל התשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל"). וכן בהתאם לחוק עובדים זרים התשנ"א-1991 (להלן: "חוק עובדים זרים"). והקריטריונים המנויים בהם. עמדת מס הכנסה היא כי עובד זר, המועסק בישראל מכוח חוק עובדים זרים. ומקבל היתר לשהייה מוגבלת בישראל על פי חוק הכניסה לישראל. מטיבו ומטבעו, איננו תושב, ולכן על מי שמעסיקו חלה חובת תשלום ההיטל.

דיון – פרשנות חוק עובדים זרים.

בפסק דינו חזר בית המשפט המחוזי על ההלכה הידועה כי פרשנותו של חוק נעשית על פי תכליתו. מבין מגוון המשמעויות הלשוניות האפשריות של החוק, וחוק מס בכלל זה, יש לבחור את המשמעות המשפטית הראויה על פי התכלית המונחת ביסוד הוראת המס. עוד נקבע כי כשמדובר בפרשנות תכליתית של דיני המס. על הפרשן לצאת מנקודת הנחה שהמחוקק ביקש להטיל מס ולא ליצור פרצות. עליו להניח, כי בכוונתו הייתה ליצור כלי יעיל ולא חסר ערך. עליו להניח כי המגמה היא ליצור מערכת סבירה וקוהרנטית. בית המשפט הוסיף וקבע כי תכליתו של חוק ההיטל היא להטיל מס על המעסיקים. לשם הקטנת הכדאיות להעסקת עובדים זרים והעדפתם על פני תושבי המדינה.

חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל.

על בסיס כללים אלו ניתח בית המשפט המחוזי את הוראות חוק ההיטל וכן את הוראות הפקודה והגיע למסקנה כי יש לדחות את עמדת המערערים לפיה יש לפרש את המונח "תושב" בהתאם לפקודת מס הכנסה ולכן העובדים הזרים פטורים מתשלום ההיטל. בין השאר מפנה בית המשפט לסעיף 44 (א) לחוק ההיטל בו נאמר מפורשות, כי עובד זר יהיה כהגדרתו בחוק עובדים זרים ולא כאמור בפקודה. כמו כן קובע בית המשפט, בין השאר, כי אם המחוקק היה רוצה להוציא את סוג העובדים שהעסיקו המערערים מתחולת ההיטל, היה עושה זאת במפורש, כשם שעשה זאת לגבי קבוצות עובדים אחרות כגון: עובדי שטחים שחוזרים כל לילה לביתם, עובדי סיעוד, עיתונאי וספורטאי חוץ, עובד זר שמשתכר כפל השכר הממוצע במשק או שכר גבוה יותר ועוד.

חוק הכניסה לישראל.

לעניין פרשנות חוק הכניסה לישראל, נקבע כי המשמעות המעשית של חוק הכניסה לישראל היא שלא ייתכן כי עובד זר יעבוד וישהה בישראל, אלא ברישיון ובהיתר של שר הפנים. מכאן שעובד זר, המועסק בישראל מכוח חוק עובדים זרים, ומקבל היתר לשהייה מוגבלת בישראל על פי חוק הכניסה לישראל, איננו תושב. לאור קביעות אלו דחה בית המשפט המחוזי את העתירות.

פסק דין – דחיית ערעור המעסיקים.

בפסק דינו קבע בית המשפט העליון כי אין מקום להתערב במסקנות בית המשפט המחוזי, וכי הנימוקים שפורטו בפסק דינו מוקבלים עליו במלואם. בית המשפט העליון אף ציין כי שב והדגיש בפני המערערים, במסגרת הדיון שנערך בפניו, כי הפרשנות שהציעו מוקשית ואינה מתיישבת עם לשונו של חוק ההיטל. שכן, בהתאם לסעיפי החוק נקבע במפורש כי המונח "עובד זר" יפורש בהתאם לחוק עובדים זרים ולא לפי הפקודה. לפיכך, כאמור, בית המשפט העליון מאשר את פסק הדין של המחוזי, דוחה את הערעור, ומחייב את המערערים בהוצאות ההליך המשפטי בסך של 50,000 ₪.

467831

5467831354678313

*ע"א 7553/14 רצון עמוס ואח' נ' מס הכנסה פקיד שומה (פורסם בנבו, 6.7.2015).

**ע"מ (מחוזי-מרכז) 37101-10-11 רצון נ' מס הכנסה – פקיד שומה (פורסם בנבו, 17.9.2014).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

   = "איילת רייך, משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת או מגשרת במחלוקות.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL

ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

חיובי ארנונה במושבים

לאור פניות למשרדי לטיפול בחיובי ארנונה במטרה להפחיתם ראיתי לנכון להקדיש את מדורי ליתן רקע תמציתי בנושא זה.   ארנונה. ראשית אציין, כי מטרת התשלום

מתיישבים חדשים באגודה

שאלה: המושב בו אני חבר מפרסם מכרז לרכישת "משק ריק" עבור מתיישבים חדשים. בעוד שבפועל חברי המושב משתמשים במשקים אלו. האם המושב והחברים המשתמשים במשקים

רציפות בעבודה לעובד "עונתי"

קיבוצים רבים העוסקים בענפי החקלאות השונים מעסיקים עובדים עונתיים. לא אחת לקוחותיי מפנים למשרדי שאלות שונות ומגוונות באשר לזכויותיהם של עובדים אלו. אשר אופי העסקתם

Call Now Button