לוגו איילת

למי הסמכות להכריע בעניין קבלה לחברות? / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת

סמכות בית המשפט

 

סמכותו של בית משפט לדון בנושא מסוים נקראת "סמכות עניינית". כך לדוגמא, תביעה כספית בסכום של עד 2.5 מיליון ₪ נמצאת בסמכותו העניינית של בבית משפט שלום, ומעל לסכום זה התיק יידון במחוזי. אך לעיתים מצב הדברים אינו חד משמעי וברור כמו בדוגמא זו. כך היה בתביעה שהוגשה לבית משפט המחוזי מרכז-לוד, במסגרתה התבקש בית המשפט לקבוע כי החלטת הקיבוץ שלא לקבל את התובעים לחברות בטלה. בפסק דין שניתן לאחרונה (2.11.21)* נדרש בית המשפט לשאלה האם הסמכות העניינית לדון בתביעה זו מוקנית לו או שמא לרשם האגודות השיתופיות. בשל חשיבותו של פסק הדין בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.

תיאור מקרה – אפלייה על בסיס גיל בקבלה לחברות.

התובעים באותו עניין העידו על עצמם כי מזה למעלה משלושה עשורים, הם מתגוררים בקיבוץ במעמד של "ברי רשות", יחד עם שניים משלושת ילדיהם. לטענתם, לאחר עשרות שנים של מגורים בקיבוץ ומעורבות בקהילה, הבקשה שהגישו לחברות בקיבוץ נדחתה על הסף מחמת גילם, על בסיס מדיניות הקיבוץ שלא לקבל לחברות מי שגילו מעל ל- 45 שנים. בתביעתם דרשו התובעים להצהיר כי החלטת הקיבוץ שלא לקבל אותם לחברות בטלה בשל הפלייתם על בסיס גיל וכי יש לקבלם לחברות.

סמכות – בית המשפט או רשם האגודות השיתופיות?

מנגד, ומבלי להתייחס לגוף הטענות, הגיש הקיבוץ בקשה להעברת התביעה לדיון בפני רשם האגודות השיתופיות, שכן לו מסורה הסמכות להכריע בנוגע לחברות של אדם באגודה שיתופית. התובעים מצידם ביקשו לדחות את בקשת הקיבוץ בטענה כי הסעד המבוקש בתביעה אינו מתמצה בשאלת "רישום" התובעים בפנקס החברים של האגודה, אלא בשאלה חוקתית יסודית הקשורה לעניין מרכזי בחייו של אדם, קרי הפליית התובעים על בסיס גילם. לכן, בשעה שעסקינן ב"עניין חוקתי" לבית המשפט סמכות לדון בו ולא לרשם.

דיון – שאלת סמכות בית המשפט.

בראשית פסק דינו מפנה בית המשפט לתקנה 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-1973 הקובעת את סמכותו של רשם האגודות "לצוות על אגודה לתקן את פנקס החברים שלה לגבי אדם פלוני אם הוא חבר כדין באגודה או שאינו חבר בה או שחדל כדין להיות חבר בה…". לשיטת בית המשפט, לרשם האגודות אמנם לא מוקנית סמכות ייחודית בסוגיה של הכרה בחברות באגודה שיתופית ודומה, כי סמכותו של בית המשפט לא נשללה במסגרתה. מנגד אין להתעלם מכך שקביעת חברותו של אדם באגודה או שלילתה הינה נושא בעל ייחודיות מקצועית, אשר לא בכדי הובאה לפתחו של זה אשר לו הידע והמומחיות לחקור, לדון ולהכריע בעניין, כמו גם בעניינים נוספים הנוגעים למנגנונים השונים המתקיימים באגודות השיתופיות.

לכן, קובע בית המשפט, בהתקיים טריבונל מקצועי המוסמך להכריע בעניין, ואשר נתונים בידיו כלים שונים ויעילים לשם הכרעה, חלה על דורש ההכרעה חובת מיצוי הליכים בפני אותו טריבונל, במיוחד שעה שדלתות בית המשפט אינן נסגרות בפניו לאור קיומה של זכות הערעור על החלטת הרשם בפני בית המשפט לעניינים מנהליים, המבטיחה פיקוח שיפוטי.

אפלייה על בסיס גיל בקיבוץ.

באשר לטענת התובעים כי הופלו על בסיס גילם, ועל כן עסקינן ב"עניין חוקתי" שהסמכות לדון בו נתונה לבית המשפט, זו נדחית על ידי בית המשפט. בעניין זה מפנה בית המשפט לפסיקת בית המשפט העליון בפרשת כפר שיתופי נהריה (ע"א 959/20), שם נקבע כי הכלל הוא שהדיון בסכסוך בנוגע לחברות באגודה שיתופית נחשב ל"עניין פנימי" והסיטואציה בה אותו עניין ייחשב ל"עניין חוקתי", שיש מקום לבררו בפני ערכאה שיפוטית, הוא החריג לכך.

פסק הדין – רשם האגודות.

במקרה דנן, פוסק בית המשפט, לא עלה בידי התובעים להוכיח כי עסקינן במקרה החריג, בו יש להגיע למסקנה כי מדובר ב"עניין חוקתי" שהסמכות לדון בו נתונה לבית המשפט. כך, עיון מדוקדק בכתב התביעה על נספחיו, מלמד כי עיקר טענות התובעים נובעות מטענתם לאי תקינות הליך הטיפול בבקשתם להתקבל כחברי קיבוץ, שלשיטתם, נעשה ללא שימוע, ללא נימוקים, ומבלי שנערך דיון בבקשתם בפני הגוף המוסמך לכך באגודה. משמע, טענות התובעים נוגעות לסוגיית תקינות ההליך שנוהל בעניינם ולשאלה האם הוא נערך בהתאם לדין ולתקנון האגודה. עניינים אלו אינם "עניין חוקתי", אלא "עניינים פנימיים" שהדיון וההכרעה בהם נתון לרשם האגודות השיתופיות.

לשיטת בית המשפט, גם אם כטענת התובעים, הסיבה העיקרית לדחיית בקשתם להתקבל כחברים באגודה, התבססה על גילם, תחילה יש למצות את הדיון בטענותיהם בנוגע לאי תקינות ההליך ועניין זה מסור לרשם האגודות השיתופיות שידון ויבחן את תקינותו. היה ויגיע הרשם לכלל מסקנה, כי ההליך לא היה תקין, ממילא הוא יהיה רשאי לחייב את האגודה לתקן פגם זה, לרבות מתן אפשרות לתובעים להגיש ערעור בפני האסיפה הכללית.

לאור האמור, בית המשפט מוחק את התביעה. ומורה כי התובעים רשאים לפנות לרשם האגודות השיתופיות ולהעלות בפניו את טענותיהם.

 

 

* ת"א (מחוזי מרכז) 19737-08-21 נורית כספי נ' שעלבים קבוצת פועלי אגודת ישראל להתיישבות שיתופית בע"מ (נבו 02.11.2021).

 

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

=   "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן כתבנו אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

תביעות ייצוגיות/ איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

ליווי משפטי לקיבוצים – גם בתביעות ייצוגיות. במסגרת הייצוג המשפטי שמעניק משרדנו לקיבוצים, אנו מטפלים גם בתביעות ייצוגיות. שמגישים תובעים מעת לעת כנגד המפעלים הקיבוציים.

Call Now Button