יחסי העבודה עם רופא שיניים בקיבוץ/ עו"ד איילת רייך מיכאלי נוטריון בוררת ומגשרת

קיבוצים רבים מעסיקים רופא שיניים. אשר נותן שירותי רפואת שיניים לחברים, לתושבים ולעיתים גם ללקוחות חיצוניים. שאלת אופי העסקת רופאי השיניים עלתה לא אחת בפסיקה. לרבות ביחס לרופאי שיניים המועסקים בקיבוצים. פסק דין שניתן לאחרונה (7.10.20)* בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים חוזר ודן בסוגייה זו. ומפאת חשיבותו לקיבוצים בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.

תיאור מקרה – רופא שיניים בשער בנימין.

באותו עניין עבד התובע במרפאת השיניים של הנתבעת ביישוב שער בנימין, בין השנים 2008-2016. ואז חדל מעבודתו מיוזמתו. בתחילה הועסק התובע כעובד. אולם בשנת 2010, בעקבות קשיים כלכליים של המרפאה, נחתם הסכם חדש עם התובע. לאחר שהנתבעת ביקשה הימנו להפסיק את יחסי העבודה ביניהם ולהתקשר בהסכם קבלנות. עם חתימת הסכם זה שולמו לתובע זכויותיו הסוציאליות בשל סיום יחסי העבודה.

הסכם קבלנות.

על פי ההסכם השני תמורת שירותיו קיבל התובע 36% כולל מע"מ. מהכנסות שיתקבלו בגין כל טיפול שיבצע למטופלי הנתבעת בניכוי עלויות מעבדה ועמלות אשראי. הנתבעת התחייבה על פי ההסכם לתת לתובע כסא בחדר טיפולים מאובזר. שימוש בציוד ובחומרים, שירותי מזכירות ושירותי גביה. הצדדים, כאמור, היו חלוקים על מהות היחסים ביניהם למן תקופת ההסכם השני ועד סיום עבודת התובע.

דיון – יחסי עובד מעביד.

בראשית פסק דינו חוזר בית הדין על ההלכה לפיה המבחן לקביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד הוא "המבחן המעורב". המורכב משילוב של מבחנים שהדומיננטי שבהם הוא מבחן ההשתלבות. למבחן ההשתלבות שני פנים: הפן החיובי והפן השלילי. במסגרת הפן החיובי נבדקת השאלה אם מבצע העבודה השתלב בעסקו של מזמין העבודה. ככל שהתשובה לשאלה זו חיובית, נבחן הפן השלילי. במסגרתו נבדקת השאלה אם מבצע העבודה ביצע את העבודה במסגרת עסק עצמאי משלו. אשר משרת את המפעל כגורם חיצוני .

"המבחן המעורב".

מבחני עזר נוספים המהווים חלק מהמבחן המעורב הם: מבחן הקשר האישי; כפיפות ופיקוח; אספקת כלי העבודה; אופן ביצוע התשלום; תלות כלכלית במעסיק; אופן הצגת ההתקשרות בפני צדדים שלישיים, לרבות מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי; בלעדיות הקשר; סדירות הקשר, התמשכותו ורציפותו; הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה. בהתאם לפסיקה אף אחד מהמבחנים אינו מכריע לבדו אלא יש לראות את התמונה בכללותה וליתן משקל מתאים לכל אחד מהנתונים הרלבנטיים.

"מבחן ההשתלבות".

בית הדין קובע כי הפן החיובי של במבחן ההשתלבות מתקיים בענייננו בשעה שלנתבעת "מפעל" והוא מרפאה שבה השתלב התובע  בפועל. באשר לפן השלילי של מבחן זה, בית הדין קובע כי לתובע היה "עסק משלו". כך, התובע  ביצע טיפולים כרופא שינים גם במרפאה אחרת. כמו כן, גם לאחר סיום ההתקשרות עם הנתבעת, וכאשר לדבריו של התובע הוא ממשיך כעצמאי, עדיין הוא ביצע את ההתקשרות באותה מתכונת בדיוק- היינו מקבל חדר, כסא שירותי מזכירות וציוד והתמורה כנגד כך היא בהשתתפות המרפאה בהכנסותיו מתשלומי המטופלים.

לרופא שיניים עסק פרטי.

התובע אישר כי באותן מרפאות לא ביקש כלל להיות מועסק כשכיר.  אם כן, קובע בית הדין, באופייה הייתה פעילות התובע פעילות של עסק. כך עסק מול מרפאות שונות תוך כדי ההתקשרות עם הנתבעת. וכך גם המשיך לעשות- על פי אותה מתכונת לאחר סיום היחסים בין הצדדים. לאור כך נקבע כי הפן השלילי של מבחן ההשתלבות לא מתממש בנסיבות העניין – קרי לתובע היה עסק משלו. יותר מכך, ניתן להסיק מן הדברים. כי ההתקשרות במתכונת מושא ההסכם השני היא המאפיינת את המקובל בתחום.

מבחני עזר לבדיקת קיום יחסי עובד – מעביד.

בית הדין ממשיך ודן במבחני העזר. בין השאר, לעניין מבחן הפיקוח נפסק כי לא היה  כל פיקוח של הנתבעת על עבודת התובע, הוא זה שקבע לעצמו את סדרי יום העבודה, מספר המטופלים וכו', והוא זה שהיה מודיע למזכירות לאילו ימים ושעות שלא לקבוע טיפולים או לבטל טיפולים קיימים. לעניין מבחן אספקת כלי העבודה, בית הדין קובע כי אמנם הנתבעת סיפקה את החומרים הנדרשים אך על רקע אופי ההתקשרות יש ליתן משקל מופחת למבחן זה. לעניין מבחן התלות הכלכלית נקבע כי אמנם התובע עבד במרפאת הנתבעת ברוב ימות השבוע ,ואולם לא הוכחה תלות כלכלית. בכלל זה התובע לא הצביע על היקף הכנסותיו מן המרפאה אל מול הכנסותיו האחרות. עוד מציין בית המשפט, לעניין מבחן רציפות הקשר, כי עסקינן בקשר סדיר שנמשך על פני  כ-9 שנים, אך אין מדובר בתקופה משמעותית  שיש בה כדי להצביע על תלות כלשהי בנתבעת.

פסק דין – אין יחסי עבודה בין הישוב לרופא שיניים.

לסיום קובע בית הדין כי אף שישנן אינדיקציות מסוימות שיכולות להצביע על קיומם של יחסי עבודה, עולה בבירור מן הראיות כי צורת התקשרות של רופאים ובכלל זה רופאי שינים עם מרפאות המעמידות לרשותן הציוד המקצועי והמנהלי הדרוש -אפשרית בשני האופנים בלא שהדבר יצביע על נסיון לפגוע בזכויות הרופא או על היות הדבר כלי להתחמק מהן. בנסיבות אלה לא הצליח התובע להרים את הנטל המוטל עליו להוכחת טענתו לקיום יחסי עבודה עם הנתבעת והתביעה נדחית.

*   סע"ש (אזורי י-ם) 56316-09-17 מתיו בלום נ' חיוך שווה הכל בע"מ (פורסם בנבו, 07.10.2020)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי . עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

חיוב חבר ב"תעריף חריגה"

שאלה: האם אגודה רשאית לחייב חבר אשר חרג ממכסת המים שהוקצבה לו ב"תעריף חריגה"? תשובה: שאלה זו נדונה במסגרת החלטת עוזרת רשם האגודות השיתופיות, עו"ד

Call Now Button
וואטסאפ
צריכים עזרה?
עורכת דין איילת רייך
שלום,
אפשר ליצור איתי קשר גם בוואטסאפ