התיישנות הליכי גבייה מנהליים/ איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

ודאי נתקלתם בתופעה הבאה:. שנים רבות לאחר שנוצר חוב כלפי רשות כלשהי, כרעם ביום בהיר, מתקבל מכתב. ובו דרישה לתשלום החוב בתוספת הריביות שצבר. במכתב מודיעה הרשות, כי במידה ולא ישולם החוב יינקטו כנגד החייב הליכי גבייה מנהליים. פעמים שלא מדובר במכתב בלבד, אלא בתביעה ממש. המוגשת לבית המשפט זמן רב לאחר היווצרות החוב הנטען.
במסגרת טור זה סקרתי לא אחת את פסיקות בית המשפט. אשר שמו בשנים האחרונות סוף להתנהלות זו של הרשויות.

התיישנות.

כך, בתחילת העשור קבע בית המשפט העליון לראשונה. כי יש להחיל את דיני ההתיישנות הרגילים על הליכי גבייה מינהליים. המשמעות היא שנישום שהרשות מפעילה כלפיו הליך גבייה מינהלית רשאי להתגונן. בטענה שהחוב התיישן, וזאת על דרך של הגשת עתירה מינהלית נגד הרשות. בהמשך הורחבה הלכה זו. ונקבע כי היא תחול גם בכל הנוגע להליכי גבייה "פסיביים" של חובות לרשויות המקומיות. משמעות הקביעה היא כי בחלוף תקופת ההתיישנות. אין הרשות רשאית לדרוש את פירעון החובות שהתיישנו כתנאי למתן אישור או תעודה.
עם זאת נקבע, כי פעולות גבייה שנקטה הרשות ושהובאו לידיעת החייב (למשל מכתבי התראה, עיקולים וכיוצ"ב). יקימו חזקה בדבר "איפוס" מרוץ ההתיישנות.

תיאור מקרה – התיישנות בהליכי גבייה מנהליים.

בפסק דין שניתן לאחרונה (16.4.18)* עמדה קביעה זו לבחינה מחודשת בבית משפט העליון. כאשר השאלה שהונחה לפתחו היתה האם הליכים מנהליים לגביית חובות ארנונה שננקטו על ידי עירייה – עוצרים את מרוץ ההתיישנות בהליך אזרחי. שננקט על ידי הרשות לשם גביית החוב.

ארנונה.

ואסביר, כי בפני רשות מקומית החפצה לגבות חוב ארנונה עומדים שני מסלולי פעולה אפשריים. המסלול הראשון הוא פנייה להליכי גבייה מינהליים (בדומה להליכים שנוקטת למשל רשות המיסים). המסלול השני הינו הגשת תביעה אזרחית לבית המשפט המוסמך. מסלול זה – הוא המסלול שעמד כאמור לבחינה בפסק הדין. כאשר השאלה המשפטית היתה האם הליכי הגבייה המנהליים שננקטו לאורך השנים. "משעים" את מרוץ ההתיישנות לעניין הגשת תובענה אזרחית. באותו עניין הגישה עיריית ירושלים בשנת 2015 תביעה כספית. בגין חוב ארנונה שנוצר בין השנים 2000-2008.

התיישנות בארנונה.

העירייה, שביקשה לדחות את טענת ההתיישנות, הפנתה לסעיף 15 לחוק ההתיישנות, הקובע:.
"הוגשה תובענה לפני בית משפט, לרבות בית דין דתי. והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה. לא יבוא במנין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה" (ההדגשה הוספה).
טענתה המרכזית של העירייה היתה כי תחת יריעת סעיף זה יכולים לבוא גם הליכי גבייה מינהליים. כך שיהא בכוחם של אלה להשעות את מרוץ ההתיישנות, משל היו "תובענה".

דיון – הליך גבייה מינהלי.

בית המשפט דחה טענה זו. וקבע כי היא אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק ועם תכליתו. כך, לפי פשט לשון הסעיף הוא אינו נוגע להליך גבייה מינהלי. הסעיף פותח בלשון "הוגשה תובענה לפני בית משפט…". תובענה, ולא הליך גבייה מינהלי. לעניין תכליתו של הסעיף, הוא בא למנוע את השימוש בכלי הדיוני הקשה של התיישנות. כלפי בעל דין שהפסיד את זמנו בניהול הליך לשווא. אך עודנו מעוניין למצות את זכויותיו. (שכן מדובר במקרה שההליך שניהל לא מונע ממנו להגיש שוב תביעה בשל אותה עילה). כאשר ברקע מצויה גם ההבנה כי קצב התקדמות התובענה הראשונה בזמן תלוי בגורמים רבים. אשר חלקם אינו בשליטת התובע – ועל כן אין לזקוף לחובתו פרק זמן זה.

הנתיב האזרחי.

בית המשפט קובע כי בין מצב זה לבין התרחיש הנדון בענייננו – לפיו התנהלו הליכי גביה מנהלית והרשות החליטה לעבור למסלול האזרחי – המרחק רב. כך, האפשרות העומדת בפני הרשות לפנות למסלול האזרחי אינה מותנית באופן פורמלי בכישלון או "דחייה" של ההליך המינהלי. כלומר, הבחירה אם ומתי לפנות לנתיב האזרחי, במקום להמשיך בהליך הגבייה המינהלית, מסורה לרשות.

גבולות זמן.

כמו כן, חישוב התקופה שבין הגשת תובענה לבין דחייתה לפי סעיף 15 הוא פשוט וברור. לעומת זאת, תיחומם של הליכי הגבייה המינהליים עשוי לעורר קושי, וכפועל יוצא ריבוי התדיינויות משפטיות. זאת שעה שאחת מתכליותיו הבולטות היא יצירת ודאות משפטית, באמצעות שרטוט גבולות זמן חדים וברורים.
כמו כן מציין בית המשפט כי עמדת העירייה טומנת בחובה מִשאלה ליתן לרשות המינהלית יתרון שלא עומד לה בהליך האזרחי, על פני בעלי דין אחרים. אלא שיתרון זה ניתן לעירייה בדמות הליכי הגבייה המנהליים ואין לו הצדקה גם במסגרת הליכי אזרחים רגילים.

סיכום – התיישנות בארנונה.

לפיכך קובע בית המשפט כי ככל שעסקינן במרוץ ההתיישנות בהליך אזרחי, הליכי גבייה מינהליים אינם עוצרים או מאפסים את המרוץ. כפועל יוצא, בנסיבות המקרה הפרטני, תביעתה של העירייה לתשלום ארנונה נדחית מחמת התיישנות.  חשוב לציין כי בית המשפט קובע כי הלכה זו תחול גם באופן רטרואקטיבי לחובות קיימים ולא רק מכאן ולהבא.  עם זאת מדגיש בית המשפט כי ההלכה לפיה הליכי הגבייה המנהליים "מאפסים" ומשעים את מרוץ ההתיישנות לעניין המשך נקיטה בהליכי גבייה מנהליים, בשונה מהגשת תביעה אזרחית, בעינה עומדת.

* רע"א 4302/16 עיריית ירושלים נ' פרידמן צבי (פורסם בנבו, 16.04.2018)
המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

טענה בעל פה המנוגדת להסכם

"אנחנו בונים בית בהרחבה בקיבוץ" כך פתחו שני זוגות שהגיעו לפגישת ייעוץ במשרדי. "במהלך המו"מ מול הקיבוץ התחייבו בפנינו על דברים שלא באים לידי ביטוי

Call Now Button
וואטסאפ
צריכים עזרה?
עורכת דין איילת רייך
שלום,
אפשר ליצור איתי קשר גם בוואטסאפ