לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

תיקון 43 לחוק התכנון והבנייה

שאלה לגבי תיקון 43:

מהו תיקון 43 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965? האם הוא מקנה לוועדות המקומיות סמכויות אוטונומיות לאשר תכנית בינוי? מה נותר בידי הוועדה המחוזית?

תשובה:

שאלתך נידונה במסגרת פסק דין שניתן לאחרונה. בו עלו מספר סוגיות הקשורות לאישורה של תכנית בינוי בקיבוץ געש (להלן: "הקיבוץ").[1] באותו עניין יזם הקיבוץ תכנית לבניית 32 יחידות דיור ולהגדלת שטחן של 260 יחידות דיור נוספות. שבנייתן אושרה בשנת 2007 (להלן: "התכנית"). התכנית אושרה על ידי הוועדה המקומית אך נדחתה על ידי ועדת המשנה הנקודתית של הוועדה המחוזית. על החלטת ועדת המשנה הוגשה, על ידי שני חברי ועדה, בקשה לקיים דיון נוסף. בפני מליאת הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה. ואכן, התקיים דיון נוסף אשר במהלכו חזרו בהם מגישי הבקשה. ועל כן, הוחלט לאשרר את החלטת ועדת המשנה (להלן: "ההחלטה").

ערעור – טענות הקיבוץ.

על החלטה זו הגיש הקיבוץ עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בלוד. הקיבוץ טען, כי דינה של ההחלטה להתבטל. וזאת נוכח העובדה כי תיקון 43 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") מקנה לוועדות המקומיות סמכויות אוטונומיות לאשר תכנית כגון זו שעל הפרק. וכי בידי הוועדה המחוזית נותרה סמכות שיורית בלבד. והכל מתוך מטרה לקצר את הליכי התכנון הקיימים. עוד נטען על ידי הקיבוץ, כי אין בסמכות הוועדה המחוזית לדרוש הכנת תכניות חדשות לצורך מימוש זכויות קיימות. שעה שהתכניות התקפות קובעות, כי די בתכניות בינוי. זאת ועוד, הוועדה המחוזית איפשרה במשך שנים רבות הוצאת היתרי בנייה מכוחן של התכניות. לגביהן נטען עתה, כי אינן מפורטות דיין. לשיטת הקיבוץ, התכנית תואמת לחלוטין את התכניות המאושרות. וכי גם ככל שאכן קיימת סטייה, ההחלטה לדחות את התכנית, להבדיל מלהציע את תיקונה, אינה מידתית.

טענות הועדה המחוזית – איחור ושיהוי.

מנגד, הוועדה המחוזית טענה, בין היתר, כי יש להורות על סילוק העתירה על הסף מחמת איחור ושיהוי בהגשתה. וזאת מבלי שניתן טעם המצדיק את האיחור בהגשתה. עוד נטען, כי טעם נוסף לסילוק העתירה על הסף הוא, כי בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות מוסד התכנון ואינו מתערב בשיקול דעתו. אלא אם נפלו בהחלטה פגמים מתחום המשפט המנהלי. והקיבוץ לא טען כך בענייננו.

דיון.

בית המשפט קיבל את עתירת הקיבוץ. וקבע, בין היתר, כדלקמן: לעניין טענת השיהוי– דין טענה זו להידחות. מדובר בשיהוי קצר מועד. הן מאחר ובפרק הזמן שחלף מאז מתן ההחלטה ועד להגשת העתירה, לא ניתן היה להתרשם, כי הקיבוץ זנח את עתירתו. ואף לא נטען, כי צד ג' כלשהו שינה את מצבו לרעה. לעניין טענת היקף ההתערבות של בית המשפט בהחלטות מוסדות התכנון- דין טענה זו להידחות. הקיבוץ טוען, הן כי נפלו פגמים מנהליים בדרך קבלת ההחלטה. והן כי ההחלטה חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות. לעניין תחולת תיקון 43 לחוק, לפיו לטענת הקיבוץ אין צורך באישור הוועדה המחוזית- דין טענה זו להידחות. בית המשפט ציין, כי טענה זו הועלתה לראשונה על ידי הקיבוץ רק לאחר שהקיבוץ לא היה שבע רצון מהחלטת הוועדה המחוזית. עם העברת התכנית לאישור הוועדה המחוזית, לא מחה הקיבוץ, כי התכנית אינה טעונה אישור הוועדה המחוזית. וזאת משום שלא סבר כך.

המשך החלטות בית המשפט.

לעניין חוסר הפירוט– דין טענה זו להתקבל. מה שנקבע בתכניות המתאר המפורטות הוא שנתבקש במסגרת התכנית. ומשכך, במצב דברים זה, לא היה מקום לדחות את התכנית לחלוטין. והיה על הוועדה המחוזית, למצער, לאשר את התכנית כפי שאושרה בעבר. לעניין סטיית התכנית מכוונת התכניות התקפות– דין טענה זו להידחות. בשנת 2007 אישרה הוועדה המחוזית, על סמך אותן התכניות, בניית 260 יחידות דיור. לא ברור אם כך, מדוע לא אישרה את בנייתן של 32 היחידות הנוספות המבוקשות בתכנית. וזאת בהינתן, כי התכניות שאושרו בעבר תואמות את התכנית ואין כל סטייה ביניהן. לעניין הפגמים המנהליים– דין טענה זו להידחות. לאור כל האמור, העתירה התקבלה באופן שהחלטת הוועדה המחוזית לפיה נדחתה התכנית- בטלה. והורו על החזרת הדיון לוועדה המחוזית שלו הסמכות לדון באישור התכנית.

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי- מינהלי וליטיגציה.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL

ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

 

[1] עתמ (מחוזי מרכז-לוד) 43485-06-12 קיבוץ געש אגודה שיתופית נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז, בפני כב' הש' זהבה בוסתן (פורסם בנבו, 23.2.2014).

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

רציפות בעבודה לעובד "עונתי"

קיבוצים רבים העוסקים בענפי החקלאות השונים מעסיקים עובדים עונתיים. לא אחת לקוחותיי מפנים למשרדי שאלות שונות ומגוונות באשר לזכויותיהם של עובדים אלו. אשר אופי העסקתם

עבדים היינו במצרים…לא עוד

ביום שני נסב לשולחן הסדר ונקרא בהגדה "עבדים היינו…עתה בני חורין". האומנם? האם העובדים בימינו חופשיים ומקבלים תנאים נאותים? גמול שעות נוספות גלובלי. רבים מהעובדים

Call Now Button