שטחים נרחבים משטחי הקיבוצים מוגדרים כקרקע חקלאית. בטוריי אני מרבה לסקור בפניכם את התפתחות הפסיקה בכל הקשור להקפדה על מניעת השימוש החורג בקרקע זו. בהתאם לחוק ההתיישבות. אולם, חשוב לדעת כי שימוש אסור בקרקע חקלאית הינו גם עבירה על חוק התכנון והבנייה. לאחרונה הוחמרו באופן חסר תקדים הסנקציות אותן רשאית המדינה להטיל על עבירות של תכנון ובניה. ועל כן בחרתי להקדיש את טורי לנושא זה.
עבירות תכנון ובניה.
אין זה סוד כי עבירות התכנון והבניה הן בין העבירות הנפוצות ביותר. ומבוצעות בידי כל מגזרי האוכלוסייה ובכל שכבותיה. בתי המשפט הגדירו עבירות אלו לא פעם כ״מכת מדינה״. ונראה כי המדינה החליטה להרים את הכפפה להילחם בה ולמגר אותה.
התמודדות עם עבירות תו"ב (תכנון ובניה).
בפברואר 2015 מינה היועץ המשפטי לממשלה צוות לבחינת ההתמודדות עם עבירות תו"ב. בינואר 2016 פורסם דו"ח הצוות האמור. אשר כלל שורת המלצות שנועדו לשדרג את יכולת האכיפה של המדינה והוועדות המקומיות. ביום 19.6.16 התקבלה החלטת ממשלה, אשר אימצה בין השאר את המלצות הדוח האמור. והוחלט לבצע את תיקוני החקיקה הנדרשים לצורך יישום המלצות הדוח האמור והחלטת הממשלה. בהתאם לכך גובשה הצעת חוק לתיקון חוק התכנון והבנייה.
חוק לתיקון חוק התכנון והבנייה.
בדברי ההסבר להצעת החוק נרשם כי על אף שאכיפת החוק היא חלק בלתי נפרד מתפקידיה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אין בכך כדי לגרוע מסמכות המדינה לנקוט הליכים לאכיפת החוק בתחום מרחב תכנון של ועדה מקומית .לאור זאת, התיקון לחוק מבהיר את סמכויות היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה במשרד האוצר והפקחים מטעמה, לבצע פיקוח ואכיפה בכלל מרחבי התכנון בארץ, להעניק לה סמכות בקרה על עבודת האכיפה של הוועדות המקומיות, ובמקרים מסוימים אף סמכות להיכנס בנעלי ועדות מקומיות שאינן מבצעות אכיפה אפקטיבית .נדבך מרכזי נוסף בתיקון לחוק הוא עדכון ההוראות העונשיות והגברת הסנקציות שניתן ל הטיל על עבריינים, בעיקר בדרך של החמרת הענישה והחמרה ניכרת של הענישה הכלכלית . זאת היות שמניע מרכזי בביצוע עבירות בנייה הוא הרווח הכלכלי הגדול שניתן הפיק מכך .
תקנות העבירות המינהליות.
במסגרת זאת תיקן המחוקק את תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – תכנון ובנייה), תשע"ח-2018. תקנות אלו מתייחסות לעבירות של עבודה אסורה ושימוש אסור במקרקעין. וכן לעבירות של אי קיום צו שהוטל על אדם מכח חוק התכנון והבנייה (כגון צו להפסקת עבודה). התקנות קובעות שהעבירות הללו הן עבירות מנהליות שבצידן קנסות כבדים בהתאם להיקף העבירה. חשוב לציין כי מדובר בקנסות המוטלים ללא ניהול הליך משפטי קודם. כך למשל, נקבע בתקנות כי על המבצע עבודה אסורה בקרקע חקלאית ניתן להטיל קנס. שנע בין 10,000 ₪ (לעבירה בהיקף של עד 10 מ') לבין קנס בסך של 300,000 ₪ !. (לעבירה בהיקף של מעל 100 מ'). סכומי קנס זהים נקבעו בגין עבירה של שימוש אסור בקרקעות ובהן קרקע חקלאית. כמו כן קובעות התקנות כי כאשר מדובר בעבירה שנעברה על ידי תאגיד (למשל קיבוץ) הקנס יהיה כפול.
שימוש אסור בקרקע.
עוד נקבע כי בעבירה מתמשכת של שימוש אסור בקרקע. ניתן יהיה להטיל קנס נוסף בסך של 1,400 ₪ ליום וזאת למשך 90 ימים. כאשר העבירה המדוברת הינה של שימוש אסור למגורים הקנסות יהיו בגובה מחצית מהקנסות שפורטו לעיל. כמו כן, על עבירות של אי קיום צו ניתן יהיה להטיל קנס בגובה של 50,000 ₪.
אכיפת החוק.
כאמור, הסמכויות מכח התקנות הללו ניתנו גם לנציגים. מטעם היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה של המדינה (משרד האוצר). נציגים אלו יכולים להיכנס בנעלי הוועדה המקומית ולעשות שימוש בסמכותם לאכיפת החוק ולהטלת הקנסות.
התראה בטרם קנס.
יצוין כי בטרם הטלת הקנסות קיימת חובה ליתן התראה למבצע העבירה לפיה אם לא יתקן את ההפרה או ישיב את המצב לקדמותו בתוך 30 ימים, יוטל על הנקנס קנס מינהלי בהתאם לתקנות. עם זאת, ככל שהתקיימו בעניינו של הנקנס הליכים מינהליים או שיפוטיים קודמים, ניתן להטיל עליו קנס אף בלא המצאת ההתראה האמורה.
קנסות כבדים.
חשוב להדגיש כי לא מדובר בדיבורים או באיומים בעלמא. בשטח עושה המדינה שימוש בסמכותה לפי התקנות ומטילה קנסות כבדים על חקלאים ואחרים, אשר עלולים להגיע למאות אלפי ₪ ואף מעבר לכך, בגין עבירות של עבודה אסורה ושימוש אסור במקרקעין.
לכן, המלצתי החמה היא כי ככל שמבצע הקיבוץ עבירה שהוזכרה לעיל, עליו להפסיק או להסדיר את שימוש בקרקע לאלתר, בבחינת הקדמת תרופה למכה, ויפה שעה אחת קודם.
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".