לוגו איילת

ביטול אירוע בשל הקורונה/ מאת: איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת

אנו ממשיכים לעקוב אחר התפתחות פסיקת בתי המשפט. בכל הקשור להשפעת הקורונה על חיי המסחר. בעבר סקרתי פסקי דין. במסגרתם הוכרעו מחלוקות בדבר ביטול הסכמים בשל מגפת הקורונה. מטבע הדברים מגישים על חלק מפסקי הדין ערעורים. בעקבותיהם גם ערכאות גבוהות יותר דנות בסוגיות אלה. כך, לאחרונה (2.3.21) נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין. בבקשת רשות ערעור שהגישו על פסק דין מבית המשפט לתביעות קטנות. בתביעה להשבת מקדמה ששילמו לאולם אירועים בגין ביטול חתונה בשל קורונה. בשל חשיבות פסק הדין בעת הנוכחית בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.

תיאור מקרה – ביטול חתונה בשל קורונה.

באותו עניין שילמו התובעים מקדמה לאולם חתונות ביום 22/1/20, טרם "התהפך" העולם בשל מגפת הקורונה, וזאת בעניין חתונה שהיתה אמורה להתקיים ביום 19/6/20. בכתב התביעה נטען כי בשל משבר הקורונה ועל מנת לערוך חתונה עם סבים וסבתות ואוכלוסייה בסיכון ביקשו התובעים לדחות את החתונה למועד חלופי. אלא שמפעילת האולם (להלן: "החברה") סירבה עד שנאלצו התובעים לבטל את ההסכם. וכעת הם מבקשים להשיב להם את המקדמה ששילמו: 17,000 ₪ וכן פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 10,000 ₪.

טענות הנתבעת.

מנגד טענה החברה כי לפי ההסכם בין הצדדים, אין להשיב כספים כאשר מדובר בכוח עליון. החברה טענה כי לפי ההסכם היא אף זכאית לפיצוי מוסכם בשיעור 50% מהתמורה: כלומר – 42,325 ₪. עוד נטען כי באמצע מרץ 2020 לא ניתן היה לדעת שביוני 2020 לא ניתן יהיה לקיים את האירוע ביוני. עובדה שביום 19/5/20 פרסם משרד הבריאות מתווה לפתיחת אולמות אירועים תחת מגבלות החל מיום 14/6/20. החברה טענה כי חזקה על התובעים שידעו זאת ובכל זאת בחרו לשלוח דוא"ל לביטול העסקה ביום 18/5/20.

דיון בבית משפט לתביעות קטנות.

בפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט לתביעות קטנות התקבלה גרסת התובעים. נקבע כי מגפת הקורונה הפכה את החוזה שנחתם בין הצדדים למסוכל. כמשמעותו בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א – 1970. בית המשפט קבע כי "אין ספק, כי השלכות משבר הקורונה אינן בגדר נתון שניתן או צריך היה לצפות. ולכן תנאי העדר צפיית הנסיבות המסכלות בעת כריתת החוזה מתקיים בכל הנוגע למשבר המגיפה".  עוד נקבע כי מבחינת "הצדק" צריך כל צד לשאת ב"עול" המחיר שגבה המצב הלא צפוי שנוצר. שכן איש מהצדדים לא אחראי יותר מהאחר למצב שנוצר ושני הצדדים ניזוקו מהביטול. התובעים כמי ששילמו כספי מקדמה. הנתבעת – כמי שהפסידה באופן כללי מהמצב. בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי איזון ראוי וצודק מוביל לכך שמחצית מהמקדמה תושב לתובעים – סך 8,500 ₪. וכן הוצאות בסך 1,200 ₪ וסך הכל: 9,700 ₪.

ערעור בבית משפט מחוזי.

בבקשת רשות הערעור שהגישה טענה החברה כי אין מדובר בסיכול. וכי התובעים בחרו לבטל את האירוע מבלי לנסות לקיים את החוזה בקירוב. על התובעים היה לשלם את דמי ביטול החוזה, וודאי שלא לקבל כל פיצוי מתוך המקדמה. התובעים טענו מנגד כי החברה סירבה לקבוע להם מועד חלופי לקיום החתונה. וזאת לאחר שהם פנו אליה ביום 16/3/20, משהתבררו ההגבלות של משרד הבריאות על קיומם של אירועים. כמו כן הפנו התובעים לחוק שנכנס לתוקף ביום 1/1/2021  –חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע (נגיף הקורונה החדש) תשפ"א – 2020. וטענו כי לפיו היתה צריכה החברה להשיב את מלוא המקדמה לו היה נכנס החוק לתוקף לפני מתן פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות.

דיון – קיום האירוע במתכונת הרצויה.

בפסק דינו קובע בית המשפט המחוזי כי כאשר בוחנים את ההסכם שבין הצדדים, יש לבחון לא אם "טכנית" יכלו המשיבים לקיים אירוע באולם החברה ביום 19/6/20. אלא האם יכלו לקיים אירוע, במתכונת שביקשו לקיים אותו, עת חתמו על ההסכם ביום 22/1/20. בעניין זה ברור כי לא היה ניתן היה לערוך אירוע כמוסכם. חתונה שהיא אירוע שנחגג עם בני משפחה קרובים, חברים וכיוצ"ב. ברור כי קיום אירוע ביום 19/6/20 היה תחת מגבלות הקורונה שהיו בתוקפן. באותה עת עדיין לא התחסנו קרובי משפחה מבוגרים. אוכלוסייה בסיכון לא יכלה להשתתף ואין זה האירוע אותו ביקשו המשיבים לערוך עת חתמו על ההסכם.

פסק הדין – פשרה.

בית המשפט מציין כי ההמלצה במקרים שכאלה היא להוביל לסיום התקשרות בדרך של פשרה. בענייננו, כיוון שלא הגיעו הצדדים לפשרה, בית משפט קמא הכריע. אך לא חרץ דין בבחינת "ייקוב הדין את ההר". אלא הורה על השבת מחצית מהמקדמה. ולא פסק דבר בגין רכיב התביעה הנוסף. בית המשפט המחוזי מסכים לתוצאה זו. ומציין כי מחד בעלי האולמות אינם אשמים במצב אליו נקלעו בשל נגיף הקורונה. ומאידך גם מזמיני האירועים מצאו עצמם במצב שבו במקום לקיים אירוע המתוכנן חודשים רבים מראש ובו מקפידים על כל פרט לרבות צבע מפיות ובחירת התפריט, נאלצו למצוא עצמם בחוסר ודאות לגבי מועד האירוע, מיקומו, מספר משתתפים מקסימלי אפשרי ועוד.
לפיכך דוחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות.

 

 

* רת"ק (מחוזי ת"א) 44476-01-21 מרטין גרופ ארועים בע"מ נ' גפן שן (פורסם בנבו, 02.03.2021)

 

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי דיני עבודה וליטיגציה. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

שעות נוספות לעובדים בסיעוד

חברי קיבוץ רבים מעסיקים עובדים בתחום הסיעוד (רובם עובדים זרים) עבור בני משפחתם. לעיתים קרובות, תוך מעורבות מלאה של הקיבוץ. מצאתי כי סוגיית אופן ההתקשרות

פיצויים בגין הוצאות נלוות להפקעה

הנני מתגורר במושב במרכז הארץ. הפקיעו לי חלק מהחלקה שברשותי לטובת סלילת כביש. ברצוני לשאול האם זכאי נפקע לשיפוי על הוצאות נלוות בעקבות הפקעה. בנוסף

Call Now Button