לוגו איילת

אחריות מעביד בנזיקין/ עו"ד איילת רייך-מיכאלי, נוטריון מגשרת ובוררת

עובד שנפגע בעבודה מנסה להטיל, פעמים רבות, את האחריות לתאונה על מעסיקו. קיבוצים, תאגידים בשליטת הקיבוצים, מושבים וחקלאים, מעסיקים מספר רב של עובדים ונפגשים לא אחת עם הסיטואציה. לרוב אני נשאלת בהקשר זה היכן עובר הגבול?. מתי למעשה  מסתיימת אחריותו של מעביד לפעולות שמבצע העובד בעבודה ובעטיין הוא ניזוק?. עוד נושא חשוב שיש לתת עליו את הדעת הינו באיזה אופן יש למלא את הטפסים הנדרשים לביטוח הלאומי, ומה משמעותם.
פסק דין שניתן לאחרונה (19.10.20)* בבית משפט השלום בראשון לציון דן בסוגיה זו של אחריות מעביד בנזיקין. ובשל חשיבותו בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.

תיאור מקרה – נזקי גוף.

באותו עניין הגיש התובע תובענה לפיצויים בגין נזקי גוף. אשר נגרמו לו, לטענתו, עת העמיס בעבודה שבלונה שנועדה לצביעת כבישים, לנגררת המחוברת לרכב. התובע טען כי התאונה ארעה בשל רשלנות המעסיקה הנתבעת ומחדליה. כך למשל, הנתבעת לא סיפקה לו כלים לשם ביצוע העבודה תוך הרחקת הסכנה מעברי גופו. לא הדריכה ולא הזהירה אותו באשר לדרך העבודה הבטוחה והסכנות במקום העבודה. לרבות הסכנות הכרוכות בהעמסת ציוד כבד ללא עזרה מאדם נוסף, ועוד.

טענות הנתבעת – החברה המעסיקה.

בכתב ההגנה הכחישה הנתבעת את טענות התובע. וטענה כי עבודתו לא התאפיינה בהרמת משאות, משקלים וכיוצ"ב. הנתבע התבקש מדי פעם להרים קונוסים, ששוקלים כקילו או שניים כל אחד, הא ותו לא. הנתבעת טענה כי התובע לא הוכיח את אירוע הנזק הנטען.

דיון – התרחשות אירוע הנזק.

בפסק דינו קובע בית המשפט, ראשית, כי בניגוד לנטען בכתב ההגנה, סמוך לתאונה אישרה הנתבעת את גרסת התובע. בעת שמילאה וחתמה על הטפסים שהיו דרושים לתובע לניהול ההליכים בביטוח לאומי. בית המשפט קובע כי מדובר בטופס ברור וחד משמעי עליו חתמה הנתבעת ומנהלה. ובהתאם להלכה יש ליתן להצהרה של מעביד משמעות כשל הודאת חוץ של בעל דין. כראייה לנכונות הפרטים שרשומים בה והודאה בהם. כלומר, בית המשפט מקבל את גרסת התובע כי אירוע הנזק אכן התרחש.

אחריות לנזק.

מכאן עובר בית המשפט לדון בשאלת האחריות לנזק. בית המשפט מציין כי בהתאם לפסיקה על מעביד ליצור מקום עבודה בטוח ולהנהיג שיטות עבודת בטוחות. וכן לספק חומרים, ציוד וכלי עבודה מתאימים ובטוחים. חובה נוספת המוטלת עליו היא החובה לפקח באופן יעיל ורציף אחר נקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים על ידי העובדים. להדריך את עובדיו ולהזהירם מפני סיכונים הכרוכים בביצוע העבודה.

התנהגות עוולתית.

יחד עם זאת, מדגיש בית המשפט, חובתו של מעביד לשלום עובדיו אינה חובה מוחלטת. המעביד אינו מבטח. ולחיובו בדין בגין תאונה שארעה לעובדו במהלך עבודתו, על העובד להוכיח קיומה של עילה מוכרת בדין. המזכה אותו בתביעתו. לא כל נזק שניתן לצפותו (באופן תיאורטי), המשפט מטיל בגינו אחריות נורמטיבית. ולעיתים יווצר מצב של "נזק ללא פגיעה". כמו כן, קיימים סיכונים רגילים שיש להכיר בהם ולחיות איתם בחיי היום יום. אשר המעסיק אינו נושא באחריות בגינם. שכן החובה המוטלת על המעסיק היא למנוע סיכונים בלתי סבירים שניתן וצריך היה לצפות ולמנוע אותם. בעניין זה קבע בית המשפט העליון כי  התנהגות עוולתית = התנהגות היוצרת סיכון צפוי ובלתי סביר. מנגד, התנהגות היוצרת סיכון צפוי וסביר או סיכון לא צפוי ולא סביר, הינה התנהגות שאינה עוולתית.

הרמת משקל.

לענייננו, קובע בית המשפט, הפסיקה שדנה במשקל שהרמתו תחשב כהפרת חובת הזהירות של המעסיק אינה אחידה. אך במספר רב של פסקי דין נקבע שהרמת משקל של 50 ק"ג, 30 ק"ג ואף 20 ק"ג, ללא הדרכה וללא אמצעי עזר. תיחשב כמפרה את חובת הזהירות של המעביד וכרשלנית.  לעומת זאת, ככל שמדובר על משקלים נמוכים יותר אשר אין בהם ייחוד מסוים בהשוואה לנסיבות החיים בשגרה. ייטה בית המשפט להכיר בחובות מופחתות ביחס אליהם. עד שיתכן כי ייקבע שאין כלל רשלנות של המעסיק. כך לדוגמא, נקבע שהרמת משקל של 10 ק"ג נחשבת כסבירה.

עבודה לא חריגה.

בענייננו, גם לגרסת התובע, משקל השבלונה לא עלה על 8.5 ק"ג  כשהיא נקייה. ואף לא עלה על 10 ק"ג כשהיו עליה שאריות צבע. לפיכך, פוסק בית המשפט, עבודתו של התובע באותו היום בו ארעה התאונה לא חרגה מהרגיל. לרבות בכל הנוגע למשקל הציוד אותו הרים.

סכנה לא צפויה.

בית המשפט מציין כי מעדותו של התובע, כמו גם מעדות מנהל הנתבעת, עולה כי זוהי פעולה יומיומית שכיחה. שהתובע נהג לעשותה מספר פעמים ביום. התובע לא הוכיח כי יש בנמצא אמצעי כלשהו. שיכול למנוע את הסכנה הטבועה מטיבה וטבעה של הרמת שבלונה חץ. שמשקלה כפי שטען התובע אינו עולה על 10 ק"ג.

סכנה לא חריגה.

באופן דומה, מדגיש בית המשפט, אדם מרים ומזיז חפצים בביתו בעת ניקיון. וכך גם נושא את שואב האבק, מרים סלי קניות במהלך הכנסתם לרכב ופריקתם בביתו. ואף מרים ילדיו ונכדיו, אינספור פעמים ובמשך שנים. (כאשר משקלם כבר בשנת חייהם השנייה עולה בדרך כלל על 10 ק"ג).
לאור האמור, בית המשפט פוסק כי התובע לא הצליח להוכיח כי התאונה התרחשה בשל התרשלות הנתבעת ודין תביעתו להידחות.

*   ת"א (שלום ראשל"צ) 12973-03-17 פלוני נ' ציץ אחזקות בע"מ (פורסם בנבו, 19.10.2020).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי, דיני עבודה וליטיגציה. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

סעד עצמי של פינוי דירה בקיבוץ

ללא ספק בית המגורים מהווה את אחד מהנכסים היקרים ביותר לאדם, הן לכיסו והן לליבו. על רקע זה אנו עדים למחלוקות בין קיבוצים, בעלי הזכויות.

Call Now Button