האם המושג "אקטיביזם שיפוטי" מוכר לכם? מדובר בגישה משפטית. לפיה בית המשפט לוקח חלק יוצר בקביעת הנורמות. והיא משפיעה לא רק על סוגיות הרות גורל בהם
האם המושג "אקטיביזם שיפוטי" מוכר לכם? מדובר בגישה משפטית. לפיה בית המשפט לוקח חלק יוצר בקביעת הנורמות. והיא משפיעה לא רק על סוגיות הרות גורל בהם
מצאתי כי אצל רבים מלקוחותיי קיים בלבול רב ביחס למושג "משרת אמון". רבים סבורים שמדובר ב"כלי" בעזרתו ניתן להתגבר בקלות על החובה לשלם לעובד "שעות
לעיתים מבצעים קיבוצים השקעות כאלו ואחרות. על בסיס הסתמכותם והבנתם כי יקבלו תמיכה או החזר מאחד ממשרדי הממשלה (הבטחה שלטונית). כך גם סבר קיבוץ בדרום.
במסגרת טור זה עסקתי לא פעם בזכותו של בעל עסק פגוע מהתנהלות חברה איתה התקשר – בנסיבות מסויימות – להגיש תביעה נגד בעלי השליטה ונושאי
מקום העבודה מהווה פעמים רבות "כור היתוך" לעובדים מרקעים, דתות ולאומים שונים. מטבע הדברים, מקומות אלו עלולים לשמש כר פורה להתנכלות של עובדים כלפי חבריהם.
תקנוני קיבוצים ומושבים כוללים מנגנון של "יישוב סכסוכים". שמכוחו נדונות המחלוקות בין החברים ובין האגודה – או בין החברים לבין עצמם – לפני בורר. אף

השאלה איזו פעילות נגדיר כ"פעילות חקלאית", או שימוש חקלאי, ובפרט מה ייחשב "גידול בעל חיים", מגיעה מעת לעת לפתחם של בתי המשפט שאת הכרעותיהם סקרתי
לאחרונה פנה למשרדי מרכז משק של אחד הקיבוצים שמשרדי מייצג וסיפר על עסק מתחרה. שפתח מי שהיה עד לאחרונה עובד בכיר במפעל של הקיבוץ. הקיבוץ
קיבוצים ו/או תאגידים בהם מחזיק הקיבוץ, אשר ברשותם מפעלים. מתקשרים, לצורך הפצת הסחורה אותה הם מייצרים, עם מובילים ומפיצים שונים. פעמים רבות שהמפיצים מספקים את
לא אחת פונים אלי מרכזי משק ומספרים, בחוסר אונים, על חברה שמתחמקת זמן רב מתשלום חוב כספי שנותר לה כלפי הקיבוץ. מרכזי המשק מתקוממים על