כל הפוסטים באגודות שיתופיות

בתי המשפט נדרשו בשנים האחרונות, ולא אחת, לסוגיית זכותו של חבר אגודה לפרוש ממנה ולהמשיך להתגורר בביתו ביישוב. במסגרת פסיקות

ברובם המוחלט, כוללים תקנוני הקיבוצים מנגנון ליישוב סכסוכים במסגרת בוררות. אולם, על פי הדין והפסיקה, ישנם עניינים שלא ניתן להביאם

האם על אגודה לשלם היטל השבחה במקרה של שינוי ייעוד קרקע חקלאית לצורך הקמת תחנת דלק? זו השאלה שנדונה לאחרונה

ככלל, הכלל התלמודי "המוציא מחברו עליו הראיה" חל על הצד התובע, ועליו חל הנטל להוכיח ולשכנע כי הסתברות נכונותה של

רשם האגודות השיתופיות ער לקושי בעת הזו לקיים אסיפות כלליות באגודות שיתופיות ובכלל כך במושבים וקיבוצים קל וחומר לאור המתחייב

סוגיית ה"התעמרות בעבודה" שבה ומעסיקה את בתי הדין לעבודה, ונראה שכך ימשיך, לאור המגמה להפוך את סביבת העבודה לנעימה בה

משרדי עוסק רבות בסוגיות הקשורות למתחייב מהוראות חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק") ובהסדרת התקשרויות

הליך שיוך דירות הינו הליך ארוך ומורכב שנמשך שנים רבות. "מצב הביניים", עד להשלמת הליך השיוך, מעורר שאלות משפטיות ייחודיות

מקום העבודה מהווה פעמים רבות "כור היתוך" לעובדים מרקעים, דתות ולאומים שונים. מטבע הדברים, מקומות אלו עלולים לשמש כר פורה

קיבוצים ו/או תאגידים בהם מחזיק הקיבוץ, אשר ברשותם מפעלים, מתקשרים, לצורך הפצת הסחורה אותם הם מייצרים, עם מובילים ומפיצים שונים.