"טוב שכן קרוב מאח רחוק", כך לימדנו ספר משלי. ואכן, כחלק מתפקידה כמנהלת הקהילה. עוסקת פעמים רבות מזכירות הקיבוץ, בעצמה או באמצעות בעלי תפקידים אחרים. בפתרון סכסוך שכנים והשכנת שלום. במסגרת זו שאלו אותי לא אחת בדבר האפשרות המשפטית לחייב חבר קיבוץ. להשתתף בעלות של מניעת המטרד שהוא עצמו גורם לשכנו. פסק דין מהעת האחרונה (6.6.21)* בבית משפט השלום באשקלון דן בסוגיה זו. ואף שעוסקים באותו עניין בשכנים שהינם בעלי משקים סמוכים במושב, אפשר להשליכו גם על יחסי שכנות בקיבוץ. מפאת חשיבותו בחרתי לסקור בפניכם את עיקרי פסק הדין.
תיאור מקרה – חומה בין שכנים.
בכתב התביעה באותו עניין טען התובע כי הנתבע עושה שימוש בשביל שעובר בין המשקים למעבר כלי רכב כבדים, טרקטורים ומשאיות. אשר נכנסים ויוצאים מעסק הקיים במשק הנתבע בשעות בלתי שגרתיות, בחגים ובשבתות. התובע טען כי עקב תנועת הכלים הכבדים סמוך לבית המגורים שלו נוצר מטרד של אבק ורעש בלתי סביר. התובע עתר לבית המשפט להצהיר כי הוא רשאי לבנות חומה בקו הגבול שבין המשקים. וכי על הנתבע להשתתף במחצית מעלות הקמת החומה.
טענות הנתבע.
מנגד טען הנתבע בכתב ההגנה כי התובע רשאי לבנות גדר או חומה, לאחר שיתנו לו היתר. בגבולות שטחו הוא ועל חשבונו בלבד. שכן לנתבע אין כל צורך בגדר מפרידה. הנתבע לא סתר את הטענה כי הפעילות העסקית במשקו גורמת לשכנו לאי נוחות. אולם טען כי זוהי פעילות רגילה וסבירה של משק חקלאי. שאין מקום להכיר בה כמטרד, נוכח טיבו של משק חקלאי במושב המערב מגורים עם פעילות חקלאית.
דיון – מיטרד.
בראשית פסק דינו קובע בית המשפט. כי אמנם התובע הוכיח כי קיים צורך בבניית חומה אשר תפריד בין שני המשקים, לפחות עד לגבול חלקת המגורים. כך, מתיעוד שצירף התובע, עולה כי בשביל העפר העובר בשטחו של הנתבע, והצמוד לבית המגורים של התובע. עוברים כלים כבדים בשעות שונות של היום, באופן שיוצר הפרעה ממשית לשימוש של מגורים רגילים וסבירים בבית התובע. די ברעש המשאיות, וענני האבק שמיתמר עת עוברות הן סמוך לבית המגורים של התובע. כך לדעת בית המשפט. כדי לקבוע כי זו הפרעה של ממש לשלוות חייו. ולזכותו של התובע להשתמש בביתו ללא מטרדי רעש ואבק.
הקמת חומה בין בתי השכנים.
מכאן עובר בית המשפט לדון בשאלת חיובו של הנתבע בעלות הקמת חומה בין המשקים. בעניין זה קובע בית המשפט כי ככלל, מי שגורם נזק תוך ביצוע עוולה, חייב לפצות את השכן. אולם אפשר גם לתת סעדים שמטרתם סילוק המטרד או צמצומו. התובע בענייננו לא עותר לסילוק המטרד, אלא רק צמצומו. לדרגה שתפחית את מידת ההפרעה להנאה סבירה מבית מגוריו, למידה שלא תעלה כדי מטרד. בנסיבות מעין אלו אפשרי לחייב את הנתבע להשתתף בעלות הקמת חומה, מכוח חובתו לצמצם את המטרד משטחו.
חוק המקרקעין.
בענייננו ביסס התובע את טענותיו על קיומו של מטרד. ועל בסיס טענה זו טען כי צריך לחייב את הנתבע מכוח סעיף 49(ב) לחוק המקרקעין הקובע: "מחוברים שבמיצר רשאי כל אחד מבעלי המקרקעין להשתמש בהם למטרה שלשמה הוקמו. וחייב הוא להשתתף בהוצאות הדרושות כדי להחזיקם במצב תקין לפי שיעור שהוסכם ביניהם. ובאין הסכם כזה – בחלקים שווים. זולת אם מידת השימוש בהם היתה שונה". בית המשפט מציין כי ככלל, הפסיקה נמנעה מלעשות שימוש בסעיף 49 לחוק המקרקעין כבסיס לחיוב שכן להשתתף בעלות הקמת קיר משותף. עם זאת, לדעת בית המשפט, מקום בו השכן חייב לבנות קיר כדי למנוע נזק לשכנו, אין מניעה לחייבו לעשות כן. וקיימת אפשרות להיעזר במנגנון בחוק המקרקעין.
מיקום החומה בקו הגבול בין השכנים.
באשר למיקום החומה, בית המשפט מציין כי ככלל מקומה הטבעי של גדר הוא בקו הגבול בין שתי חלקות סמוכות. כך כאשר נבנית גדר רשת, בונים אותה על קו הגבול. ובאופן רגיל בניית חומה חורג שטחה מחציתו בכל אחד מהמגרשים. יחד עם זאת, בית המשפט לא מוצא לנכון לחייב את הנתבע לאפשר בניית החומה בשטחו. לאחר שחייב אותו לשאת במחצית מעלות הקמתה. מסקנה זו נובעת מהעובדה כי הנתבע זקוק למרווח תמרון גדול ככל שניתן לצורך כניסת כלים כבדים למשק. ויתכן ואף גריעה של 10 סמ' בלבד תפגע באפשרות תמרון זו. מנגד, בית המשפט לא מצא כי לתובע יהיה נזק ממשי. אם יבנה את כל החומה בה הוא חפץ לצורך הקטנת המטרדים, בשטח נחלתו. כאשר את הדופן של החומה הוא יבנה על קו הגבול. על כן פוסק בית המשפט כי על דופן החומה שייבנו לא לחרוג מקו הגבול לעבר חלקת הנתבע.
* ת"א (שלום אש') 32726-12-19 תמיר יהודה נ' ברק משה (נבו 06.06.2021).
– המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן מצויין אחרת.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
