לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

עובד-מעביד ומה שביניהם

שאלת יחסי עובד מעביד בין חבר לבין אגודה שיתופית ממשיכה להעסיק קיבוצים שיתופיים. אשר לעיתים זקוקים להכוונה משפטית על מנת לגבש עמדה בסוגיה. במטרה כי בסופו של יום תעמוד במבחן משפטי.
צווי ההרחבה בענף החקלאות מעסיקים אף הם קיבוצים רבים כאשר החקלאות מהווה אחד מענפי הקיבוץ ובמסגרתו עובדים החברים.
לכן מצאתי לנכון לסקור את פסק הדין* בו יעסוק טורי הפעם במסגרתו נידונו שתי סוגיות עיקריות: האחת- שאלת קיומם של יחסי עובד מעביד בין חבר באגודה שיתופית לאגודה. השנייה- זכאותו של תובע שעבד בענף החקלאות לשעות נוספות. וכן לזכויות מכוח הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה בענף.

תיאור מקרה – יחסי עובד מעביד באגודה שיתופית.

באותו עניין הגיש התובע, חבר במושב תלמי יפה, תביעה נגד המושב. ונגד קיבוץ חצרים. התובע ניהל את המטע של המושב ברציפות בין השנים 1997-2010. על פי התביעה, לאורך התקופה הנטענת התקיימו יחסי עובד מעביד. מראשית התקופה בין החבר לבין המושב (המאוגד כאגודה שיתופית). ומעת שעבר המטע לידי הקיבוץ (בשנת 2008) בין התובע לבין הקיבוץ. זאת, עד להחלטת הקיבוץ על סיום העסקת התובע. בתביעה ביקש התובע לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בהפרשי פיצויי פיטורים. בפיצויים על פיטורים שלא כדין, גמול בגין העסקה בשעות נוספות. וזכויות נלוות מכוח ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה בענף החקלאות.

יחסי עובד מעביד.

באשר לשאלת קיומם של יחסי עובד מעביד בין התובע לאגודה בה הוא חבר (המושב). מציין בית המשפט בראשית כי. "אגודה שיתופית" היא צורת התאגדות שתכליתה הבטחת רווחתם של חבריה על בסיס ערכי שוויון שיתוף ואחריות הדדית; היסטורית, זו צורת ההתאגדות בהתיישבות העובדת – בקיבוצים ובמושבים.

טענות הצדדים.

התובע בתביעתו מבקש להכיר בקיומם של יחסי עובד מעביד בינו לבין האגודה. ומתוקף כך תובע את זכויותיו כעובד. לעומתו טוענת האגודה כי בהתאם לעמדה הרווחת בפסיקה, גם כיום. יש לשלול קיומם של יחסי עובד מעביד בין חבר באגודה לבין האגודה. עמדה זו מבוססת על התפיסה לפיה העבודה שמבצע החבר באגודה מבוצעת מכוח חברותו באגודה. שלא מתוך כוונה ליצור קשר של יחסי עובד מעביד.

שאלת הזיקה.

משכך קובע בית הדין לעבודה, כי עיקר המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת "הזיקה". – האם העבודה שבוצעה על ידי התובע היא בזיקה ישרה לחברות באגודה. המושתתת על ערכי השוויון והאחריות ההדדית, המצמיחה זכויות ומקימה חובות. (בכלל זה החובה לקחת חלק בעבודה במסגרת השיתופית). – כך שהוא "עובד משום שהוא חבר". או להבדיל העבודה בוצעה תמורת שכר במנותק מהחברות באגודה. בית הדין קובע כי מדובר במחלוקת עובדתית וניגש להכריע בה.

שאלת יחסי עובד מעביד באגודה שיתופית.

לצורך כך נבחן המסמך המסדיר את הזכויות והחובות ההדדיות בין האגודה וחבר האגודה. הוא תקנון האגודה. הוראות התקנון קושרות באופן חד ערכי וברור. בין החברות באגודה לבין העבודה של החבר במסגרת ולטובת האגודה. גם בחינה עובדתית מגלה כי התובע ראה עצמו כחבר האגודה. ואת עבודתו במטע כמימוש מחויבותו לקהילה שהוא חלק ממנה. לפיכך, דין טענת התובע שיש לראות בו כעובד האגודה לדחייה. וכפועל יוצא מכך התביעה נגד המושב נדחית.

שאלת יחסי עובד מעביד מול הקיבוץ.

בית הדין עובר לבחון את תביעת התובע בגין תקופת העסקתו על ידי הקיבוץ. אין מחלוקת כי בתקופה זו שררו יחסי עבודה בין הצדדים. בשעה שהתובע נקלט כעובד במטע הקיבוץ ויחסי העבודה עוגנו בחוזים אישיים. בינואר 2010 הוציא הקיבוץ לתובע הודעה על הפסקת העסקה וסיום יחסי העבודה. התביעה נגד הקיבוץ היתה בין היתר לתשלום שעות נוספות. הקיבוץ טען כי יש לדחות תביעה זו מכיוון שחוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א-1952 לא חל על עבודת התובע בקיבוץ. זאת, מכוח החריג הקבוע בסעיף 30(א)(6) לחוק הנ"ל המוציא מתחולתו עובדים. שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח ובקרה. על שעות העבודה והמנוחה שלהם.

העבודה במטע.

טענה זו התקבלה על ידי בית הדין, אשר קבע כי התובע הופקד על הטיפול השוטף במטע המצוי במרחק של כ- 60 ק"מ מהקיבוץ. התפקיד כלל אחריות על השקיית המטע, טיפול במערכת ההשקיה ועבודות חקלאיות שוטפות. העבודה בוצעה על פי הנחיות שקיבל התובע מפעם לפעם מנציגי הקיבוץ בפגישות שהתקיימו בתדירות של אחת לשבוע או לשבועיים, לעיתים במטע ולעיתים בקיבוץ. נקבע כי בנסיבות העניין, בהן העבודה מבוצעת בשטח פתוח המרוחק מהקיבוץ, אופי העבודה אינו מאפשר פיקוח על שעות עבודתו של התובע. לפיכך, דין התביעה לגמול בגין העסקה בשעות נוספות להידחות.

הסכמים קיבוציים / צווי הרחבה בענף החקלאות.

עוד דרש התובע מהקיבוץ תשלום כספים בהתאם להסכמים קיבוציים ו/או צווי הרחבה בענף החקלאות. לעניין ההסכמים הקיבוציים נקבע כי אלו אינם חלים על הקיבוץ. באשר לצווי ההרחבה, יוסבר כי בענף החקלאות קיים צו ההרחבה לעובדים בדירוג חודשי מנהלי, אשר חל על כל העובדים המועסקים בדירוג חודשי מנהלי בענף החקלאות, כהגדרתם בהסכם הקיבוצי. התובע טען כי הוא עונה על ההגדרה של "מנהל עבודה" אך טענה זו נדחתה. מכאן שצו ההרחבה המתייחס לעובדים בענף החקלאות בדרוג חודשי מנהלי איננו חל ביחסים שבין הצדדים.

פסק הדין.

שונה המצב בשאלת תחולת צו ההרחבה הכללי בענף החקלאות החל על כל העובדים והמעבידים בישראל בענפי החקלאות. פסק הדין קובע כי התובע זכאי ליהנות מהזכויות המוקנות לעובד בענף החקלאות מכוח צו זה.

* ס"ע (אזורי-ב"ש) 13138-12-10 יהודה אברהם בן עמי נגד תלמי יפה מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ וקיבוץ חצרים, בפני כב' השופט משה טוינה (נבו, 23.12.2015).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת או ייעוץ.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

* אנו מזמינים אתכם לעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

אחריות הקיבוץ המתחדש למקום העבודה

אחד מן השינויים המרכזיים המתחוללים בעת שמשנה קיבוץ את אורחות חייו, מצוי במישור אחריות הקיבוץ למקומות העבודה בהם עובדים החברים. אם עד לשינוי היה הקיבוץ

בניית יחידות ל- השכרה בשטח הנחלה

אני מתגורר במושבה. משפחתי בעלת משק חקלאי. בנחלה קיים מבנה חקלאי בגודל 260 מ"ר. המבנה בעל היתר ונמצא בשטח המותר לבנייה (חלקה א'). אני מעוניין

Call Now Button