כל מעביד שמחזיק ב"סודות מסחריים", חושש מכך שקבוצת עובדים תפרוש ותקים עסק מתחרה. תוך שתשתמש בידע שצברה במקום העבודה. אף המפעלים הקיבוציים חווים קושי זה על בשרם, שעה שרבים מהם מושתתים על ידע הקיים אצל העובדים. ואנו מכירים מספר מקרים בהם עשו עובדים שימוש אסור בידע זה. על מנת להתחרות במפעל הקיבוצי בו עבדו.
המאבק אינו מקדש את כל האמצעים.
יחד עם זאת, בתי הדין הבהירו כי המאבק כנגד אותו עובד שפתח עסק מתחרה אינו "מקדש את כל האמצעים". במקרה זה עורך בית הדין איזון בין זכויותיו הקנייניות של המעסיק בעסק שהקים, מחד. לבין זכויותיו החוקתיות של העובד לכבוד ולפרטיות, מאידך. פסק דין שהחליטו לאחרונה*, ממשיך לשרטט את הגבול בין זכויות הנ"ל. ומפאת חשיבותו בחרתי להביא את עיקריו בפניכם.
תיאור מקרה – ניצול סודות מסחריים.
באותו עניין טענה התובעת בכתב התביעה כי הנתבעים היו עובדיה. אשר כעשרה ימים לאחר התפטרותם הקימו עסק מתחרה. לטענת התובעת, כל המידע בדבר פעילותה עבר לנתבעים במסגרת העסקתם. על בסיס האמון הרב שהיא נתנה בנתבעים. עוד טענה התובעת, כי בסיום עבודתם של הנתבעים, הסכימה, מתוך רצון טוב, למסור לידי הנתבעים. את הטלפונים הסלולאריים אשר היו בשימושם במהלך תקופת העבודה. מידע זה כלל שמות של אנשי קשר, מספרי טלפון ודוא"ל. אשר לא היו בידי הנתבעים קודם להעסקתם על ידי התובעת. לטענת התובעת, לימים היא גילתה כי הנתבעים ניצלו את כלל המידע וסודותיה המסחריים של התובעת. לטובת פיתוח העסק החדש אותו הקימו.
בדיקת פלאפונים ודואר אלקטרוני.
במסגרת ההליך המשפטי ביקשה התובעת כי בית הדין יתיר לה לבחון את הקבצים במחשביה. לרבות תיבות דוא"ל בהם השתמשו הנתבעים במהלך ששת החודשים האחרונים לעבודתם אצלה. כמו כן ביקשה התובעת ליתן צו המורה לנתבעים להעמיד את הטלפונים הניידים אותם קיבלו ממנה. לבדיקת החומרים המוצפנים בהם.
התובעת טענה כי המידע דרוש לה כדי לבסס את טענתה. בנוגע להקמת תשתית לעסק מתחרה עוד בתקופת עבודת הנתבעים אצלה, בחוסר תום לב. מנגד טענו הנתבעים כי זהו מסע דיג אסור אשר מכביד ופוגע בפרטיותם. ועל כן יש לדחות את הבקשה.
דיון – גילוי מידע.
בראשית פסק דינו מציין בית הדין כי אמנם, בהתאם לתקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991. יש לו סמכות ליתן צו לגילוי או לעיון במסמכים. הפסיקה קבעה כי תקנה זו מטרתה להבטיח "משחק בקלפים פתוחים" והבטחת יעילות הדיון. הכלל הוא כי יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת. יחד עם זאת, הפסיקה הבהירה כי כאשר המידע חוסה תחת הגנת הפרטיות. יש חשיבות מיוחדת למלאכת האיזון שצריך לעשות. בין הזכות לגילוי ועיון מידע בהליך משפטי לבין הזכות לפרטיות.
זכות הקניין מול הזכות לפרטיות.
בענייננו מפנה בית הדין לפסיקתו של בית הדין הארצי בהלכת איסקוב. בתמצית, בהלכת איסקוב דן בית הדין הארצי באיזון בין זכות הקניין של המעסיק לבין הזכות לפרטיות של העובד. ועמד על התנאים אותם ידרשו לשם עיון בתכתובות הדוא"ל של העובד. בהתאם לסוגי תיבות הדואר האלקטרוני השונות – תיבת דוא"ל מקצועית, תיבה מעורבת ותיבה אישית.
"תיבת דואר אלקטרוני מקצועית".
בענייננו קובע בית הדין כי התובעת לא הוכיחה כי תיבת הדוא"ל בה השתמשו הנתבעים הייתה תיבת דוא"ל מקצועית. כלומר תיבת דוא"ל לצרכי עבודה בלבד. זאת ועוד, גם אם הייתה התובעת מוכיחה כי זו תיבת דוא"ל מקצועית – התובעת לא עמדה בתנאים הנדרשים לשם חדירה לתיבת דוא"ל זו. בכלל זאת, התובעת לא הוכיחה כי פרסמה מדיניות ברורה בנוגע לשימוש בתיבה זו. וכן כי קיימת אפשרות לבצע פעולות ניטור ומעקב בתיבה זו. לפיכך, התובעת לא הוכיחה כי היא זכאית לקבל את תכתובות דוא"ל של הנתבעים מתיבה זו.
"תיבת דואר אלקטרוני מעורבת".
בית הדין ממשיך וקובע כי בכל הקשור לתיבת דוא"ל מעורבת, הרי שאמות המידה הרצויות הן מחמירות, וצריך "חשש רציני" או "בסיס סביר" לפעילות פלילית או מעשים לא ראויים של העובד. תנאים אלו לא התקיימו בענייננו. דברים אלו נכונים ביתר שאת לגבי תיבת דוא"ל אישית, בשעה שביחס לתיבה זו אמת המידה מחמירה אף יותר. ככל שהמעסיק מבקש לחדור לתיבה הפרטית של העובד, עליו לעתור לצו שיפוטי לחיפוש ותפיסה של ראיות פוטנציאליות, אותו יתנו בנסיבות חריגות ביותר. התובעת בענייננו לא הגישה בקשה למתן צו שכזה ולא הוכיחה קיומן של נסיבות חריגות המצדיקות את מסירת המסמכים.
גילוי מסמכים / מידע מפלאפונים ומחשבים.
היעדר קיומה של תשתית עובדתית מינימלית מתאימה לקבלת הבקשה, שומט את הקרקע אף תחת בקשת התובעת לקבל לידיה את כלל הקבצים ששמרו במחשבים וכן את המידע אשר קיים על גבי הטלפונים הניידים של הנתבעים. בעניין זה מוסיף בית הדין כי אלה טלפונים ניידים אשר היו בשימוש הנתבעים במהלך עבודתם ואשר עברו לבעלות הנתבעים עוד במועד סיום עבודתם, לפני כשנה וחצי. לפיכך, גם מטעמים אלו, לאור חלוף הזמן ולנוכח העובדה כי המדובר בטלפון אישי של הנתבעים, דין זכותם של הנתבעים לפרטיות לגבור על זכותה של התובעת לגילוי המסמכים. לפיכך קובע בית הדין כי יש לדחות את הבקשה. האמור נותן משנה תוקף וממחיש עד כמה חשוב לצפות פני הבאות, מבעוד מועד, ולהתנהל מול העובדים בהתאם לכללים שהתוותה הפסיקה, על מנת למנוע גניבת סודות מסחריים.
* סע"ש (אזורי ת"א) 40910-04-17 גלעד יעוץ יחסי מימשל ולובינג בע"מ נ' לירון הרשקוביץ (פורסם בנבו, 26.04.2018)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
