צוואת שכיב מרע

ליווי משפטי לקיבוצים וחברי קיבוץ.

מעת לעת אני מרצה בפני חברי קיבוץ בדבר חשיבות עריכתה של צוואה. וסוקרת בפניהם את האפשרויות השונות העומדות לרשותם. מטרת ההרצאה הינה להנגיש את הנושא הרגיש הזה. ולאפשר יכולת בחירה מושכלת באפשרות לערוך צוואה. אני רואה חשיבות לסקור בפניכם פסק דין שניתן ממש לאחרונה בבית הדין הרבני. ועסק בהיבטים נוספים בדבר תוקפה המשפטי המחייב של צוואה ובסוגיית צוואת שכיב מרע*.

תיאור מקרה – צוואה בעל פה.

המנוחה באותו עניין היתה בשעת פטירתה רווקה ללא ילדים, ללא אחים ויתומה מאם. וכך היורש היחידי על פי החוק הוא אבי המנוחה. בבקשה לצו ירושה שהוגשה על ידו ציין האב כי המנוחה לא השאירה צוואה. המתנגדים, בני דודים שניים של המנוחה, טענו כי המנוחה הותירה צוואה בעל פה. שבה היא מורישה להם את כל רכושה. לטענתם, המנוחה התארחה בביתם יום לפני פטירתה. וסיפרה שהיא מעוניינת לעבור ניתוח לקיצור קיבה ממנו היא חוששת. המנוחה הוסיפה כי אם יקרה לה משהו ברצונה להעביר את רכושה לבני דודיה, ("המתנגדים"). ולא לאביה שמתנכר לה. המתנגדים טענו כי צוואתה של המנוחה הינה בבחינת צוואת שכיב מרע בעל פה. בנוסף נמצאה בין מסמכי המנוחה צוואה המוקלדת במחשב ועליה חתימת המנוחה. בצוואה זו אכן הורישה המנוחה את כל רכושה שיישאר אחרי הוצאות הקבורה וכיסוי החובות, למתנגדים.

לפיכך, בפני בית הדין עמדו שתי שאלות: הראשונה- האם הצוואה שנמצאה עם חתימת יד המנוחה היא צוואה מחייבת. השנייה- האם דבריה של המנוחה לפני מותה היו בגדר צוואת שכיב מרע.

דיון – חוקיות צוואה.

באשר לשאלה הראשונה קבע בית הדין כי על פי החוק, ישנן ארבע דרכים לערוך צוואה בישראל: בכתב יד, בפני עדים, בפני רשות או בעל פה. מלבד צוואה בכתב יד, שלוש האפשרויות האחרות דורשות גם נוכחות עדים. צוואה זו היא היחידה אשר נהנית מתוקף משפטי גם ללא עדים שהיו נוכחים במועד עריכתה. אולם, מאחר שאין עדים לצוואה בכתב יד, על העושה אותה לכתוב את כולה בכתב ידו. כדי להימנע ככל האפשר מאפשרות של זיופים לצוואה. ההנחה היא שקל יותר לזייף חתימה בלבד מאשר צוואה שלמה, שאותה במידת הצורך אפשר יהיה להוכיח. לפיכך, צוואה מודפסת אשר רק החתימה היא בכתב יד, כמו בענייננו אינה צוואה חוקית.

חוק הירושה.

לעניין השאלה השנייה קובע בית הדין כי בהתאם לחוק הירושה קיימים שלושה תנאי יסוד לצוואת שכיב מרע: נאמר על ידי המצווה, בפני שני עדים, בעת שהיה שכיב מרע.

בענייננו התקיימו שני התנאים הראשונים. היינו מדובר בצוואה שנאמרה מפי המצווה בפני שני עדים. במאמר מוסגר יצוין כי החוק מחריג צוואה בעל פה ומאפשר לנהנה ממנה להעיד בה. וכך העדות של המתנגדים במקרה דנן תקפה. עם זאת, התנאי השלישי של שכיב מרע לא התקיים. בעניין זה מציין בית הדין כי יש הבדל מהותי בהגדרת שכיב מרע בין החוק לבין ההלכה היהודית. בעוד שבהלכה הגדרת שכיב מרע היא הגדרה רפואית עובדתית מוחלטת, החוק מאפשר הגדרה אישית התלויה בהרגשה של המצווה וכלשון החוק: "הרואה עצמו מול פני המוות" אף על פי שחייבים לציין שהחוק מסייג את הדברים ואומר "בנסיבות המצדיקות זאת".

"שכיב מרע".

לפיכך, בהתאם לחוק הירושה, לא די להוכיח שמבחינה עובדתית רפואית המנוחה לא הוגדרה כשכיב מרע – לא גססה ולא עמדה למות, אלא צריך להתבונן: האם המנוחה או סביבתה ראו אותה כמי שעומדת בפני המוות? ואם כן: האם הנסיבות הצדיקו זאת?. בית הדין קובע כי בנסיבות המקרה דנן, נדחית הטענה לצוואת שכיב מרע נוכח מעשי המנוחה עצמה בסמוך למועד פטירתה. כך, כשבוע לפני הפטירה הדפיסה המנוחה חמש־מאות כרטיסי ביקור שלה, ימים ספורים לפני הפטירה המנוחה חתמה על זיכרון דברים להשכרת הדירה וקבעה להיפגש עם הדיירת. שבועיים לפני מותה, המנוחה עשתה מינוי לחדר כושר למשך שנה ושילמה סך של 9,300 ₪. כלומר, המנוחה לא הייתה שכיב מרע ואף לא ראתה את עצמה מול פני המוות. המנוחה התנהלה כאחד האדם, הלכה למכון כושר, נהגה ברכב, התארחה אצל חברים ובני משפחה ויצאה לבלות.

למעשה, לא רק המנוחה אלא גם המתנגדים לא ראו את הדברים כך. לאחר שהם קיבלו צוואה שלדבריהם היא צוואת שכיב מרע של אדם גוסס ועומד למות (באותה פגישה נטענת עם המנוחה), הם אפשרו לה לנסוע לבד לביתה ללא השגחה רפואית או אחרת, ויותר מכך אפשרו לה לנהוג ברכב ולא חששו שמא תסכן את חייה או חיי אחרים בנהיגה שלה.

תוצאות – פסק דין.

לפיכך, טענות המתנגדים נדחות על ידי בית הדין הקובע כי אבי המנוחה הוא היורש הבלעדי של המנוחה על פי הדין.

*בית הדין הרבני האזורי (חי') 992701/1 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו, 20.11.2016).

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

*  אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".