לוגו איילת

פינוי מקרקעין עקב הפרת חוק ההתיישבות / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת

מתקשר חוק ההתיישבות

 

 

את הסנקציות שמטילה המדינה מכח חוק ההתיישבות היא מפנה ברובן אל מי שמחזיק בקרקע החקלאית. שנעשה בה שימוש חורג ללא היתר. אלא שפעמים רבות יש צד נוסף שנפגע מההליכים בהם נוקטת הרשות המוסמכת. צד זה מכונה בחוק "המתקשר". היינו אותו אדם שהתקשר עם המחזיק במקרקעין, לביצוע אחת הפעולות המהוות שימוש חורג. פסק דין שנתנה לאחרונה (5.9.21)* ועדת ההכרעה לפי חוק ההתיישבות. דן בסירובו של מתקשר לפנות את הקרקע, על אף דרישות המחזיק. ובהליכים שנקטה המדינה כנגד שני אלו. בשל חשיבות הדברים בחרתי לסקור בפניכם את עיקרי פסק הדין.

הפרת חוק ההתיישבות ע"י "מחזיק" ו"מתקשר".

באותו עניין, חתמו בשנת 2018 הסכם פשרה במסגרת הליך קודם שניהלה המדינה כנגד המחזיק בקרקע. במסגרת הסכם זה הודה המחזיק בהפרות חוק ההתיישבות והתחייב לסיימן תוך 6 חודשים. בין השאר התחייב המחזיק לפנות את המתקשר אשר למעשה התגורר בשטח וטיפל בעדר עיזים. אלא שבדיקה מיום 30.4.2019 העלתה כי הפרת החוק לא הסתיימה ומחזיק הקרקע לא פינה את המתקשר. המדינה פנתה בעניין זה מספר פעמים אל המחזיק בהתראות על ההפרה. עד אשר כלו כל הקיצין והגישו נגדו תביעה נוספת.

החזקת המתקשר בקרקע.

בכתב ההגנה טען המחזיק כי המתקשר טרם פונה לאור טענתו כי בא כוחו מנהל מו"מ עם המדינה באשר להישארותו בשטח. לטענת המחזיק הוא מצא את עצמו בין הפטיש לסדן, וכי הוא יעשה כל מה שבית המשפט יורה לו לעשות. אולם על בית המשפט לתת לו הכלים לצורך כך. המתקשר, שגם נגדו הגישו את התביעה, טען כי בידיו זכויות בקרקע. הן מתוקף הסכם עם המחזיק, אשר התיר לו שהייה במקרקעין בתמורה לשמירה על עדר העיזים. והן מתוקף עצימת עיניה של המדינה משך שנים רבות.

דיון – זכות המתקשר על הקרקע.

בפסק דינו קובע בית המשפט כי אמנם הפסיקה הכירה בכך. שרשות להחזיק במקרקעין יכול שתקום לא רק בהיתר מפורש שנתן בעל המקרקעין לאחר להחזיק בהם. אלא לעיתים אפשרי להסיק קיום רשות כזו מכוח התנהגות הבעלים. או הסכמתם שבשתיקה, משך תקופה ארוכה. ואולם, בית המשפט יכיר בכך רק במקרים נדירים שבהם העניקו לבעלי הרשיון גם רשות לבנות. וכאשר בהסתמך על מתן רישיון לצמיתות ביצעו השקעות במקרקעין. בכל מקרה, הכרה כזו של "רשות מכללא" במקרקעין, כלומר רשות במשתמע. אינה מצמיחה למורשה זכות במקרקעין, לא קניינית ולא אחרת. למעט הזכות לעתור לפיצוי או דחיית פינויו, מקום בו נצטווה להתפנות מן המקרקעין. בית המשפט קובע כי בענייננו אין הצדקה להכיר באופן נדיר בזכות מכללא. בשעה שהוכח כי למחזיק אין נכסי דלא ניידי במקום ולכל היותר עסקינן במבנים ארעיים ויבילים.

פינוי המתקשר מהקרקע.

בכתב התביעה ביקשה המדינה מהוועדה להורות על הפקעת הקרקע מידיו של המחזיק. בית המשפט מקבל בקשה זו לאחר שמחזיק למעשה לא התנגד לה. יחד עם זאת, בית המשפט לא מוצא לנכון להורות כי על המחזיק לפנות את המתקשר. וקובע כי הקרקע חוזרת לשליטתה המלאה של המדינה. אשר יכולה לנקוט בכל דרך משפטית הנראית לה לפינויו של המתקשר.

תשלום "הפיצוי המוסכם".

עוד ביקשה המדינה במסגרת התביעה לכפות על המחזיק תשלום של "הפיצוי המוסכם", בסך של 60,000 ₪. לנוכח הפרת הסכם הפשרה. בעניין זה ביקש המחזיק שלא לחייבו בתשלום הפיצוי המוסכם. שכן הוא עשה לדבריו כל שניתן כדי לעמוד בתנאי ההסכם. ואמנם, בית המשפט קובע כי מן הראיות עולה כי המחזיק פנה בעל פה אל המתקשר. והפציר בו לפנות את השטח. אולם, רק ביום הבדיקה מטעם המדינה, החתים המחזיק את המתקשר על מכתב. המודיע לו על הצורך בפינוי הדיר שבמקרקעין.

פעילות המחזיק מול המתקשר.

בית המשפט קובע כי הלכה למעשה לא פעל המחזיק משפטית כנגד המתקשר בכל דרך שהיא- לא לפני שהבין שהאחרון מנהל מו"מ (לשיטתו) מול המדינה, קל וחומר לאחר מכן. זאת, על אף שהסכם הפשרה בין המחזיק למדינה קבע כי עליו לפעול להפסקת ההפרות. במצב שנוצר, לשיטת בית המשפט, דיבורים בעל פה לא סגי. וכי המעט שיכול היה המחזיק לעשות, מיד לאחר חתימת הסכם הפשרה, הוא לפתוח בהליכים משפטיים כנגד המתקשר. לסילוק ידו מהמקום. אולם דבר לא נעשה.

סיכום ופסק דין.

לפיכך קובע בית המשפט כי אין כל הצדקה להיכנס לשאלה האם צודק אם לאו לאכוף את החיוב הכספי כנגד המחזיק. בית המשפט מורה כי על המחזיק לעמוד בהתחייבותו על פי ההסכם ולשלם למדינה את הסכום עליו הוסכם, קרי 60,000 ₪. בראי מצבו הקשה של המחזיק, כפי שפורט בפני הוועדה בתיק הקודם, מחולק הסכום ל-20 תשלומים רצופים.

 

 

* ו"ע (מנהלי בת ים) 57985-05-20 מדינת ישראל נ' אהוד אפשטיין (נבו 05.09.2021).

 

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי דיני עבודה וליטגציה. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

Call Now Button