לוגו איילת

ירושת משק חקלאי

ירושת משק חקלאי

אחד הבנים מונה כבן ממשיך על ידי הוריו. כעבור שנים רבות, לאחר פטירת האב,  העבירה האם בצוואתה את המשק לבתה. לאחר שזו טיפלה בהורים עד לפטירתם. מי זכאי לקבל לידיו את המשק החקלאי?

 

תיאור מקרה – סכסוך משפחתי.

השאלה הנ"ל עמדה במרכזו של סכסוך משפחתי אשר נדון בשלוש ערכאות. עד שניתנה בו לאחרונה הכרעה בבית המשפט העליון[1]. באותו עניין היו ההורים המנוחים בני רשות במשק חקלאי. במושב המצוי על אדמות רשות מקרקעי ישראל. בשנת 1981 מינו ההורים את בנם, ביחד עם אשתו, כבן ממשיך במשק. באופן שהזכויות בו יעברו אליו עם פטירתם. מינוי זה אושר כדין. משחלה אבי המשפחה, עברה בתם של המנוחים להתגורר עם הוריה. על מנת לטפל בהם ולסייע באחזקת ביתם. עם פטירתו של האב, עברו הזכויות במשק אל אלמנתו המנוחה. בהתאם להוראות ההסכם המשולש שחל על המשק. בשנת 2004 ערכה האם המנוחה צוואה, במסגרתה הורישה את הזכויות במשק לבתה. וזו הייתה לשון הצוואה: "אני מורישה לבתי את הזכויות במשק מאחר ובתי טיפלה בי ובבעלי. אני מורישה את המשק לבתי על אף העובדה כי בני… קבל זכויות של בן ממשיך. בבית אשר בו הוא מתגורר כיום כל ימי חייו".

לאחר פטירתה של האם, הגישה הבת בקשה לקיום הצוואה לרשם לענייני ירושה. נוכח התנגדותו של האח הועבר התיק לדיון בבית המשפט לענייני משפחה. במסגרת תביעתה בבית המשפט לענייני משפחה טענה הבת כי יש להכיר בה כיורשת הזכויות במשק. זאת על פי צוואת אמה. לחילופין, טענה הבת, כי אף אם אחיה הוא בעל הזכויות במשק מכוח היותו בן ממשיך. יש לאפשר לה, כרצון אמם, להמשיך להתגורר בבית ההורים. מנגד טענו הבן ואשתו, כי מינוי הבן הממשיך הושלם על פי הוראות ההסכם המשולש. עוד נטען בהתאם להסכם הדו צדדי, אשר חל על המשק במועד עריכת הצוואה. כי המשק החקלאי כלל אינו מהווה חלק מעיזבון המנוחה. ועל כן, האם לא יכלה להוריש אותו מלכתחילה לבתה.

 

דיון – בן ממשיך.

בפסק דינו קבע בית המשפט לענייני משפחה, בין היתר, כי הליך מינויים הושלם בתקופה בה עמד בתקפו ההסכם המשולש. ומשכך הסכם זה הוא הרלבנטי בנידון. עוד נקבע, כי ההסכם הדו-צדדי מורה על כך שיש לכבד התחייבויות של הסוכנות. בדבר מסירת זכויות של חבר אגודה לאחד מילדיו שניתנו קודם לחתימתו. ובענייננו – אישור הסוכנות להעברת הזכויות במשק לבן כבן ממשיך. עוד נקבע, כי אף לפי ההסכם המשולש הזכות במשק אינה מהוה חלק מעזבון חבר המושב הממנה תחתיו בן ממשיך. ועל כן המנוחה לא יכלה להוריש זכויותיה במשק לביתה. בהתאם לקביעות אלו נדחתה תביעה הבת. עם זאת ציין בית המשפט כי ראוי שהבן ואשתו יכבדו את זכות המגורים של הבת בבית אימה.

 

ערעור – רצון המת.

על פסק דין זה ערערה הבת לבית המשפט המחוזי אך זה דחה את הערעור. מכיוון שהוא קובע כי לא נפל פגם או טעות בקביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה. יחד עם זאת הוסיף המחוזי כי התוצאה המשפטית מייצרת מידה מסוימת של אי-נוחות. נוכח רצון המנוחה להיטיב עם בתה, בתמורה לסיעוד וטיפול שהעניקה לה ולבעלה עד ימיהם האחרונים. לכן, אף בית המשפט המחוזי ציין בפסק דינו כי ראוי שהצדדים ישכילו להגיע להסכמה שתאפשר לבת להמשיך ולהתגורר בבית המנוחה מבלי שיהיה בכך לפגוע בזכויות הבן כבן ממשיך במשק.

על פסק דינו של המחוזי הגישה הבת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. במסגרת הבקשה צמצמה הבת את טענותיה וביקשה רק כי תוכר זכותה להמשיך ולהתגורר בבית אימה המנוחה. הבת טענה, כי צוואת אימה משקפת את רצונה לגמול לה על שטיפלה בה וסעדה אותה בערוב ימיה.

 

פסק דין – ירושת משק.

בית המשפט העליון, מפי כב' השופט א' רובינשטיין, קבע כי עקרון יסוד בדיני הירושה הוא כי "מצווה לקיים דברי המת". ואכן, על פי הצוואה נראה, כי רצון האם המנוחה היה כי הזכויות במשק יעברו למבקשת, חרף מינויו של הבן כבן ממשיך. חרף זאת, עקרון כיבוד רצון המת אינו מוחלט, ולעיתים איננו אפשרי. כך, בין היתר, נוכח הכלל לפיו, אין אדם יכול לצוות ולהוריש אלא את מה שיש לו. בית המשפט העליון קובע כי בענייננו "הרכבת נסעה", והמנוחה ביקשה להוריש מה שכבר לא היה בידה להוריש. שכן, משניתנה זכות הבן הממשיך, אין הזכויות במשק נכללות בעזבון המנוחה, תהא פרשנות צוואתה אשר תהא, והזכויות במשק אינן ניתנות להעברה בירושה בבחינת, "אין אדם יכול להוריש יותר ממה שיש לו". לפיכך, בית המשפט קובע כי אין אפשרות לקבל את הבקשה ולכבד את רצונה המאוחר של האם לגמול לבתה טובה.

יחד עם זאת מציין גם השופט רובינשטיין את אי הנוחות שמעורר פסק דינו נוכח העובדה כי רצון האם נולד על רקע כיבוד ההורים מצד בתה, שכלשונו "זו נורמת יסוד בחברה אנושית ואחד מעשרת הדברות – "כבד את אביך ואת אמך"; חשיבותה היא מן המפורסמות במקורותינו (ראו למשל – "כל זמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו, אין כל חטא בא על ידו, ואם חטא נמחל לו" (תנא דבי אליהו רבה, כ"ו)". השופט רובינשטיין הביע את תקוותו, כי גם לאחר מתן החלטתו ימצאו הצדדים פתרון שיאפשר לבת להמשיך להתגורר בבית אמה. לא נותר לנו אלא לקוות כי אכן כך ינהגו הצדדים.

 

5129371

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

   = "איילת רייך, משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי- מינהלי וליטיגציה.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL

ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

 

[1]   בע"מ 3872/14 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, ניתן ביום 8.9.2014).

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

פיצול נחלות

במושב בו אני מתגורר עולה שוב ושוב סוגיית פיצול הנחלות. האם תוכלי לתת רקע על התהליך? פיצול נחלה. ביום 14 בפברואר 1999 הוציא מינהל מקרקעי

Call Now Button