טענה בעל פה המנוגדת להסכם

"אנחנו בונים בית בהרחבה בקיבוץ" כך פתחו שני זוגות שהגיעו לפגישת ייעוץ במשרדי. "במהלך המו"מ מול הקיבוץ התחייבו בפנינו על דברים שלא באים לידי ביטוי בהסכם שהועבר אלינו. (טענה בעל פה). אנחנו חוששים שאם נעורר הנושא הקיבוץ יחזור בו מהתחייבויותיו". מה כדאי לנו לעשות?.

תיאור מקרה – נוף.

סיפרתי להם על פסק דין שניתן ממש לאחרונה ועיקריו יסופרו גם לכם:. מדובר בתביעה המאגדת שש פרשיות עובדתיות נפרדות של משפחות שרכשו בית בהרחבה למגורים בקיבוץ. (להלן: "ההרחבה"). והגישו תביעה נגד הקיבוץ וחברה שהוקמה לשם ייזום וניהול פרויקט ההרחבה בקיבוץ. נעמוד בקצרה על עובדותיו של מקרה אחד מבין השישה. התובעים באותו עניין רכשו מגרש בהרחבה. נפגשו עם אשת מכירות מטעם הנתבעות באתר ההרחבה וצפו לנוף מרהיב לכיוון הכינרת. באותה פגישה נאמר להם כי זה הנוף שייראו מביתם. וכי בגין הבנייה על המגרשים הצופים פני כינרת יש תוספת של 100,000 ₪. לטענת התובעים, אשת המכירות הסבירה לתובעים שהנוף לכינרת לא יוסתר.

הסתרת הנוף.

התובעים ניהלו משא ומתן, שאלו שאלות וקיימו פגישות עם נציג נוסף של הנתבעות. אשר חזר והבטיח כי הם משלמים על נוף מרהיב ושאין סיכוי כי נוף זה יוסתר בעתיד. בשל ההבטחות שניתנו לתובעים והנוף המרהיב, החליטו התובעים לשלם את התמורה הנוספת. וחתמו על הסכם לרכישת בית בהרחבה. עם קבלת היתר בניה, זומנו התובעים לפגישה עם קבלן הפרויקט. ונחרדו לגלות כי הנוף המובטח נחסם כולו על ידי הבתים שנבנו בשורה שלפניו.

טענות התובעים – מצג שווא.

התובעים טענו בכתב התביעה, בין השאר. כי המצג, ההבטחה וההסכם שנכרת עימם בעל פה הינו הסכם מחייב לכל דבר ועניין שיש לאוכפו בין הצדדים. התובעים טענו, בין השאר, כי יש לראות במעשי הנתבעות הפרת הסכם. ניהול משא ומתן שלא בתום לב, תרמית ו/או מצג שווא רשלני בניהול משא ומתן.

טענות הנתבעות – טענה בעל פה.

מנגד טענו הנתבעות. כי אילוצים של תוואי שטח בבתים שהוגדרו כבתים הצופים פני כינרת, חייבו פיתוח צמוד, מורכב ויקר. הנתבעות טענו כי טענת התובעים הינה טענה בעל פה המנוגדת להסכם בכתב. בו לא באו לידי ביטוי אותן הבטחות נטענות לגבי הנוף.

פסק הדין.

בפסק דינו קבע בית המשפט כי בהסכם נקבע, בין השאר, כי תנאיו משקפים את המוסכם והמותנה בין הצדדים. וכי כל שנעשה בעל פה או בכתב ולא נכלל בהסכם לפני חתימתו- בטלים. להסכם צורף תשריט המציין את מיקומו של המגרש. בנוסף להסכם, חתמו התובעים על "פרוטוקול מסירה". לפיו הם קיבלו את החזקה בדירה, לאחר בדיקה והתאמת הדירה להסכם. על פי "פרוטוקול המסירה" התובעים ויתרו על כל דרישה, תביעה ומענה. בקשר לכל פגם, ליקוי או אי התאמה, שניתן לגלות בבדיקה חזותית רגילה וסבירה על ידי מי שאינו מומחה. נקבע כי עיון מדוקדק בסעיפי ההסכם מעלה כי אין בו כל התייחסות לסוגיית הנוף.

לשון החוזה.

בעניין זה רלוונטית הוראת סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. הקובעת: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין. ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו". בית המשפט התרשם שאומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה. כמו כן מהעדויות שנשמעו למד בית במשפט כי התובעים מבקשים לבסס תביעתם, ככלל, על יסוד אמירה של נציגי השיווק של הנתבעת שהבטיחו להם מראה של נוף לכינרת. על יסוד אמירה זו הסכימו התובעים, לטענתם, לשלם תמורת הנוף מאה אלף ₪. אלא שבגוף ההסכמים שנחתמו עם התובעים אין אזכור למילה נוף, ולא לתשלום בסך של 100,000 ₪ בתמורה לכך שיהיה מראה של נוף כנרת.

תום לב.

לבסוף קובע בית המשפט כי התנהלות התובעים אינה משכנעת בכל הקשור לטענה בדבר מצג או התחייבות של הנתבעת לנוף כנרת, בפרט שרכישה של דירה מהווה עסקה משמעותית ויקרת ערך וטענתם כי נושא הנוף הנשקף מהבתים היה חשוב ומשמעותי במסגרת ההחלטה לרכישת הבתים. מעבר למצג הנטען, לא טרחו התובעים לערוך כל בדיקה נוספת לעניין הנוף. יתרה מזו, נושא הנוף לא מצא את מקומו ולא בא לידי ביטוי בהסכמים והם אף לא עמדו על כך, טרם חתימת ההסכם, כי יש לכלול את ההבטחה הנטענת בקשר לנוף כנרת בהסכם. התובעים, או מי מטעמם, מעולם לא ביקשו לבצע שינויים הנוגעים לסוגיית הנוף בהסכם ואף לא ביקשו לבדוק דבר בהקשר זה. ההסכם שנחתם בין הצדדים נחזה על פניו כהסכם שלם הממצה ומגלם את העסקה בין הצדדים ואת רצונות הצדדים. ככל שראו התובעים בהבטחה או במצג הנתבעת כהבטחה חוזית המהווה בסיס לכריתת ההסכם, מן הראוי היה לכלול את אותה הבטחה בהסכם.

לפיכך בית המשפט דחה את התביעה.

*ת"א (שלום-טב') 36057-10-14 ברוך פחימה התובעים נ' נופי אמפא אגודה שיתופית חקלאית בע"מ בפני כב' השופטת ברכה לכמן (פורסם בנבו, 29.10.2016).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם נרשם אחרת.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

על מוצרי חלב והטעיית הצרכנים

חג השבועות. בחג השבועות המתקרב ובא, יישבו רבים מבני הקיבוצים בחדרי האוכל ובבתיהם. ויאכלו מוצרי חלב להנאתם. מוצרי חלב, כמו גם מוצרים אחרים, היוו בשנים

Call Now Button
וואטסאפ
צריכים עזרה?
עורכת דין איילת רייך
שלום,
אפשר ליצור איתי קשר גם בוואטסאפ