לוגו איילת

זכויות המיעוט באגודה

שאלה: האסיפה הכללית של הקיבוץ קיבלה החלטה הפוגעת בזכויות המיעוט של חברים. האם ניתן לפעול כנגד ההחלטה?

תשובה:

האסיפה הכללית הנה הגוף בעל הסמכות הרחבה ביותר בתוך האגודה. יחד עם זאת, בפסיקה נקבע כי החלטות האסיפה כפופות לכללי הצדק הטבעי. וכי האסיפה אינה יכולה לקבל החלטות בלתי סבירות במיוחד, או בלתי מידתיות. או החלטות שיש בהן כדי לעשוק את המיעוט. חשוב לציין כי בתי משפט ורשם האגודות השיתופיות נזהרים שלא להתערב באופן ניהול העניינים באגודה. קל וחומר בהחלטות שבאה עליהן הסכמת האסיפה הכללית.

התערבות בהחלטת אסיפה.

בבואו לדון בשאלה האם להתערב בהחלטת האסיפה בוחן בית המשפט את ההחלטה בשלושה מישורים: המישור המהותי, המישור הדיוני והמישור הנורמטיבי. במישור המהותי נבחנת השאלה האם ההחלטה התקבלה בהתאם לפקודה ולתקנותיה. ולתקנון האגודה. במישור הפרוצדוראלי נבדק האם הנושא בו התקבלה ההחלטה היה על סדר יומה של האגודה. האם החברים הוזמנו לאסיפה, האם באסיפה נכח מניין חוקי. האם ההחלטה התקבלה ברוב הנדרש וכדו'. במישור הנורמטיבי יש לבחון האם ההחלטה התקבלה בתום לב, בסבירות, ובמידתיות.

קיפוח וזכויות המיעוט.

בעניין קיפוח המיעוט קובע סעיף 191(א) לחוק החברות התשנ"ט-1999 כי: "התנהל עניין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם. או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו. רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו. לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו …". בפסיקה נקבע כי, ככלל, אין חוק החברות מחיל עצמו על אגודות שיתופיות. אולם הדוקטרינה שביסוד הסעיף הנ"ל, הידועה בכינוי "קיפוח המיעוט", יפה אף לאגודות שיתופיות. ואף נכתב בעניין זה כי הדוקטרינה מקבלת משנה תוקף באגודה שיתופית.

התערבות בית המשפט.

כאמור, בתי המשפט אינה נוטים, כדבר שבשגרה, להתערב בהחלטות האסיפה הכללית. עם זאת, החלטות האסיפה אינן נהנות מ"חסינות" ונתונות לביקורת שיפוטית. ככל שהפגיעה בחבר קשה יותר, וככל שהיא פוגעת בזכויות הראויות להגנה ובייחוד בזכויות יסוד. כך ייטה בית המשפט להרחיב את היקף הביקורת ולהתערב בהחלטה.

זכויות המיעוט בת"א 660-01-08.

דוגמא להתערבות בהחלטה של האסיפה הכללית היתה בתא (מרכז) 660-01-08. יחיאל וינרב נ' נחלים מושב עובדים של הפועל המזרחי (פורסם בנבו, 20.08.2009). באותו עניין קיבלה האסיפה הכללית החלטה לחלק את התמורה בגין הון המניות בתנובה בין כלל חברי האגודה. וזאת למרות התנגדותם של מיעוט החברים. בית המשפט קבע באותה פרשה כי "השלכת הפגיעה הינה פגיעה בזכות הראויה להגנה. –זכות קניין של המיעוט. – ואף אם האגודה השיתופית במהותה מבוססת על שיתופיות ושוויוניות היא איננה מבוססת על הלאמת רכושו של הפרט. ואינה יכולה להישען על כוח הרוב מקום שהיא מפקיעה רכוש הפרט. בהחלטה דנן יש משום חדירה לתחום הקניין הפרטי והיא העילה להתערבות בית המשפט בהחלטת האסיפה הכללית".

זכויות המיעוט בה"פ 1231/04.

מקרה אחר, בו קבע בית המשפט כי אין להתערב בהחלטה של האסיפה הכללית. היה בהפ (ת"א) 1231/04. שייקה גלעד נ' באר טוביה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ. (פורסם בנבו, 05.02.2009). באותו עניין החליטה האגודה על חלוקה דיפרנציאלית של מניות תנובה. כאשר כל החברים התחלקו במחצית מן המניות באופן שווה. והמחצית השנייה חולקה בהתאם להשקעה של כל משק ומשק בקרן ההון שיועדה להשקעה במניות. שנעשתה במהלך השנים במסגרת שיווק תוצרתם באמצעות האגודה לתנובה.

חלוקת מניות תנובה.

מקצת חברי האגודה טענו בפני בית המשפט כי החלטת האסיפה בעניין חלוקת המניות פוגעת בעקרון השיוויון באגודה ויש לבטלה. בית המשפט דחה את טענות התובעים וקבע כי החלטות האסיפה הכללית התקבלו כדין במהלך הרגיל של ניהול עסקי האגודה ונהנות מ"חזקת התקינות". במקרים כאלה ההתערבות תהיה רק כאשר מוכחת פגיעה בזכויות יסוד של מי מחברי האגודה. נקבע כי מקרה של חלוקה דיפרנציאלית של מניות תנובה לא מדובר בהפלייה אסורה אלא כזו המשקפת את השוני בעניין ההשקעה ולכן היא מותרת.

סיכום.

לסיכום, כאשר מדובר בהחלטה המקפחת את זכויות המיעוט של חברים ניתן לתקוף אותה. עם זאת יש לזכור כי לא תבוצע התערבות בהחלטה של האסיפה אלא באותם מקרים בהם ההחלטה התקבלה בחוסר תום לב, סבירות או מידתיות תוך פגיעה בזכויות יסוד של החברים.


* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת או ייעוץ.

 

= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, אגודות שיתופיות, תאגידים, בתחום
המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

 

* הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן ציינו אחרת.

 

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL.
ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

תיקון 43 לחוק התכנון והבנייה

שאלה לגבי תיקון 43: מהו תיקון 43 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965? האם הוא מקנה לוועדות המקומיות סמכויות אוטונומיות לאשר תכנית בינוי? מה נותר בידי הוועדה

קביעת גבול בין נחלות

כיצד ניתן להוכיח גבול היסטורי בין נחלות? האם פסק דין שניתן בסכסוך שכנים אחד במושב מחייב גם לגבי סכסוך שכנים אחר? גבול בין נחלות. לא

תיקון תקנון אגודה

תקנון האגודה הינו מסמך היסוד שעל פיו פועלת האגודה. התקנון הוא בבחינת חוזה בין האגודה לחבריה, ובין החברים לבין עצמם. אשר כמו כל הסכם אחר נתון גם הוא

Call Now Button