לוגו איילת

התנגדות לבניית לול ו-מבנה חקלאי במושב

אין זה סוד, כי עם השנים הולך ופוחת מספרם של החקלאים במושבים. כבר היום, במושבים רבים מהווים החקלאים מיעוט, ואף מיעוט קטן ביותר. למרבה הצער, חברי המושב מנצלים לעיתים את יחסי הכוחות על מנת להקשות על החקלאי לפתח ולהגדיל את עסקו. מהחשש כי העסק החקלאי יהווה מטרד לתושבים. מקרים אלו שכיחים בכל הנוגע לגידול בעלי חיים. וביניהם גידול עופות והקמת לולים, אך לא רק. (לעיתים גם למבנה חקלאי). לפני כשנתיים ניהל משרדי מאבק משפטי. נגד אגודה אשר מנעה מחבר להתחבר באופן זמני ועל חשבונו לצינור המרכזי של האגודה לצורך הזרמת מים לחלקה ב' שלו. באותו עניין טענה האגודה כי לא תאפשר לחבר בשום אופן צריכת מים. עד שתסיים לרשת את המים לכלל החברים שקיבלו חלקות ב' בשטח הפלחה. לשמחתי, מאבק זה הצליח ובפסק הבוררות חוייבה האגודה לאפשר לחבר להתחבר לצינור המרכזי.

התנגדות להקמת מבנים חקלאיים.

מקרה זה אינו שכיח לעומת מרבית המקרים. בהם מדובר בהתנגדות של חברי המושב להקמת מבנה חקלאי (דוגמת רפתות ולולים) בטענת למטרד. ישנם חקלאים שלא מוכנים להשלים עם התנהלות זו של האגודה ופותחים נגדה בהליך משפטי. המתנהל בדר"כ במסגרת של בוררות, בהתאם למנגנון יישוב הסכסוכים הקבוע בתקנון האגודה הנתבעת. למשרדי ניסיון רב בניהול הליכים מסוג זה. והואיל והם הופכים שכיחים יותר ויותר מצאתי לנכון לשפוך אור בנושא. במספר הליכים המתנהלים בימים אלו, מייצג משרדי חברי מושבים, ממושבים שונים. אשר הגישו באמצעות משרדי תביעה במסגרתה מבוקש לחייב את המושב לאפשר להם להקים לול בחלקה ב' שלהם. או בשטח אחר שיקצה לכך המושב. כמו כן תובעים החברים פיצוי כספי בגין השנים בהם סירב המושב לחתום על התוכניות להקמת הלולים.

תיאור מקרה – ריח הלול.

כמו במקרים רבים אחרים, ברקע לסירובה של האגודה להקמת הלולים עומדת הטענה. כי חברי המושב "יסבלו מהריחות של הלול". בהקשר זה יש לזכור כי הטענות בדבר מטרד שכביכול ייצר מבנה חקלאי במושב כבר נדחו בפסיקה. כך משל, במקרה אחד נקבע[1]:. "גידול בעלי חיים כרוך מטבעו במטרד שעניינו ריח, זיהום קרקע ומים ואולי גם רעש. הפרעה עקב כניסת משאיות להובלת הסחורה והתוצרת ועוד ועוד. לא הרי ריחות של רפת, דיר, לול וכו' בישוב חקלאי כהרי ריחות כאלה בתחום ישוב עירוני. זוהי מעלתו, ואולי זה גם חסרונו של ישוב חקלאי. מי שמבקש לגור בכפר בדרך כלל לא יטען כי ריחות הלול, הדיר והאורווה מפריעים לו. ויש מי שמתרפק מזה שנות דור על הגעגועים ל"שָדוֹת שֶבַּעֵמֶק" אשר "קִדְּמוּנִי הַלַּיְלָה, בְּרֵיחַ הַזֶּבֶל נִיחוֹחַ חָצִיר". איש איש וגעגועיו, איש איש והעדפותיו…".

אסיפה כללית.

עוד יש לזכור כי אף כוחה של האסיפה הכללית אינו בלתי מוגבל. אמנם, בפסיקה נקבע יש להתערב בהחלטות האסיפה רק במקרים חריגים. אך כאשר קיימים טעמים המצדיקים זאת מוסמכת ערכאה שיפוטית לבטל את החלטת האסיפה. כך למשל, כאשר החלטת האסיפה נגועה בחוסר תום לב, סותרת את תקנת הציבור, יש בה משום עושק המיעוט. או שהיא פוגעת בזכויות יסוד כמו כבוד האדם וחירותו וחופש עיסוק, מוסמך בורר לבטלה. כך גם כאשר האסיפה מפלה חבר לרעה מבלי שקיימת הצדקה לכך. לפיכך, כאשר האסיפה פוגעת במיעוט החקלאים שבתוכה ללא סיבה ממשית. או מפלה אותם לרעה ופוגעת בזכויות היסוד שלהם. הרי שקיימת עילה המצדיקה התערבות בהחלטת האסיפה. זאת כמובן, בכפוף לנסיבות כל מקרה לגופו.

האגודה השיתופית.

בנוסף לדברים אלו, בפסיקה כבר נקבע. כי בכל מקרה חייבת אגודה לעשות את כל הנדרש ממנה על מנת להקטין את הפגיעה בזכויות המיעוט. כך למשל, במקרה שעלה פסיקה התנגדה אגודה לבניית מכלאה. בטענה כי הדבר נוגד את תקנון הבנייה שאושר באסיפה הכללית. באותו מקרה[2] קבעה כב' עוזרת רשם האגודות כי לאגודה הייתה זכות לגיטימית למנוע מהחברים לבנות מכלאה. הנוגדת את תקנון הבנייה. יחד עם זאת, עוזרת הרשם קבעה כי על הרוב לעשות כל מאמץ נדרש כדי שהפגיעה במיעוט תהיה מינימאלית. באותו מקרה נקבע כי היות והאגודה פעלה למצוא מקום חלופי לבניית המכלאה, והחברים סירבו. עמדה האגודה בחובתה לצמצום הפגיעה במיעוט ככל האפשר.

לול כמיטרד.

בהליכים שמנהל משרדי בימים אלו מוכנים החברים להקים את לוליהם בכל מקום שתקצה לכך האגודה בחלקות ב', ואפילו במקום מרוחק אשר יקטין את החשש מפני מטרד. אולם גם לכך מסרבות האגודות. נדמה כי בכך מפרות האגודות את חובתן לצמצום הפגיעה במיעוט ככל האפשר.

זכויות החקלאים.

לסיכום, אין לקבל כל החלטה שרירותית של המושב כ"כזה ראה וקדש" ויש לפעול בהליכים המשפטיים המתאימים על מנת שהחקלאים, אשר בסך הכל מבקשים לבנות לולים ובכך להגשים את המטרה לשמה ניתנו למושב השטחים החקלאיים, ימשיכו לקיים פעילות חקלאית.

 

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך, משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת או מגשרת במחלוקות.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL

ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

 

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

מתקנים סולאריים

בעת האחרונה מלווה משרדי את לקוחותיו בהתקשרויות חוזיות שעניינן מתקנים סולאריים. משרדי מלווה קיבוצים, מושבים וחברות, ומנהל משאים ומתנים מול עשרות חברות העוסקות בתחום. עד לגיבושו של הסכם מחייב. דומה כי

פגם בהצעה שהוגשה במכרז

מכרזים. במסגרת ניהול עסקיהם משתתפים קיבוצים רבים, מעת לעת, בהליך של מכרז. בהליך זה נודעת חשיבות רבה להקפדה על הפרטים ומילוי בדווקנות אחר הוראותיו. שכן,

Call Now Button