לוגו איילת

העסקת עובדים זרים העולה ביוקר / עו"ד איילת רייך-מיכאלי

ברור לכל כי סוגיית העסקתם של עובדים זרים רלוונטית מאוד לחקלאים. ודומה כי נכון להיום מרביתכם כבר מודעים לכך כי בסיום העסקתם של העובדים הזרים. אשר הועסקו, למשל באחד מענפי החקלאות במשק, קיימת אפשרות, בסבירות גבוהה, כי תוגש תביעה לבית הדין לעבודה. בדרישה לקבלת זכויות סוציאליות שלטענתם לא שולמו להם. וזכויות מכח צו ההרחבה בענף החקלאות. את תופעת הגשת התביעות אנו חשים על בשרנו. שעה שאין שבוע בו משרדנו אינו מטפל, בתביעות, אשר הוגשו כנגד מי מלקוחותינו.

יחסי עובד מעביד מול עובדים זרים.

כיוון שהתופעה כה נפוצה אנו ממליצים לקיבוצים הנמנים על לקוחותינו להקדים תרופה למכה. וזאת, בין היתר, בשני אמצעים מרכזיים: האחד, בתחילת יחסי עובד מעביד. לבנות את תלוש השכר באופן שימזער את החשיפה המשפטית. תוך שהתלוש מספק "תשובות" מבעוד מועד לטענות שכיחות של עובדים זרים. ובמקביל להתאים את הסכם ההעסקה וההתנהלות למתחייב מהתלוש. השנייה, בסיום יחסי עובד מעביד. בטרם מבוצע גמר חשבון, לאשרר את כל ההסכמות מול העובד הזר. באמצעות מתן תוקף של פסק דין בבית הדין לעבודה. אנו מצאנו כי כדאי ורצוי לאמץ זאת.
לאור האמור והרלוונטיות לקיבוצים הפעם בחרתי להביא בפניכם פסק דין אשר ניתן ממש לאחרונה. כנגד חקלאי אשר העסיק שלושה עובדים זרים. פסק הדין ממחיש את החשיפה המשפטית הקנויה לקיבוצים בעת העסקת עובדים זרים*.

תיאור מקרה – תביעת עובדים זרים.

מדובר בתביעה מצד 3 עובדים מתאילנד (להלן: "התובעים") כנגד מעסיקם לשעבר. בעל משק חקלאי במושב עמיעוז (להלן: "הנתבע"). לטענת התובעים הנתבע הודיע להם כי אשרת השהייה שלהם עומדת לפוג. ועל כן היום האחרון המופיע להם באשרה הינו יומם האחרון בעבודה. לאור זאת ביקשו התובעים תשלומים שונים המגיעים להם לטענתם. כגון: הפרשי שכר מינימום, פיצויי פיטורים ועוד מגוון זכויות נלוות. לטענתם, הנתבע בחר שלא לשלם דבר ועל כן מוגשת תביעתם.

טענות הנתבע – החקלאי.

מנגד טען הנתבע כי התובעים קיבלו ערב עזיבתם את הארץ את מלוא הכספים המגיעים להם. על פי חישוב של נציג מטעמם. עוד טען כי התובעים במהלך כל תקופת העסקתם קיבלו דמי כלכלה מלאים. וכן מזון, חשמל, מים, מגורים. וכי סכומים אלה יש לקזז מכל סכום שייפסק לטובתם, אם יפסק. הנתבע טען כי הינו מתקשה להשיג אסמכתאות על הסכומים ששילם, וזאת לאור הזמן הרב שחלף. עוד טען כי יש לקזז מכל סכום שייפסק דמי הודעה מוקדמת מכל תובע. שכן התובעים נטשו את עבודתם מרצונם לפני שחלפה תקופת ההעסקה, ללא הודעה מוקדמת. ומבלי שנתנו לנתבע זמן להתארגן ולמצוא עובדים חלופיים. כמו כן, יש לקזז עבור נזקים שגרמו התובעים לנתבע בנטישתם את מקום העבודה לפני הזמן.

בית הדין לעבודה.

בית הדין קבע כי טענת הנתבע כי ביצע גמר חשבון לתובעים הינה טענה מסוג "פרעתי", והנטל להוכחתה חל על הנתבע. הנתבע לא הביא שום ראיה להוכחת טענתו ועל כן על פי הפסיקה קמה לחובתו חזקה לפיה: דין ההימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה, הייתה פועלת לחובתו. בשל כך נדחתה טענת הנתבע לביצוע גמר חשבון לתובעים. לאור כך פנה בית הדין לדון ביתר הזכויות אשר נתבעו ע"י התובעים.

ניהול שעות העבודה של העובדים הזרים.

בכל הנוגע לתשלום הפרשי שכר מינימום וגמול עבודה בשעות נוספות נפסק כי בהתאם לסעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, מעביד חייב לנהל פנקס בדבר שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית, שעות נוספות, גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית. נטל הראייה להוכחת היקף עבודתו של התובע ותשלום מלוא שכר המינימום מוטל על הנתבע – במקרה הנ"ל הנתבע לא הציג שום אסמכתא התומכת בטענתו כי שולמו לתובעים מלוא זכויתיהם עפ"י החוק לאור כך עפ"י סעיף 7ב לחוק שכר המינימום והפסיקה נקבע כי בהעדר תלושי שכר ופנקסים, קמה חזקה כי העובד עבד בהיקף של משרה מלאה לצורך זכותו לשכר מינימום על פי החוק. עוד נקבע כי בהתאם לסעיף 26ב(ב) לחוק הגנת השכר חישוב השעות הנוספות ייעשה על בסיס 60 שעות חודשיות ופסק בעניין זה לטובת התובעים.

פיצויים.

כמו כן, בכל הנוגע לנסיבות סיום ההעסקתם של התובעים וזכאותם לפיצויי פיטורים נאמר ע"י ביה"ד כי הלכה פסוקה הינה כי סיום עבודה בשל סיום תקופת האשרה עולה כדי נסיבות המצדיקות קבלת פיצויי פיטורים. במקרה הנ"ל שני תובעים עזבו את מקום העבודה חודש לפני הזמן ללא מתן הודעה מוקדמת ועל כן אינם זכאים לפיצויי פיטורין, ואף יש לקזז מסך תביעתם דמי הודעה מוקדמת. ואילו התובע השלישי עבד עד היום האחרון ועל כן זכאי לפיצויי פיטורין. בנוסף, המשיך ביה"ד וקבע כי אין מחלוקת בדבר החלת הוראות ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף החקלאות על הצדדים ופנה לדון בכל זכות אשר נתבעה בנפרד (דמי כלכלה/ מענק שנתי/ פיצוי בגין העדר הפרשות לקרן הפנסיה/ דמי הבראה/פדיון חופשה/דמי חג).

סיכום – תוצאות.

בסכמו של דבר קבע בית הדין כי הנתבע לא הצליח להוכיח הלכה למעשה כי שילם לתובעים את המגיע להם ופסק לטובת התובעים. לבסוף, דן ביה"ד בטענת הקיזוז שהעלה הנתבע בגין תשלומי דיור; דמי כלכלה, מזון, חשמל, מים, ביטוח רפואי וכד' ודחה אותה לאור אי הצלחת הנתבע להשיג אסמכתאות על הסכומים ששילם. כמו כן, דחה ביה"ד את טענת הקיזוז כי התובעים גרמו לנתבע נזק בנטישתם לפני הזמן משזו לא הוכחה בפועל. עם זאת בית הדין קבע כי טענת הקיזוז מתקבלת בכל הנוגע לדמי הודעה מוקדמת אשר נוגעת לשניים מתוך שלושת העובדים. בסך הכל נפסק כי על הנתבע לשלם סך של 402,515 ₪. ללא ספק זהו סכום משמעותי מאוד הממחיש את החשיבות בהתנהלות נכונה מול העובדים הזרים אשר תסייע למזער את החשיפה המשפטית למינימום הנדרש.

*סע"ש (אזורי ב"ש) 2879-09-15 מודי נרטיף נ' דניאל אבוטבול (פורסם בנבו, 05.03.2018)

המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת או ייעוץ.  

"איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענפי חקלאות רבים. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת מטעם רשם האגודות השיתופיות וכמגשרת במחלוקות.

אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

מייל: [email protected], טלפון:08-8548377 פקס: 08-8548341

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

Call Now Button