לוגו איילת

העדר חובה ל- קבלה לחברות

האם מוטלת על קיבוץ חובה לקבל בת משק בעלת צרכים מיוחדים כחברת קיבוץ. או לחלופין כתלוית חבר קיבוץ? – זו השאלה שעמדה להכרעה בפני בית המשפט העליון. בפסק דין שניתן בחודש יולי האחרון*.

תיאור מקרה – בת משק בעלת צרכים מיוחדים.

באותו עניין דובר במערערת שנולדה וגדלה בקיבוץ. בהיותה בת שנתיים, קיבלה המערערת מינון יתר של ברזל, וכתוצאה מכך נגרם לה שיתוק חלקי. המוסד לביטוח לאומי הכיר בנכותה של המערערת בשיעור של 100 אחוזים. ובאובדן כושר עבודתה בשיעור של 100 אחוזים. בשנת 1985 התגרשו הוריה של המערערת, ובעקבות זאת עברה אמה להתגורר בעיר חדרה. אביה של המערערת ממשיך להתגורר בקיבוץ במעמד חבר קיבוץ. כמו גם שני אחיה, ילידי 1970 ו-1978. המתגוררים בקיבוץ יחד עם משפחותיהם. בשנת 1990 נישאו המערערת ובן זוגה, הסובל אף הוא ממוגבלויות שונות. לאחר הנישואין העמיד הקיבוץ לרשות המערער ובעלה בית מגורים המותאם לצרכיה של המערערת. ואף העסיק את המערערת בעבודה מותאמת ליכולותיה הפיזיות. בשנת 1999, על רקע יחסים מתוחים בין המערערת לבין חברים בקיבוץ, פנתה המערערת לאמה בבקשת עזרה. ובהמשך לכך העתיקה מגוריה, יחד עם הבעל והבת שנולדה לשניים, לביתה של האם בחדרה. שם הם מתגוררים עד היום.

הסדר גישור.

במסגרת הליכים משפטיים קודמים חתמו המערערת, הוריה והקיבוץ על הסדר גישור. בעניין מגוריה של המערערת ומימון צרכי מחייתה. להסכם ניתן תוקף של פסק דין. במסגרת ישיבה שנערכה בבית המשפט לענייני משפחה בחדרה. בה נכחו נציג הקיבוץ והאב בלבד. במהלך ישיבה זו שוחחה שופטת בית המשפט לענייני משפחה עם המערערת ועם האם טלפונית. על-מנת לוודא כי השתיים הבינו את תוכן ההסכם. וכי חתימותיהן על ההסכם נעשו מרצונן החופשי.

קבלה לחברות בקיבוץ.

משנת 2006 פנתה המערערת לקיבוץ במטרה לשוב אליו במעמד חברה או במעמד תלוית חבר. בטענה, כי בהתאם לתקנון הקיבוץ מחויב הקיבוץ לספק לחבריו, ולתלויים בהם. בתגובה השיב הקיבוץ כי אין באפשרות המערערת לחזור להתגורר בקיבוץ. בעקבות כך הגישה המערערת תביעה לבית המשפט המחוזי. שם טענה כי נוכח שיעור נכותה הגבוה מוטלת על הקיבוץ חובה לספק למערערת מענה הולם לצרכיה. וזאת מכוח חובות הקיבוץ כפי שהן מוסדרות בתקנות האגודה של קיבוץ. וכן מכוח חובתו של הקיבוץ לנהוג מתוך ערבות הדדית ושוויון בתור "קיבוץ מתחדש". יתר על כן, המערערת טענה כי סירובו של הקיבוץ לקבל אותה חזרה מהווה אפליה אסורה ופגיעה בכבודה. מאחר ששני אחיה התקבלו כחברים בקיבוץ לאחר שכל אחד מהם התגורר פרק זמן משמעותי מחוצה לו. המערערת הוסיפה כי חברותה בקיבוץ לא נסתיימה בהתאם להוראות המצויות בסעיף 35 לתקנון. אשר מסדירות את ההליך בו חבר קיבוץ מוותר על חברות בקיבוץ ועל זכותו להתגורר בו.

תביעת המערערת נדחתה, ומכאן הערעור בבית המשפט העליון.

דיון – אי ביטול ההסדר.

בפסק דינו קובע בית המשפט כי אין לקבל את טענת המערערת לפיה יש לבטל את ההסכם שנחתם בין הצדדים מחמת שיקולי צדק ומוסר. זאת, אף שייתכן כי תנאי ההסכם אינם מטיבים עם המערערת. נקבע כי קיים אינטרס ציבורי בקיום הסכמים, ובכללם הסכמים שנכרתו בגדרה של התדיינות משפטית, כאשר סופיות הסכם הפשרה ומימוש ציפיות הצדדים מההליך מאפשרים לבעלי-דין רבים לפנות לדרך זו על-מנת לסיים את ההתדיינות בעניינם.

יציאה מהקיבוץ.

עוד קבע בית המשפט כי בצדק טען הקיבוץ כי סעיף 35 לתקנון מתייחס לתהליך יציאה מהקיבוץ והתנאים של ויתור על זכויות של מי שהוא חבר קיבוץ, ולא של אדם שמתגורר בקיבוץ בכל מעמד אחר. כיוון שהמערערת לא הוגדרה באיזשהו שלב כחברת קיבוץ,  לא עומדת לה טענה מכוח סעיף 35.

אפליה בנושא קבלה לחברות.

אף טענות המערערת כי התנהגות הקיבוץ כלפיה מהווה יחס מפלה, נדחו. נקבע כי המערערת לא הציגה כל ראייה או תימוכין לכך שהקיבוץ מתנהל כלפיה באופן לא שוויוני, מלבד העובדה שאחיה ובני גילה של המערערת התקבלו כחברים בקיבוץ. אין בעובדה זאת לבדה כדי לקבוע כי יחסו של הקיבוץ כלפי המערערת נובע מהיותה בעלת מוגבלות או משיקולים אסורים אחרים. לא-זו-אף-זו, קשה לקבל את טענת המערערת ליחס מפלה מצד הקיבוץ כאשר היא ביקשה ונתנה את הסכמתה להתגורר מחוץ לקיבוץ וזכתה בתמיכה חודשית, אף אם סכום התמיכה אינו גבוה, לטענתה.

סיכום ופסק דין בנוגע לקבלה לחברות.

בסיכום פסק דינו מציין בית המשפט כי אין הוא מקל ראש בקשייה של המערערת הנובעים מנכותה. עם זאת, לא נמצא בטענותיה הצדקה לבטל את ההסכם הקיים, ולא נמצא כי מוטלת על הקיבוץ חובה משפטית לקבל את המערערת חזרה לשורותיו, לא מכוח ההסכם, לא מכוח התקנון ואף לא מכוח חובתו לנהוג על-פי ערכים כלליים של שוויון וכבוד.


* ע"א 7200/13 דקלה בראל נ' קיבוץ שדות ים אגודה שיתופית חקלאית (פורסם בנבו, 27.07.2016)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם נרשם אחרת.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

קביעת גבול בין נחלות

כיצד ניתן להוכיח גבול היסטורי בין נחלות? האם פסק דין שניתן בסכסוך שכנים אחד במושב מחייב גם לגבי סכסוך שכנים אחר? גבול בין נחלות. לא

תניית פטור בחוזה אחיד

רובכם וודאי נתקל בהסכם במסגרתו חבותו של הצד השני הוגבלה. הדבר שכיח בהסכמים בתחום החקלאות. שעה שעלות התשומה נמוכה באופן יחסי לנזק שעלול להיגרם ככל

Call Now Button