המושב הגיש תביעה וקיבל פיצויים בגין הפקעת שטחים בהם נכלל חלק מהמשק שלי. האם המושב רשאי לא להעביר את כספי הפיצויים לחברים מהם הופקעה הקרקע?

נושא הפקעת שטחים במושבים הינו דבר שכיח. ואל משרדנו מגיעות שאלות רבות בנושא, וביניהן השאלה הנ"ל. הסוגיה שמעלה שאלה זו נדונה בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בפתח תקווה. באותו עניין הגישו חברי מושב מעש תביעה נגד המושב. לקבלת חלקם בפיצוי ששולם למושב על ידי מע"צ בגין הפקעת קרקע במושב*. לטענת התובעים, בשנת 1995 הפקיעה מע"צ כ- 70 דונם משטחי המושב. בתוכם נכלל מגרש בגודל 1.3 דונם בו החזיקו התובעים. במסגרת הסכם פשרה שהושג בתביעה שהגיש המושב נגד מע"צ, סוכם כי המושב יקבל ממע"צ פיצויים. בסך של כ- 5 מיליון ₪. כשהפיצויים מתחלקים לתשלום בגין השטח שהופקע בפועל ובגין יתרת הקרקע הלא מופקעת.

פיצויים בגין השטח שלא נכלל בהפקעה.

החברים התובעים טענו כי מתוך סכום הפיצויים הם זכאים לסך של 179,662 ₪. בגין השטח שהופקע מהם בפועל ויתרת הקרקע שנותרה בידם. (זאת, על פי ערכי הפיצויים שנקבעו בהסכם הפשרה בין המושב למע"צ). מנגד טען המושב, כי המגרש של התובעים לא נכלל בקרקע. בגינה קיבל המושב פיצויי הפקעה ממע"צ בהתאם להסכם הפשרה. באשר לפיצויים בגין השטח שלא הופקע אישר המושב כי קיבל כספי פיצויים. בגין החלק שנותר ממגרש התובעים לאחר ההפקעה. עם זאת, לשיטת המושב, הוא רשאי היה להשאיר את הפיצוי שהתקבל בגין יתרת השטח שלא הופקע בידיו. הואיל והאדמות הינן חלקות ב' אשר הן אדמות של המושב שנמסרו לתובעים לעיבוד.

הפקעת קרקע ע"י מע"צ.

לעניין הפיצויים בגין השטח שהופקע בפועל קיבל בית המשפט את עמדת המושב. כך, נקבע כי חרף לשונו של הסכם הפשרה, שם נזכרות חלקות 1-17. הוכח, כי מע"צ שילמה למושב פיצויים רק עבור חלקות 1-10. יוצא, איפוא, שבגין המגרש של התובעים, המצוי בחלקה 12, המושב כלל לא קיבל פיצוי כלשהו ממע"צ. לפיכך, התובעים אינם יכולים לבוא אל המושב בדרישה לקבלת חלקם בפיצויים בגין שטח המגרש שהופקע. משהמושב כלל לא קיבל פיצויים עבור שטח זה.

הגדרה משפטית של אגודות שיתופיות.

שונים הם פני הדברים ביחס לפיצויים בגין שטח המקרקעין שנותר לאחר ההפקעה. כאמור, לגבי שטח זה הודה המושב כי קיבל פיצוים גם עבור יתרת המקרקעין שנותרה לתובעים. אך טען כי היה רשאי להשאיר כספים אלו בידיו ולא להעבירם לחברי המושב, ובכללם התובעים. טענה זו נדחית על ידי בית המשפט אשר קובע כי משהתקבלו כספים לטובת התובעים, עבורם ובשמם, התובעים זכאים לקבלם. בעניין זה קובע בית השפט כי אמנם נקודת המוצא, הינה, כי אגודה שיתופית הינה אישיות משפטית עצמאית. האגודה יכולה להיות בעלת זכויות ונכסים, להתקשר בחוזים ולקבל על עצמה התחייבויות. יחד עם זאת, מקום שהאגודה פועלת באופן מפורש כשלוח של חבריה, על פי בקשתם המפורשת. פעולת האגודה יוצרת קשר ישיר בין החבר לבין הצד השלישי והאגודה "יוצאת מן התמונה".

פשרת המושב עם מע"צ.

קביעה זו תואמת את פסיקת בית המשפט העליון. אשר כבר קבע כי האגודה השיתופית בתור שכזו אינה שלוחה של חבריה. לשם יצירת יחסי שליחות נדרשת התנהגות של החברים (כלפי האגודה השיתופית או כלפי צד שלישי). המעניקה לאגודה השיתופית הרשאה לפעול בשמם כלפי צד שלישי. בהעדר התנהגות כזו, אין לראות באגודה שלוחה של החברים. בענייננו, בית המשפט קובע כי התובעים עמדו בנטל להוכיח כי העניקו למושב הרשאה מפורשת. לפעול בשמם ולטובתם למען קבלת הפיצויים. לפיכך, ממילא פעל המושב בהגשת התובענה נגד מע"צ ובקבלת הפיצויים בהתאם להסכם הפשרה. כשלוח של התובעים ושאר החברים.

הסמכת האגודה החקלאית.

להוכחת טענה זו הציגו התובעים, בין השאר, מכתב שנשלח לועד המושב. בו כתב התובע, בין היתר: אני שמח להעביר את הטיפול לידי האגודה החקלאית. בתקווה שישכילו להוציא את המקסימום לתועלת הכפר המופקעים". כלומר, התובע הסמיך במפורש את המושב לפעול בשמו ובשליחותו לשם קבלת הפיצויים. גם ממסמך נוסף, סיכום הפגישה שנערכה בין ועד המושב לחברים, התרשם בית המשפט כי התובעים מצדם הסמיכו את המושב לפעול בשמם לקבלת פיצויים בגין ההפקעה ותוצאותיה. המושב – מצדו – נטל על עצמו התחייבות לפעול לטובת התובעים ובשליחותם. בנסיבות אלה, ברי כי אין לקבל את הטענה כי כספי הפיצויים שקיבל לידיו עבור השטח הנותר לאחר ההפקעה צריכים להישאר בכיסו של המושב. משקיבל המושב פיצוי עבור השטח שלא הופקע, לרבות חלק המגרש של התובעים שלא הופקע, ומשפעל המושב בעניין זה כשלוח של התובעים, עליו להעביר לתובעים את סכום הפיצוי שהתקבל עבור יתרת המגרש שלא הופקעה.

סיכום.

לאור מסקנות אלו מקבל בית המשפט את התביעה באופן חלקי ומורה למושב לשלם לתובעים סך של 58,858 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

*(שלום – פ"ת) 4596/08 תא (שלום – פ"ת) 4596-08 יעקב כהן נ' מעש כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, בפני כב' השופט נחום שטרנליכט (פורסם בנבו, 29.11.2012).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי- מינהלי וליטיגציה.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL

ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור".

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

חוק ההתיישבות

דומה כי לאחרונה חלה התעוררות חיובית אצל מרכזי המשקים בקיבוצים. ואל משרדי מגיעות פניות רבות שמטרתן להסדיר השימוש בקרקע חקלאית בקיבוץ. בהתאם לחוק ההתיישבות, בבחינת

תיקון 43 לחוק התכנון והבנייה

שאלה לגבי תיקון 43: מהו תיקון 43 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965? האם הוא מקנה לוועדות המקומיות סמכויות אוטונומיות לאשר תכנית בינוי? מה נותר בידי הוועדה

עבדים היינו במצרים…לא עוד

ביום שני נסב לשולחן הסדר ונקרא בהגדה "עבדים היינו…עתה בני חורין". האומנם? האם העובדים בימינו חופשיים ומקבלים תנאים נאותים? גמול שעות נוספות גלובלי. רבים מהעובדים

הארכת תקופת כהונת ועד הנהלה

שאלה: במושב בו אני מתגורר, החליטה האסיפה הכללית על הארכת תקופת כהונת ועד ההנהלה. האם הדבר חוקי? תשובה: כמי שמלווה באופן שוטף מושבים ובמסגרת זו

Call Now Button
וואטסאפ
צריכים עזרה?
עורכת דין איילת רייך
שלום,
אפשר ליצור איתי קשר גם בוואטסאפ