הלכה חדשה: חישוב זכויות נותן שירותים שהוכר כעובד/ עו"ד איילת רייך מיכאלי מגשרת ובוררת

במסגרת המאמרים שאני כותבת עסקתי לא אחת בחשיפה המשפטית הקיימת לפיה נותן שירותים יוכר בדיעבד כעובד. באותם מקרים בהם נפסק כי אכן התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים, למרות האמור בחוזה הקבלני ביניהם. עולה השאלה כיצד יחושבו זכויותיו של מי שזה עתה הוכר כעובד. לאחר שנים של אי בהירות משפטית בסוגיה, ישב בית הדין הארצי על המדוכה. ובהרכב מורחב של 7 שופטים ושני נציגי ציבור פרסם לאחרונה (7.4.21)* הלכה חדשה בנושא. במסגרת פסק דין המשתרע על לא פחות מ- 190 עמודים. לנוכח חשיבות הדברים אסקור בפניכם את עיקרי ההלכה.

תוכן ההלכה החדשה.

בהתאם להלכה החדשה. לאחר שאדם הוכר כעובד, השלב ראשון בחישוב זכויותיו הוא שלב "הפיצוי הממוני". בשלב זה, לצורך בחינת השאלה אם נגרם לעובד נזק ממוני יש לבדוק את הפער (ה"דלתא"). בין עלות המעסיק לפי השכר החלופי של העובד (לרבות כל הזכויות המגיעות לו). לבין התמורה הקבלנית. בית הדין מדגיש כי הנטל להוכיח זאת מוטל על המעסיק. משמעות הדברים היא כי במקרים בהם מוכיח המעסיק שכר חלופי. היינו משכנע את בית הדין מה הוא השכר שהיה משולם לתובע לו היה מסווג מלכתחילה כעובד – יחושבו זכויות העובד בהתאם לשכר החלופי שייקבע.

פיצוי ממוני לנותן שירותים.

במקרה שבו ישנו פער בין השכר ששולם בפועל לעובד במהלך תקופת העבודה ("התמורה הקבלנית"). לבין עלות המעסיק לפי השכר שכר החלופי – ניתן יהיה במסגרת ההתחשבנות לקזז מהעובד את הסכומים. להם הוא זכאי כתוצאה מההכרה בדיעבד במעמדו כעובד. וזאת עד לגובה הפער שבין התמורה "הקבלנית" לבין עלות המעסיק לפי השכר החלופי.

ככל שלא הוכח שכר חלופי תחושבנה הזכויות לפי התמורה הקבלנית שקיבל המועסק כ"עצמאי". דהיינו יש לפסוק את הזכויות הסוציאליות הכספיות בהתאם לתמורה הקבלנית ששולמה בפועל, ואין כלל "דלתא".

במילים אחרות: בכל מקרה של התחשבנות בדיעבד  – התמורה תחושב בהתאם לשכר שכירי (ככל שהוכחה), וכן יבוצע קיזוז. בית הדין מדגיש כי מעסיק לא יהיה זכאי להחזר של חלק מהסכומים ששילם לעובד. מכוח ההסכמה החוזית ביניהם רק בגלל שהעובד ביקש הכרה בו ככזה. ולכל היותר רשאי מעסיק לעתור לקיזוז הפער (שבין השכר החלופי שיוכח על ידו לבין התמורה הקבלנית). כנגד זכויות שתיפסקנה לזכות העובד במסגרת תביעתו, ולא מעבר לכך.

פיצוי לא ממוני לנותן שירותים.

השלב השני בבחינת הזכויות הוא שלב "הפיצוי הלא ממוני". נקודת המוצא בשלב זה היא כי על בית הדין להטיל על המעסיק לשלם פיצוי לעובד, בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לו. כאשר הנטל לשכנע כי אין להטילו מוטל על המעסיק. את הסיבה למתן פיצוי זה מסביר בית הדין הארצי בכך. כי במקרה הרגיל גלומות בהכרה במועסק כעובד זכויות בעלות ערך כלכלי שאינן ניתנות לכימות. כגון מגבלות על פיטורים וזכויות נוספות שאינן ממוניות (האפשרות לקידום, ביטחון תעסוקתי, השתלבות חברתית במקום העבודה וכדו'). כמו כן, מתן הפיצוי בא לשרת מטרות כמו ההגנה על רווחתם של העובדים, על זכויותיהם ועל כך שלא ינוצלו בידי המעסיק. וכן הרתעה מפני סיווגים מוטעים.

בית הדין מונה שיקולים שניתן להביאם בחשבון על מנת לקבוע אם יש מקום להטלת פיצוי זה או לא, כגון: מי הכתיב את מודל ההתקשרות בין הצדדים; מידת חוסר תום הלב מצדו של המעסיק או מצדו של העובד; ידיעתו של המעסיק שהוא מעסיק את העובד כעצמאי למרות היותו עובד לפי מבחני הפסיקה; כלל הנסיבות המצביעות על ניצול חולשתו של העובד על ידי המעסיק על מנת לשלול ממנו את זכויותיו; היחס בין השכר הקבלני ששולם לבין שכר עובד "שכירי" ועוד. אציין כי באחד המקרים שנדונו בפני בית הדין הארצי בפסק דין נפסק פיצוי לא ממוני בסך של 120,000 ₪. ובמקרה אחר לא ניתן פיצוי לא ממוני כלל.

סיכום.

לסיכום: היה ונקבע בדיעבד כי מתקיימים יחסי עובד ומעסיק יבוצע חישוב הזכויות באופן הבא:

  • חישוב ערך השכר השכירי החלופי (אשר המעסיק צריך להוכיח), כולל ערך הזכויות הסוציאליות הנגזרות משכר חלופי זה, כמקובל באותו מקום עבודה לעובדים במשרות דומות.
  • ניתן לקזז מהעובד את הסכומים להם הוא זכאי כתוצאה מההכרה בדיעבד במעמדו כעובד עד לגובה הפער שבין התמורה "הקבלנית" לבין עלות המעסיק לפי השכר החלופי.
  • אם יהיה קיים פער בין התמורה הקבלנית שקבל העובד, לבין החישוב שבוצע, ישאר פער זה ברשות העובד, ולא יוחזר למעסיק.
  • בנוסף לתשלום הזכויות הסוציאליות עצמן וככל שהמעסיק לא שכנע שאין להטילו, יפסק פיצוי "לא ממוני". על בסיס מגוון רחב של שיקולים ובין היתר בשים לב לזכויות הלא ממוניות של מי שהוכר כעובד בדיעבד, לשיקולי הרתעה. ובשים לב לנסיבותיו של כל מקרה.

קבלן נותן שירותים.

האמור ממחיש את חשיבות ניסוחו של הסכם מול קבלנים באופן שיצמצם את החשיפה.

 

* ע"ע (ארצי ) 15868-04-18 גבריאל כותה – מדינת ישראל משרד המשפטים (נבו 07.04.2021).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי, דיני עבודה וליטיגציה. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

 

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

מכתב או צוואה?

במסגרת הרצאות שאני מעבירה בקיבוצים לחברי קיבוצים בנושא ירושות וצוואות. אני למדה כי נושא זה מעסיק כיום, יותר מבעבר, את חברי הקיבוצים השונים. מופרטים ומסורתיים

Call Now Button
וואטסאפ
צריכים עזרה?
עורכת דין איילת רייך
שלום,
אפשר ליצור איתי קשר גם בוואטסאפ