לוגו איילת

הליך משפטי כנגד חברה זרה / עו"ד איילת רייך-מיכאלי

גופים רבים, המנהלים קשרים עסקיים שוטפים עם חברות זרות, שמקום מושבן אינו בישראל. לא נותנים את דעתם לשאלה היכן יתנהל הליך משפטי, במקרה בו יתגלע בין הצדדים סכסוך. לנוכח העובדה כי מדובר בחברה זרה, שמטבע הדברים תהיה מעוניינת בכך שההליך לא יתנהל בישראל, מדובר בשאלה קריטית. שלעיתים מכריעה את תוצאת ההליך כולו. האמור מקבל משנה תוקף שעה שניהול הליך משפטי בחו"ל מצריך משאבים רבים, הן כספיים והן אנושיים. מפאת חשיבות הדברים בחרתי להקדיש את טורי לסוגיה זו.

הליך משפטי כנגד חברה זרה.

עליכם לדעת, כי במקרה בו מבקש קיבוץ או כל ישות משפטית אחרת מישראל לפתוח בהליך משפטי. כנגד ישות משפטית אחרת שמקום מושבה אינו בישראל. הרי שדלתות בית המשפט אינן פתוחות בפניו באופן אוטומטי. ביחד עם כתב התביעה, על התובעת "הישראלית" להגיש לבית המשפט בישראל בקשה לקבלת היתר. להמציא את כתב התביעה בתיק מחוץ לתחום המדינה. מכיוון שקבלת בקשה מעין זו עלולה להיתפס כפגיעה בריבונות של מדינה אחרת לא מדובר בבקשה טכנית. ועל המבקש לעמוד בכללים שנקבעו.

היתר המצאה מחוץ לישראל.

בהתאם לפסיקה, כאשר מוגשת לבית המשפט בקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום המדינה. עליו לבחון קיומה של עילה למתן המצאה. וכן קיומה של עילת תביעה נגד הנתבע. במובן זה שמתעוררת 'שאלה רצינית' הטעונה הכרעה. וכי לא מדובר בתובענה טורדנית או תובענת סרק. בהמשך לכך, גם כשמתקיימים התנאים הנ"ל עדיין מסור בידיו של בית המשפט שיקול דעת האם להעניק היתר המצאה. כשהשיקול המרכזי הוא האם בית המשפט בישראל הוא "הפורום הנאות" לדיון בתביעה.

בדיקת בית המשפט.

ניתן לומר כי הבדיקה של בית המשפט נעשית בשלושה שלבים. שלב ראשון בחינת קיומה של עילה למתן המצאה. בשלב שני בחינה אם למבקש עילת תביעה נגד הנתבע. ובשלב שלישי – בחינה האם הפורום הישראלי הינו הפורום הנאות לדיון בתביעה.

שלבי הבדיקה.

כאמור, בשלב הראשון, על מבקש ההמצאה להראות כי עניינו נכנס לגדרי אחת מעילות ההמצאה. הקבועות בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. כך, בין השאר נקבע, כי בית משפט רשאי להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה. אם התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה. בעניין זה הודגש כי יש צורך במעשה או במחדל שאירעו בישראל. ולא ניתן להסתפק רק בעובדה שהנזק כתוצאה מאותו מעשה או מחדל התרחש בארץ. 

מו"מ שהתקיים בישראל עם חברה זרה.

עם זאת, הפסיקה הרחיבה עילה זו. והכניסה בגדרה גם מסירת מידע מוטעה, התנהלות פסולה וחוסר תום לב. במסגרת מו"מ שנעשו בשטחי מדינת ישראל. כן הכירה הפסיקה בניהול מו"מ באמצעות אמצעי טכנולוגי כאשר כל צד נמצא במדינה אחרת. כמעשה או מחדל שנעשו בשטח המדינה. לעניין פרסום מידע מוטעה באינטרנט נקבע בפסיקה כי ניתן לדמות את המרחב האינטרנטי למעין "ישות גלובלית אחת". אשר נוכח זמינות המידע, היקפו, והנגשתו לקהלים השונים. יש לראות בכל מקום שאליו מגיע הפרסום, כמקום ביצוע המעשה או המחדל.
עילה נוספת מכוחה רשאי בית משפט ליתן היתר המצאה היא, לדוגמא, כאשר תובעים על הפרת חוזה בתחום המדינה – ואין נפקא מינה היכן נעשה החוזה. בפסיקה נקבע כי גם הפרתו של הסכם שנעשה בעל פה נכנסת לגדר עילה זו.

עילת תביעה.

בשלב השני בוחן בית המשפט האם פרט ל"עילת המצאה" עומדת למבקש גם עילת תביעה לגופו של עניין. המעוררת "שאלה רצינית שיש לדון בה". בפסיקה נקבע כי מדובר בהקשר זה ברמת הוכחה נמוכה יותר מהנדרש במסגרת ההליך עצמו. ושאלה זו נועדה אך לוודא כי אין מדובר בתובענת סרק או בתובענה טורדנית.
בשלב השלישי על בית המשפט לשקול בדונו בבקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום המדינה את שאלת "הפורום הנאות". דהיינו האם בית משפט בישראל הוא הפורום הנאות לדון בתובענה כנגד הנתבע הזר. בהקשר זה הודגש בפסיקה כי נקודת המוצא היא שלבית המשפט בישראל סמכות לדון בעניין שהובא בפניו. וכי רק אם האיזון בין הזיקות לפורום הישראלי לבין הזיקות לפורום הזר. נוטה בבירור, באופן משמעותי, לפורום הזר, יחליט כי אין הוא הפורום הנאות. 

החלטה לנהל משפט נגד חברה זרה בישראל.

בשקלול הזיקות מביא בית המשפט בחשבון את מקום האירוע, מקום מושבם של העדים, מיקום הראיות, מגורי הצדדים וכיוצ"ב. כאשר מירב הזיקות כאמור הן לישראל יקבע בית המשפט כי יש לנהל את ההליך המשפטי בארץ.

"תניית שיפוט".

לסיום אמליץ כי מסגרת הסכמי ההתקשרות שאתם חותמים עם חברה זרה תהיה "תניית שיפוט". באמצעותה יכולים הקיבוצים להבטיח, בהסכמת הצד השני. כי ככל שיפרוץ סכסוך בין הצדדים ינהלו הליך משפטי בישראל. לנוכח הפרשנות שניתנה בפסיקה לסעיפים אלו קיימת חשיבות רבה לקבל ייעוץ משפטי מתאים. כדי לנסח את הסעיף בצורה נכונה על מנת שבית המשפט יכבד אותו, ככל שיהיה בכך צורך.
אנו מאחלים חג אביב שמח לכל קהל הקוראים ובני ביתם.

 

אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

צוואת שכיב מרע

ליווי משפטי לקיבוצים וחברי קיבוץ. מעת לעת אני מרצה בפני חברי קיבוץ בדבר חשיבות עריכתה של צוואה. וסוקרת בפניהם את האפשרויות השונות העומדות לרשותם. מטרת

Call Now Button