חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הזכות לפרטיות בתיבת דואר אלקטרוני

הזכות לכבוד והזכות לפרטיות הן זכויות בעלות מעמד חוקתי. ההכרה בזכות לכבודו של האדם כוללת גם את זכותו של אדם כעובד לפרטיות במקום עבודתו. ההגנה על פרטיותו של העובד באה לידי ביטוי בפסיקה. שעסקה בזכותו של עובד לפרטיות בתיבת דוא"ל שמעמיד לרשותו המעסיק. כך, בפסיקה נקבע כי ככלל, אלא אם הוסכם אחרת, עובד רשאי לבצע שימוש פרטי בתא הדוא"ל שהעמיד לרשותו המעסיק, בהיקף סביר. וכי למעט מקרים חריגים אל למעסיק לקרוא את תוכן ההודעות של העובד. רובנו ככולנו עושים שימוש אישי בתיבת המייל המשמשת אותנו במקום העבודה. ולכן מצאתי לנכון לסקור בפניכם פסק דין שניתן לאחרונה* בסוגיה זו של פרטיות בדואר אלקטרוני. פסק הדין אף הרחיב את תחולת הפסיקה הנ"ל גם למקרים בהם לא מתקיימים יחסי עבודה בין הצדדים*. מטבע הדברים הנושא רלוונטי לחברי קיבוץ בקיבוצים המעסיקים מספר רב של עובדים. וביניהם גם חברי קיבוץ איתם לא מתקיימים יחסי עבודה.

תיאור מקרה – מסמכים מתוך דואר אלקטרוני.

באותו עניין הגישו הצדדים תביעות הדדיות בעניין הסכם שנכרת ביניהם. במסגרת פרוייקט להקמת גשר. במסגרת ההליך עלתה שאלת קבילותם של מסמכים שצרף אחד הצדדים לתצהיריו. אשר הופקו מתוך תיבת הדואר האלקטרוני שהעמידה חברה לרשות הצד השני במסגרת הפרוייקט.

טענות העובד – פגיעה בפרטיות.

בבית משפט השלום נטען כי החברה העמידה לרשותו של אדם פרטי חדר במשרדיה ומחשב. וכן תיבת דוא"ל לשימושו האישי. כאשר הפעילות בדואר זה התנהלה בשרת המחשבים שבמשרדי החברה. המחשב ותיבת הדוא"ל הכילו, בין היתר, תכתובות פרטיות ואישיות. ולכן נטען כי צירוף תכתובות פרטיות בדואר אלקטרוני של המשיב נעשו בניגוד לחוק הגנת הפרטיות.

טענות החברה – הצדקה לשימוש בתוכן הדואר האלקטרוני.

מנגד טענה החברה, כי ההתקשרות בין הצדדים נעשתה מולה. אשר בהיותה תאגיד חוק הגנת הפרטיות לא חל עליה. עוד נטען כי השימוש שעשתה החברה בדוא"ל היה הכרחי. שכן היו בו מסמכים שנדרשו להמשך הפרויקט. עוד נטען כי מי אשר רשמו התכתובות הפקירו את ענייניהם כפי שהיו על גבי המחשב. ומשלא דאגו להסירם אין הם חוסים תחת הגנת החוק.
המשיבים השיבו וטענו כי כל המסמכים שהיו נחוצים לצורך המשך הפרויקט נמצאו בתיקיית דרופבוקס פתוחה. ולא היה צורך להיכנס לתיבת פרטיות בדואר אלקטרוני. כמו כן, על פי הפסיקה לא התמלאו התנאים לכניסה לתיבת הדוא"ל.

דיון – פנייה לביהמ"ש כדי להתיר שימוש במסמכים.

בית משפט השלום קבע כי בנסיבות העניין היה על המבקשת להקדים ולפנות לבית משפט כדי להתיר עשיית שימוש במסמכים. ההלכה קובעת כי אין לקבל מסמכים שהופקו על ידי מעסיק בדרך של חדירה לתיבת מייל חיצונית-פרטית של עובד ולתכתובת פרטית במסגרתה, גם אם השרת בבעלות המעסיק. קל וחומר נכון הדבר כאשר מדובר בתכתובת ששלח צד ג' לעובד, כאשר אותו צד ג' ציפה לפרטיות.
נדחתה טענת המבקשת כי ההלכה הנ"ל אינה חלה כאשר מדובר ביחסים שאינם יחסי עובד- מעביד. אדרבא, ההגיון העולה מההלכה חל גם על היחסים שבין הצדדים כאן.

הליך בביהמ"ש המחוזי.

על החלטה זו הגישה החברה בקשת רשות לבית המשפט המחוזי. בבקשה נטען כי שגה בית משפט השלום כאשר החיל על תאגיד את חוק הגנת הפרטיות. עוד נטען כי היה על החברה להשתמש לצורך הפרויקט במסמכים שהיו מצויים בתיבת הדוא"ל של המשיבים. על כן רשאית היתה היא "להיכנס" לתיבת הדוא"ל ולהפיק ממנה מסמכים.

דיון – זכות הפרטיות.

אלא שאף בית המשפט המחוזי קבע כי יש לדחות את טענות המבקשת, תוך שהוא מדגיש כי זכות הפרטיות הינה זכות יסוד של כל אדם. אין בעובדה שמדובר בהסכם עם תאגיד כדי לנגוס באופן מלאכותי בזכות זו, שהרי את התאגיד מנהלים אנשים בשר ודם. הם הכותבים את הדוא"ל והם מקבלים דוא"ל הנשלח אליהם (לעיתים על ידי צדדים שלישיים). זכותם לפרטיות אינה נגרעת רק משום שהם פועלים בשם התאגיד מולו נחתם ההסכם.
גם אם יש למבקשת זכות לבקש (ולא לקחת) את התכתובת שהיא צד להם, או אפילו הקשורות אליה, ברור שאין לה כל זכות לקבל את התכתובות האישיות של המשיב המצויות בתיבה זו. אין ספק כי בכניסת המבקשת ללא רשות לתיבת הדוא"ל שהוקצתה למשיב, ובדרכה למצוא תכתובות הרלוונטיות לה, היא ראתה- או יכלה לראות ולעיין- בתכתובות פרטיות שאינן קשורות אליה, ובכך פגעה בפרטיותו של המשיב שלא כדין.

סיכומים ופסק הדין.

כפי שקבע בית המשפט בערכאה הראשונה, על המבקשת היה לבקש היתר מבית המשפט להיכנס לתיבת המייל של המשיבים.
כמו כן אישר בית המשפט המחוזי את הקביעה כי אין מקום לאבחנה בין ההלכה שעסקה ביחסי עובד- מעביד, לבין ענייננו, בו הצדדים הינם שותפים למיזם מכוח הסכם. נקבע כי הזכות לפרטיות "מרחפת" מעל כל מגוון סוגי היחסים שבין איש לרעהו.
לפיכך, הערעור נדחה והמבקשת תיאלץ להוציא מן התיק את המסמכים שהפיקה בניגוד לדין מתיבת הדוא"ל.

 

*רע"א (מחוזי-מרכז) 53437-02-16 רמט בעמ נ' רמי שמיר הנדסה אזרחית בע"מ ואח', בפני כב' השופטת ורדה פלאוט (פורסם בנבו, 27.3.2016).

המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

* אנו מזמינים אתכם לעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

איחור הגשת תביעת חוב

עם היווסדה הופכת האגודה השיתופית לאישיות משפטית נפרדת. כלומר גוף שיש לו כשירות לבצע פעולות משפטיות. אגודה מהווה אישיות משפטית כל עוד לא בוטל רישומה

Call Now Button