חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

בניית יחידות ל- השכרה בשטח הנחלה

אני מתגורר במושבה. משפחתי בעלת משק חקלאי.

בנחלה קיים מבנה חקלאי בגודל 260 מ"ר. המבנה בעל היתר ונמצא בשטח המותר לבנייה (חלקה א').

אני מעוניין לבנות שתי יחידות (כ 60 מ"ר סה"כ) בחלק מהמבנה.

השאלה שלי היא האם מותר לבנות יחידות להשכרה בשטח הנחלה?

שאלתך מעניינת בעלי משקים רבים ולהלן נבהיר הנושא המעסיק רבים.

השכרה בשטח הנחלה עפ"י החלטה 1101.

בשנת 2007 קיבלה מועצת מקרקעי ישראל את החלטה מס' 1101. שעניינה, בקווים כלליים, הסדרת הפעילות שאינה חקלאית בנחלות שבמושבים. סעיף 5 להחלטה זו, שכותרתו "השכרה", קבע כדלהלן: "בעל זכויות אשר ביצע עסקה לתעסוקה לא חקלאית ל-49 שנה על פי תכנית בתוקף. ושילם בגינה דמי חכירה מהוונים… יהיה רשאי להשכיר, בשכירות בלתי מוגנת, את השטח הבנוי/המוסב המשמש בפועל לתעסוקה לא חקלאית…". כלומר, בהתאם להחלטה 1101 היה ניתן להשכיר מבנה בנחלה המשמש לתעסוקה לא חקלאית.

עתירה לבג"ץ.

אלא שכנגד החלטה 1101 הוגשה עתירה לבג"ץ. בה נדון, בין השאר, הסעיף הנ"ל. בפסק דינו קבע בית המשפט העליון כי במסגרת החלטותיה מחויבת המועצה בשקילת כל השיקולים הרלוונטיים. ואין היא רשאית להתעלם משיקול שהוא ממין העניין. כך, מעצם תפקידה של המועצה כמי שמתווה את המדיניות הקרקעית, נגזרים מספר שיקולים בעלי אופי כללי. שעליה להציב לנגד עיניה בעת הפעלת הסמכות. שיקולים אלה כוללים, בין היתר: (I) שיקולים תכנוניים; (II) שוויון וצדק חלוקתי בין קבוצות אוכלוסיה מובחנות שחבריהן חולקים מאפיינים משותפים; (III) אכיפת החוק. כאשר לשני השיקולים הראשונים יש להעניק משקל ניכר. בעת קבלת החלטות שעניינן זכויות ושימושים במקרקעי ישראל המהווים משאב מוגבל בעל רגישות מיוחדת.

בנייה והשכרה בשטח הנחלה.

לעצם העניין נקבע כי, כלל, אין עילה להתערב בתנאי ההסדר הקבוע בהחלטה 1101. המתיר הקמת בניה לתעסוקה לא חקלאית בנחלה. שונים פני הדברים ביחס להחלטה להתיר השכרת השטחים המיועדים לתעסוקה לא חקלאית לבעלי הזכויות בנחלה. זאת, כיוון שהחלטה זו אינה מעניקה משקל ראוי לשיקולים השונים ואינה מאזנת כהלכה ביניהם. ומשכך חורגת היא ממתחם הסבירות, באופן המצדיק התערבות בה.

חשש "פירבור".

בית המשפט קבע כי הראשון מבין השיקולים להם לא נתנה המועצה משקל נעוץ בחשש המוגבר. המלווה את אפשרות התרת ההשכרה (להבדיל מעצם קיומה של תעסוקה לא חקלאית בנחלה), מפני תופעה של "פרבור". (מעבר של פרטים ושל עסקים ממרכזי הערים אל עבר ישובים חקלאיים). גידול ניכר בהיקף הבנייה לתעסוקה לא חקלאית עלול לממש לפחות חלק מן החששות הכרוכים בתופעת הפרבור. ובכלל זה מעבר עסקים מן העיר לכפר בשל תנאים טובים יותר שיוצעו להם; החמרת גודש התנועה והתחבורה בעורקים שאינם מיועדים לכך יגרום לפגיעה סביבתית. ולשינויים דמוגרפיים הנוגדים את המגמות הרצויות. כן עלול הדבר להביא להכשרת דרכים חדשות וחניונים בשטחים פתוחים. לשימוש מוגבר ברכב פרטי ולהחמרת מפגעי זיהום. בית המשפט העליון קבע כי לחששות אלו, לא ניתן משקל של ממש בעת גיבוש ההחלטה.

התרת השכרה בשטח הנחלה תגביר את ה"פרבור".

נקבע כי השיקול התכנוני הינו שיקול אינטגראלי שחובה על המינהל לשקול במסגרת חובתו לפעול בסבירות. במיוחד כאשר החלטה זו היא הראשונה המתירה אפשרות זו. החלטה 1101 כוללת אמנם התייחסות לחשש מפני פרבור, אך זו אינה עוסקת באופן פרטני. בחשש המוגבר להתממשות תופעה זו בעקבות התרת ההשכרה.

פרנסת החקלאי.

שיקול נוסף שלא ניתן לו די משקל בעת קבלת ההחלטה להתיר השכרה, נוגע לתכלית שבעטיה הותרה הקמת תעסוקה לא חקלאית מלכתחילה – לדאוג לפרנסתו ולביטחונו הסוציאלי של החוכר, לאור הירידה ברווחיות העיסוק החקלאי, וקשיי הפרנסה שבהם נתקלו החוכרים במושבים. ואולם, בכל ההחלטות הקודמות שהתקבלו בהקשר זה, השימוש בקרקע החקלאית לצורך תעסוקה לא חקלאית הוגבל לחוכר עצמו והיא נעשתה בגדר "רע הכרחי". היא לא ניתנה לו כדי להרחיב את גדר הכנסותיו מעבר לאלה שבהן יכול היה לזכות כחקלאי, ולא כדי להרחיב את גדר עיסוקיו עד כדי הפיכת אדמתו החקלאית ל"שטח להשכיר" לצורך הקמת מבני מסחר ותעשייה שיושכרו לגורמים עסקיים חיצוניים.

זיקה לנחלה.

בהסדר החדש, "נשבר" המבנה הכלכלי שעמד בבסיס מתן זכות החכירה בנחלה, שהוגבלה לחוכר ומשפחתו המתגוררים בנחלה. יש בה כדי להעביר את המבנה בנחלה, בהשכרה, למי שנעדר זיקה כלשהי לנחלה, ובכך נשבר גם האיזון שאפיין את מארג הזכויות והחובות ונפרץ העיקרון הרחב הגורס שמטרת עבודת האדמה – מבחינתו של החוכר – הינה דאגה לצרכיו, ולא הפקת רווחים.

סיכום – תיקון החלטה 1101.

לפיכך, בכל הנוגע לאפשרות להשכיר מבנים לתעסוקה לא חקלאית, בית המשפט קבע כי יש לבטל את סעיף 5 להחלטה 1101. ביום 29.10.12 קיבלה מועצת מקרקעי ישראל את החלטה 1265 שביטלה את החלטה 1101 ובמסגרתה נמחק סעיף 5 המתיר השכרת מבנים לתעסוקה לא חקלאית.


 * "איילת רייך – משרד עורכי דין וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי    מינהלי וליטיגציה.

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

פיטורים בשל "הסתרת" הריון

קיבוצים ומושבים הינם, מטבע הדברים, גופים המעסיקים עובדים ועובדות. למדתי כי מרבית נושאי התפקידים באגודות שמשרדי מייצג השכילו להבין. את החשיבות להקפדה דווקנית על זכויות עובדים ועובדות

Call Now Button