לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

אל תתעלמו מ-חוק ההתיישבות/ איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

חוק ההתיישבות

בעת האחרונה מלווה משרדי קיבוצים רבים לצורך הסדרת השימושים בקרקע החקלאית. בהתאם למתחייב מחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967. (להלן: "חוק ההתיישבות") בתחומי חקלאות מגוונים. מפאת חשיבות הדברים בעבר הקדשתי לנושא לא מעט התייחסות. והמלצתי לפעול לצמצום הפערים בין המציאות היום יומית של הקיבוץ שברשותו קרקע בייעוד חקלאי. לבין המציאות המשפטית החושפת את הקיבוץ להליך משפטי ולסנקציות. במסגרת טור זה אבחן אספקט נוסף של הנושא. על מנת להבהיר לכם, הפעם מזוית משפטית אחרת, את החשיבות הרבה שבהסדרת השימושים החורגים. מרבית ההסכמים אשר אינם עומדים במתחייב על פי חוק ההתיישבות. עוסקים בהעברת החזקה בקרקע החקלאית לאחר. על מנת שיעשה השימוש במקרקעין על אחריותו ועל חשבונו. בדרך כלל תמורת סכום חודשי או שנתי קבוע. דעו לכם כי בסיטואציה מעין זו יכול כל אחד מהצדדים לטעון. כי ההסכם, חרף היותו משקף את הסכמות הצדדים, הוא חוזה בלתי חוקי ולכן בטל. וזאת נוכח האיסור בסעיף 2 לחוק ההתיישבות הקובע, כדלהלן:

"המחזיק או הזכאי להחזיק קרקע חקלאית ממקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל – על פי הסכם חכירה או על פי רשות (להלן – מחזיק), לא ינהג בקרקע שימוש חורג אלא על פי היתר…."

אזכיר כי שימוש חורג מוגדר בחוק ההתיישבות, לענין קרקע חקלאית. כ"שימוש שהוגדר כך בתוספת הראשונה" כאשר התוספת הראשונה קובעת:.

"ואלה פעולות בקרקע חקלאית שהן שימוש חורג: 1. העברה או הקנייה של כל זכות שיש למחזיק בקרקע או בחלק ממנה, או שעבוד הזכות; ואולם עיבוד הקרקע על ידי שכירים או על ידי מי שקיבל על עצמו את העיבוד בקבלנות ועל חשבון המחזיק. לא יראו כשימוש חורג….".

הסכם.

לאור האמור ברי כי הסכם בין המחזיק בקרקע החקלאית לבין אחר. לפיו מעביר המחזיק את החזקה בקרקע החקלאית לצרכי פעילות של אחר. עומד בניגוד למתחייב מחוק ההתיישבות. לכן, קיים סיכוי גבוה שבמקרה כזה יקבע על ידי בית המשפט כי אי החוקיות אינה טפלה. ולא ניתן לעקוף אותה באמצעות סעיף 19 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג. הקובע: "ניתן החוזה להפרדה לחלקים ועילת הביטול נוגעת רק לאחד מחלקיו, ניתן לביטול אותו חלק בלבד; אולם אם יש להניח שהצד הרשאי לבטל לא היה מתקשר בחוזה לולא העילה, רשאי הוא לבטל את החלק האמור או את החוזה כולו."

ההסכם לא חוקי.

שהרי, עניין העברת החזקה במקרקעין מהווה את עיקרו של ההסכם, שלא לאמר מהווה את ההסכם כולו. הואיל וסעיף 30 לחוק החוזים קובע כי חוזה בלתי חוקי הוא חוזה בטל. וההלכה קובעת כי בטלותו של חוזה בלתי חוקי היא מוחלטת. המשמעות הינה כי ההסכם הינו בלתי חוקי וכי למעשה כלל לא הועברו זכויות החזקה בשטח החקלאי. החשיפה נוצרת עת הצד השני העושה שימוש בקרקע החקלאית ביצע בה השקעות. ולמעשה אין בפניו כל וודאות להמשך ההתקשרות. כך גם הצד אשר העמיד הקרקע והסתמך על התקבולים בגינה יכול למצוא עצמו ללא הכנסה.

תניה בלתי חוקית.

ויוסבר כי מאחר וההתנייה בחוזה בעניין העברת החזקה בשטח החקלאי היא תניה בלתי חוקית. ההופכת את החוזה כולו לבלתי חוקי. הרי שהתוצאה יכולה להיות כי למעשה הצד שהועברו אליו הזכויות באמצעות הסכם. מעולם לא קיבל לידיו מכח הסכם את הזכות המשפטית לחזקה ולמעשה ייאלץ להפסיק את פעילותו. האמור מקבל משנה תוקף לאור כך כי לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט. ככלל לאדם שפעל במקרקעין ללא זכות בדין לא תקום עילה בעשיית עושר ולא במשפט. בגין השבחת המקרקעין.

תום לב.

לכלל זה קיים חריג עת בוצעה עבודה או ניתן שירות בתום לב. לפיכך קיימת חשיפה שהצד שהשביח את המקרקעין מתוך הסתמכות להתקשרות ארוכת טווח. ימצא עצמו גם ללא אפשרות להמשיך להשתמש בקרקע. וגם יהיה לו קושי לתבוע את ההשקעות וההשבחה אותם ביצע מתוך הסתמכות לפעילות. לעיתים אף ארוכת שנים.

מצג שוא.

יחד עם זאת, במקרה כזה ניתן יהיה לטעון כי נגרמה טעות לאור מצג שווא לפיו צד להסכם מכיר בתוקפם של חוזים מהסוג הנדון, היינו חוזים להעברת החזקה במקרקעין, ואינו מתכחש להם מפאת אי חוקיות. כאשר מדובר בשני חוטאים צדדים החותמים על חוזים בלתי חוקיים, השאלה היא האם טעה צד בתום לב כי הצד השני לא יבוא בטענות כלפיו בעניין חוקיות ההסכם. שאלה זו כאמור תיבחן על בסיס ראיות כאשר יש לזכור כי יש גם לבסס בססו את הטענה כי השתפר נכסו של הצד שברשותו קרקע חקלאית. מדובר בסוגיה משפטית מורכבת הממחישה גם היא את החשיבות ביצירת הסכם שיקבל את אישור הרשות המוסמכת לפי חוק ההתיישבות. לכן, הקדימו תרופה למכה. המציאות מוכיחה כי ניתן להסדיר השימושים החורגים.

* עא (ת"א) 10998-02-16 החקלאי "תלמי מנשה" אגודה שיתופית להתיישבות בע"מ נ' הרשות המוסמכת לפי חוק ההתיישבות החקלאית.

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם נרשם אחרת.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דיןנוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

סילוק מבריכת הקיבוץ

פגש אותי מנהל הבריכה באחד הקיבוצים על מנת לקבל ייעוץ בעניין רשיון העסק לבריכה. אגב שיחה הוא טען בפניי "אני יחליט מי נכנס לבריכת הקיבוץ

קביעת סיווג לנכס לצורכי ארנונה

לאחרונה פניות רבות הגיעו למשרדי לטיפול בחיובי ארנונה במטרה להפחיתם. על כן, ראיתי לנכון להסב את תשומת ליבכם לחשיבות הרבה לסיווג נכון וראוי של הנכס

Call Now Button