תיאור מקרה – מנהל מידגה בקיבוץ מתחדש.
דיון – יחסי עובד מעביד קיבוץ.
בית הדין סקר את השינויים שחלו בקיבוץ. ביניהם העובדה כי החבר איננו מופנה עוד לביצוע עבודה במסגרת סידור העבודה הקיבוצי לפי שיקול דעת הקיבוץ. והאחריות למציאת מקום עבודה ולפרנסת בני ביתו מוטלת עליו. בנוסף לכך העובדה כי הכנסתו הכלכלית של כל החבר נגזרת מרמת הכנסתו. העובדה כי לכל תפקיד בענפי הקיבוץ נקבע שכר בהתאם למהותו והיקפו, ומשולמים בגינו זכויות נלוות כחוק. וכן העובדה כי כושר ההתפרנסות של החבר כבר איננו קניינו של הקיבוץ. בית הדין קבע כי מדובר בשינויים מרחיקי לכת. שלאורם אין עוד מקום לבחון את היחסים בין הקיבוץ לחבר, על רקע חברה שיתופית ושיוויונית. שבמסגרתה כל אחד נותן כפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו. מערכת יחסים זו, שהיה בה כדי לשלול יחסי עובד ומעביד- חדלה להתקיים. משכך, בית הדין קבע כי נשמט הבסיס להחלת ההלכה הפסוקה. לפיה אין יחסי עובד ומעביד בין החבר לקיבוץ.
שכר דיפרנציאלי.
בית הדין הוסיף ודחה את טענת הקיבוץ. להמשכיות בין עבודת התובע במדגה מכוח היותו חבר הקיבוץ ומשום ששובץ שם במסגרת סידור העבודה של הקיבוץ. – לבין עבודתו שם לאחר השינוי באורחות החיים, תמורת שכר שנקבע והוסכם על ידי שני הצדדים. נקבע, כי המשכיות זו נקטעה, עם החלת השינוי באורחות החיים. עם מתן ההזדמנות לתובע לבחור היכן יעבוד, עם בחירת התובע במכרז ועם קציבת שכר לתפקידו. שכן אלו סממנים המאפיינים יחסי עובד ומעביד ואשר נעדרו כליל ממערכת היחסים עובר לשינוי.