קיבוצים

מקום העבודה מהווה פעמים רבות "כור היתוך" לעובדים מרקעים, דתות ולאומים שונים. מטבע הדברים, מקומות אלו עלולים לשמש כר פורה להתנכלות של עובדים כלפי חבריהם.

תקנוני קיבוצים ומושבים כוללים מנגנון של "יישוב סכסוכים". שמכוחו נדונות המחלוקות בין החברים ובין האגודה – או בין החברים לבין עצמם – לפני בורר. אף

השאלה איזו פעילות נגדיר כ"פעילות חקלאית", או שימוש חקלאי, ובפרט מה ייחשב "גידול בעל חיים". מגיעה מעת לעת לפתחם של בתי המשפט שאת הכרעותיהם סקרתי

לאחרונה פנה למשרדי מרכז משק של אחד הקיבוצים שמשרדי מייצג וסיפר על עסק מתחרה. שפתח מי שהיה עד לאחרונה עובד בכיר במפעל של הקיבוץ. הקיבוץ

קיבוצים ו/או תאגידים בהם מחזיק הקיבוץ, אשר ברשותם מפעלים. מתקשרים, לצורך הפצת הסחורה אותה הם מייצרים, עם מובילים ומפיצים שונים. פעמים רבות שהמפיצים מספקים את

לא אחת פונים אלי מרכזי משק ומספרים, בחוסר אונים, על חברה שמתחמקת זמן רב מתשלום חוב כספי שנותר לה כלפי הקיבוץ. מרכזי המשק מתקוממים על

בתי המשפט בחנו לא אחת, בשנים האחרונות, את סוגיית זכות חבר אגודה לפרוש ממנה ולהמשיך להתגורר בביתו ביישוב. במסגרת פסיקות אלו אף בוטלו סעיפים בתקנוני

סבבי לחימה. לצערנו, בשנים האחרונות אנו עדים ל"סבבי" לחימה שחוזרים על עצמם ומשבשים את חיי התושבים בדרום. במהלך ימי ההסלמה האחרונים נשאלתי שוב ושוב האם

האם על המוסד לביטוח לאומי להשיב לקיבוצים את דמי הביטוח הלאומי. שנגבו בגין חברים העובדים משרה מלאה מחוץ לקיבוץ?. זו השאלה שעמדה בפני בית הדין