בתי המשפט נדרשו בשנים האחרונות, ולא אחת, לסוגיית זכותו של חבר אגודה לפרוש מאגודה. ולהמשיך להתגורר בביתו ביישוב. במסגרת פסיקות אלו אף בוטלו סעיפים בתקנוני האגודות. סעיפים
כמה עובדות מעניינות לגבי מושבים:
ייעוץ משפטי למושבים
עורך דין אשר מלווה מושב, מלווה בעיקר את בעלי התפקידים בו. בעלי התפקידים יכולים לכלול מזכיר מושב, יו"ר מושב, חברי ועד הנהלה ו/או חברי ועד מקומי, ועוד. הייעוץ יכול להיות קבוע (ריטיינר), ויכול להיות גם נקודתי. בהתאם לצורכי ורצון בעלי התפקידים במושב. עורך הדין מייעץ לבעלי התפקידים במגוון רחב של תחומים. לרבות בעת התקשרויות עסקיות עם גורם חיצוני. ובכלל כך ניהול מו"מ, הקמת המיזם וליווי בתפעולו. הייעוץ כולל גם נושאים פנימיים של המושב. בדרך כלל הליווי והייעוץ כוללים גם התייחסות לתקנון המושב ותיקונו במידת הצורך. הייעוץ כולל גם ליווי משפטי בהתנהלות מול גופי המדינה השונים, כגון רשות מקרקעי ישראל, מועצה איזורית, ו/או תאגיד מים.
משרד עורכי דין איילת רייך מיכאלי
לעורכת הדין איילת רייך מיכאלי נסיון עשיר בתחום האגודות השיתופיות. ובכלל כך מושבים מכל הסוגים. מזה שנים עוסקת עו"ד איילת רייך מיכאלי וצוותה בליווי משפטי של מושבים, באווירה נעימה, מסורה ואישית. צוות המשרד מחוייב להצלחת לקוחותיו. בין השאר מספק המשרד לבעלי התפקידים במושב ייעוץ בתחום דיני העבודה, והסכמי עבודה, התקשרויות מול קבלנים. התקשרויות בתחום החקלאות, לרבות בכל הקשור לחוק ההתיישבות. קידום מיזמים בתחום האנרגיה הסולרית ואנרגיית רוח, ומונה נטו, קנאביס רפואי ועוד. במושבים רבים קיים מבנה של קהילה, ולצידו אגודה חקלאית. עו"ד איילת רייך מיכאלי וצוותה מיומנים בליווי גופים אלו. וגם בהסדרת היחסים ביניהם לפי הצורך. עו"ד איילת רייך מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות בין מושב לחברי מושב. ובמחלוקות בתחומי חקלאות.
* מידע זה הינו כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
בתי המשפט נדרשו בשנים האחרונות, ולא אחת, לסוגיית זכותו של חבר אגודה לפרוש מאגודה. ולהמשיך להתגורר בביתו ביישוב. במסגרת פסיקות אלו אף בוטלו סעיפים בתקנוני האגודות. סעיפים
בתקופת הקורונה מתמודדים תושבי המדינה עם מציאות חדשה ומורכבת. אשר יוצרת, מטבע הדברים, גם דילמות משפטיות חדשות. דילמות אלו מגיעות לפתחם של בתי המשפט. ולפניהם עומדת המשימה
חברות, קיבוצים, ומושבים, כמו הרבה מעסיקים אחרים, נעזרים בשירותיהם של חברות כח אדם ו/או קבלנים בכדי לאייש תפקידים. זאת הן בצד המשקי (במפעלים הקיבוציים)
המעסיקים במשק, סובלים בתקופה קשה זו של התפשטות מגפת הקורונה, מחוסר מתמיד בכח אדם. בין השאר בשל כך כי עובדים רבים נאלצים להיכנס מעת לעת ל"בידוד".
כל מי שמתגורר בקיבוץ או במושב יודע שעל פי רוב חניות מסודרות לרכבים הן בגדר המלצה בלבד. לעיתים קרובות, חברי האגודה, אורחיהם, עובדי האגודה ושאר
האם לאור מגפת הקורונה לא חייב עסק מתשלום דמי שכירות?. זו השאלה בה דנו בפסק דין* מהעת האחרונה (24.6.20) בבית משפט השלום בתל אביב. נושא
נותני שירותים שונים, כדוגמת קבלני בנייה, גננות, תחזוקה, קטיף ועוד, מעסיקים עובדים במסגרת מתן השירותים עבורכם. כשברור לכם ולנותני השירותים כי לא מדובר בעובדים שלכם. (אלא
במסגרת טור זה עסקתי לא אחת בהוראות צו ההרחבה בענף החקלאות. צו זה מעניק לעובדים בחקלאות זכויות סוציאליות. מעבר לזכויות הקבועות בחוק. כגון זכות למענק
מפעלים קיבוציים רבים נוהגים להתקשר עם צד ג' על מנת שישווק את מוצריהם. מטבע הדברים, לא אחת עולים היחסים בין הצדדים על שרטון. ואז מבקש
מעת לעת פונים למשרדי מרכזי משקים, מנהלי ענפים בקיבוצים ומזכירים במושבים. ומספרים על עובד שעבר אירוע כלשהו שפגע בכושר העבודה שלו. כגון: תאונת דרכים, מחלה