לוגו איילת

תובענה ייצוגית נגד הקיבוץ

תביעה יצוגית.

לאחרונה אנו עדים למגמה לפיה מוגשות תביעות ייצוגיות בתדירות גבוהה לערכאות בתי המשפט. וזאת בקשת רחבה של נושאים. מטרת מוסד התובענה הייצוגית היא לאפשר הגשת תביעה בשם קבוצה של נפגעים. במקרה שבו הנזק שנגרם לכל אחד מהם הוא קטן יחסית. (ואינו משתלם להגיש בגינו תביעה אישית). אולם הנזק המצטבר שנגרם לכלל הקבוצה הוא גדול. בטרם תוגש תביעה יצוגית יש להגיש בקשה לבית המשפט לאשרה. בפרקטיקה, ניתן לומר כי השלב המשמעותי של ההליך מתקיים כבר במסגרת הדיון בבקשה לאישור התובענה. שכן, אם בית המשפט משתכנע כי יש עילה לתביעה ייצוגית ומאשר להגישה. על פי רוב ממהרות הנתבעות להגיע לפשרה עם התובע והתיק מסתיים. למותר לציין, כי במידה והבקשה נדחית אזי כלל לא ניתן להגיש את התביעה הייצוגית. והתיק מגיע לסיומו.

 

קיבוץ מתחדש ותביעה יצוגית.

האם ניתן לתקוף החלטות הקיבוץ באמצעות תביעה ייצוגית?. על כך בפסק דין מעניין בו דן לאחרונה בית המשפט המחוזי בחיפה. במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית. שהגישה חברת קיבוץ גשר הזיו נגד הקיבוץ*. הקיבוץ הוא "קיבוץ מתחדש", שעבר הליך של הפרטה בשנת 1998. ובכלל זה חלו גם שינויים בתקנון הקיבוץ. וחלק מהוראות התקנון החדש עוגנו במסמך הקרוי "נספח אורחות חיים". נספח זה מסדיר את הכללים, התנאים וההסדרים השונים. ביחסים שבין הקיבוץ לחבריו. וכן הוראות הנוגעות להספקת צורכי החברים בגיל פרישה.

 

תקנות האגודות השיתופיות.

טענתה המרכזית של החברה בבקשה לאישור היתה כי הקיבוץ מפר את החובה המוטלת עליו. על פי תקנה 3 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס"ו-2005. (להלן: "התקנות"). להבטיח את סכום גמלתה הפנסיונרית כאשר תגיע לגיל פרישה. וכך הם פני הדברים גם בנוגע לחברים אחרים בקיבוץ. חשוב לציין, כפי שתיווכחו להלן, כי החברה עצמה טרם הגיע לגיל פרישה.

 

פנסיה.

ויוסבר, כי תקנה 3 לתקנות קובעת כדלהלן:. (א) הקיבוץ יבטיח את הספקת צורכי חבריו שבגיל פרישה. באופן שערכם הכולל לא יפחת מגובה סכום הגמלה הפנסיונית. (ב) לצורך הבטחת הספקת הצרכים כאמור בתקנת משנה (א), יהא הקיבוץ חייב להפריש או לייחד מקורות לענין זה. בעדיפות על פני שיוך נכסי הקיבוץ לחברים. או במסגרת שיוך כזה. נכון להיום, סכום הגמלה הפנסיוני משמעו "40% מהשכר הממוצע במשק".

 

תקנון.

לטענת החברה, בתקנון הקיבוץ נקבעה הוראה שאינה עולה בקנה אחד עם הוראת התקנות, שכן ההוראה בתקנון מחייבת חלק מן החברים (על פי הגדרה שנקבעה בתקנון) להיות "האחראים הבלעדיים לצבירת זכויות פנסיוניות… בסכום שלא יפחת מערך אספקת הצרכים המינימלי הקבוע בתקנות". כפועל יוצא מכך, אלה מחברי הקיבוץ שלא צברו זכויות פנסיוניות במידה הדרושה, מצויים במצב של "חסר פנסיוני", אשר על מנת להשלימו מונע מהם הקיבוץ את חלקם ברווחים ובדיווידנדים שהם זכאים להם, תוך שהוא מייעד את סכומי הזכאות – כולם או חלקם – לכיסוי אותו "חסר פנסיוני".
הקיבוץ מצידו התנגד לבקשה. וטען כי היא אינה עומדת בתנאים המנויים בחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006. לצורך אישור תובענה כייצוגית.

 

חוק תובענות ייצוגיות.

בפסק דינו מקבל בית המשפט את עמדת הקיבוץ וקובע כי בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, רק אדם שיש לו עילת תביעה, ועילה זו היא ממין התביעות שניתן לבררן בהליך של תביעה ייצוגית, רשאי להגיש תביעה ייצוגית.

 

חסר פנסיוני.

כאמור, בענייננו החברה טרם הגיעה לגיל פרישה. לכן, בית המשפט קובע כי לעת הזו אין לקיבוץ חובה כלפיה, וממילא לא ניתן לטעון שהקיבוץ מפר חובה כזו. עוד צוין בפסק הדין כי הקיבוץ גם טען – ולא בא לכך מענה – שהחברה אינה מצויה במצב של חסר פנסיוני, וגם מטעם זה ניתן לומר שאין בידיה עילת תביעה, וממילא לא ניתן לקבל את בקשתה לאשר את התביעה כייצוגית.

 

גמלה בגיל פרישה.

עוד נקבע כי יש ממש גם בטענה אחרת של הקיבוץ, כי לפי פירושה הנכון של לשון תקנה 3(א), המחייבת אותו להבטיח את הספקת צורכי החברים שבגיל פרישה, ניתן להבטיח את צורכי החברים לא רק בכסף כי אם גם בשווה כסף. פרשנות זו, שהתקבלה על ידי בית המשפט, שמטה את הקרקע מתחת לטענות החברה בשעה שזו כלל לא טענה, וממילא גם לא הביאה ראיות לכך, שהערך הכולל – בכסף ובשווה כסף – של הגמלה שמציע הקיבוץ לחבריו שבגיל הפרישה נופל מן הערך הקבוע בתקנה 3(א) לתקנות.

 

עילה לתביעה יצוגית.

נימוק נוסף שתמך בדחיית הבקשה הוא כי התביעה אינה ממין אלה שניתן לאשרן כייצוגיות. בעניין זה טענה החברה כי התביעה הינה בעילה "הנובעת מזיקה לנייר ערך", בגינה ניתן להגיש תובענה ייצוגית. אלא שגם בעניין זה מקבל בית המשפט את עמדת הקיבוץ וקובע כי תביעת החברה אינה נובעת מזיקה לנייר ערך, ולא ניתן לראותה כמי שמעצם חברותה בקיבוץ, המאוגד כאגודה שיתופית, מחזיקה נייר ערך שהוציא הקיבוץ.

לאור האמור דוחה בית המשפט את הבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית.

 

*ת"צ (מחוזי-חי') 31169-06-14 אורית אמיר נ' קיבוץ גשר הזיו אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ, כב' השופט אלכס קיסרי (פורסם בנבו, 16.6.2015).

 

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

   = "איילת רייך, משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת או מגשרת במחלוקות.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL

ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

Call Now Button