לוגו איילת

פרשנות הסכם ואקטיביזם שיפוטי / מאת: איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת

האם המושג "אקטיביזם שיפוטי" מוכר לכם? 
מדובר בגישה משפטית. לפיה בית המשפט לוקח חלק יוצר בקביעת הנורמות. והיא משפיעה לא רק על סוגיות הרות גורל בהם דן בג"ץ. אלא גם על חיי המסחר השוטפים. כך למשל, לא אחת, בתי המשפט נוטלים לעצמם חירות. להוסיף תנאים להסכם שנכרת בין שני צדדים, על אף שאינם מופיעים בו. יש לזכור זאת שעה שמגישים תביעה לבית המשפט. ועומדת על הפרק פרשנות הסכם אשר תביעתכם נסמכת עליו. מצאתי לנכון להביא בפניכם סקירה של דוגמא לכך. אשר אפשר למצוא בפסק דין* שנתן לאחרונה (6.1.20). בית משפט השלום בראשון לציון.

תיאור מקרה – שירותי מזון.

באותו עניין עסקה התובעת בהובלות של מזון מוכן. ואילו הנתבעת בשירותי הסעדה והפצה של מזון. הקשר העסקי בין הצדדים התנהל באופן שבו הנתבעת מייצרת את המזון. והתובעת היא זו שמשנעת אותו למוסדות חינוך.

בחודש יולי 2013 פרסם משרד החינוך מכרז חדש לאספקת המזון. בו זכתה חברת מילגם בע"מ. בהתאם לתנאי המכרז תקופת ההתקשרות של מילגם עם משרד החינוך היא לשנה. עם אופציה להארכה ל – 4 שנים נוספות.  מילגם מינתה את הנתבעת כאחת מספקיות המזון. כשהתובעת המשיכה לספק את שירותי השינוע. בהסכם בין הנתבעת למילגם, הם קבעו כי תקופת ההתקשרות הראשונית ביניהן. מסתיימת ביום 31.8.2017.

בשנת 2015 חתמו התובעת והנתבעת הסכם ביניהן. ההסכם מטיל על הנתבעת לייצר את הארוחות החמות בהתאם לתכנית העבודה של מילגם. ובמקביל מטיל על התובעת את ביצוע ההובלה וההפצה של הארוחות המוכנות. לכל לקוחות הנתבעת.

ביום 26.4.2017, כשבוע לאחר חופשת הפסח. הודיעה הנתבעת לתובעת על סיום ההתקשרות עימה לאלתר.

התקשרות בין החברות.

למעשה, המחלוקת בתיק היתה האם הוסכם בין הצדדים כי תקופת ההתקשרות ביניהם תהיה "גב אל גב" לתקופת ההסכם בין מילגם לנתבעת (כפי שהתובעת טענה). או שמא הנתבעת היתה רשאית לנתק את הקשר בכל עת – כפי שעשתה.

חוק החוזים.

בראשית פסק דינו מציין בית המשפט כי נקודת המוצא להכרעתו היא הוראת סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973. זו קובעת: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו". היינו, החוק קובע כי נקודת המוצא לפרשנות הסכם /חוזה היא לשונו. כשזו אינה חד-משמעית, על בית המשפט להידרש גם לנסיבות החיצוניות לטקסט החוזי, שלאורן יש לבחון את אומד דעת הצדדים בעת שבה נפגשו רצונותיהם בכריתת החוזה.

פרשנות ההסכם.

בית המשפט ממשיך ומסביר כי העובדה שהוראה מסויימת אינה מופיעה בחוזה גם היא נכנסת בגדר "לשון החוזה". היינו, לשון החוזה הברורה היא שההוראה אינה קיימת, ומכאן שההנחה היא שאומד דעת הצדדים היה כי לא חפצו בהכנסתה לחוזה. יחד עם זאת, בפסיקה נקבע כי לשון החוזה הינה מקור כבד משקל לפרשנות הסכם – אך בהחלט לא מכריע. במילים אחרות, על אף היעדרותה של תניה כלשהי מהחוזה הכתוב, צד לחוזה רשאי להוכיח בראיות חיצוניות כי היא הוסכמה על הצדדים.

בית המשפט קובע כי בהסכם בין הצדדים לא נקבע כי תוקפו הינו לתקופה קצובה כלשהי, ואין בו כל התייחסות הקובעת הצמדה של תקופתו לתקופת ההסכם בין הנתבעת למילגם. עובדה זו יוצרת הנחה בסיסית לפיה אומד דעתם של הצדדים היה כי ההסכם אינו לתקופה קצובה. במצב כזה, הנתבעת היתה ראשית לסיים את ההסכם בכל רגע נתון.

כעת, נשאלת השאלה האם התובעת הצליחה לסתור חזקה זו.  

הפסקת ההתקשרות בין החברות.

בית המשפט קובע כי בענייננו יש לענות לכך בחיוב. ולקבוע כי התובעת הצליחה להוכיח שבין הצדדים הוסכם כי תקופה ההסכם תהיה כאורך תקופת ההסכם בין מילגם לנתבעת.

למסקנה זו מגיע בית המשפט נוכח עדותו של מנכ"ל הנתבעת בה הודה המנכ"ל כי ההסכם בין התובעת לנתבעת כלל התחייבות של הנתבעת לעבוד עם התובעת לפחות עד יום 31.8.2017. – הוא כאמור מועד סיום תקופת ההתקשרות החוזית הראשונה בין מילגם לנתבעת- על אף שהתחייבות כזו כלל אינה רשומה בהסכם.  

למעשה, המנכ"ל טען בעדותו כי הפסקת ההתקשרות עם התובעת לא נבעה מטעמים של היעדר חובה חוזית לכך. אלא מפני שהתובעת לא עמדה, לדעתו, בסטנדרטים מקצועיים ראויים. אולם, בית המשפט קובע כי בכתב ההגנה טענה זו לא הוזכרה כלל, ונטען בו רק שההסכם לא נקצב לתקופה ולא הוצמד גב אל גב להסכם בין הנתבעת למילגם.

בית המשפט דוחה את טענות הנתבעת בקשר לאיכות השירות. וקובע כי לא רק שאין כל אינדיקציה לטענות אלו, הנתבעת אף נתנה לתובעת מכתב המלצה המשבח את מקצועיותה.

סיכום.

לאור מסקנות אלו קובע בית המשפט כי התובעת הוכיחה כי הוסכם בינה לבין הנתבעת כי תקופת ההסכם תהיה "גב אל גב" להסכם בין הנתבעת למילגם. כלומר, כל עוד הנתבעת תספק ארוחות בהתאם להסכם עם מילגם, התובעת תהיה המפיצה הבלעדית שלה. בית המשפט קובע כי לנתבעת לא קמה לה עילת ביטול של ההסכם מול התובעת ומחייב אותה לפצות את התובעת בגין אובדן רווחים כתוצאה מביטול ההסכם בסך של כ-300,000 ₪ וכן לשלם אף את הוצאות המשפט בסך של 40,000 ₪.

 

*ת"א (שלום ראשל"צ) 44279-01-18 יד-אל שו"ת נ' אל – שפ בע"מ (פורסם בנבו, 06.01.2020)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת או ייעוץ.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור"
מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו.
עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק:
"איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

בחירה לועד ללא בחירות
בחירה ללא בחירות

מזכיר פנים באחד הקיבוצים אשר משרדי מייצג, פנה אלי ושאל: בועד ההנהלה בקיבוץ ישנם 7 חברים. הקיבוץ עומד בפני בחירות לועד, אולם רק 7 חברים הגישו

תביעות ייצוגיות/ איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

ליווי משפטי לקיבוצים – גם בתביעות ייצוגיות. במסגרת הייצוג המשפטי שמעניק משרדנו לקיבוצים, אנו מטפלים גם בתביעות ייצוגיות. שמגישים תובעים מעת לעת כנגד המפעלים הקיבוציים.

הארכת תקופת כהונת ועד הנהלה

שאלה: במושב בו אני מתגורר, החליטה האסיפה הכללית על הארכת תקופת כהונת ועד ההנהלה. האם הדבר חוקי? תשובה: כמי שמלווה באופן שוטף מושבים ובמסגרת זו

Call Now Button