אין זה סוד כי חקלאים רבים עומדים בפני תביעה על ידי עובדים זרים בסיום תקופת ההעסקה. על פי רוב את התביעה מגיש עורך דין ישראלי בעוד העובד הזר הינו כבר מחוץ לגבולות ארץ ישראל. משרדי שב וממליץ לבדוק היטב את יפוי הכח של עורך הדין המייצג בתביעת העובד הזר. בתביעת עובד זר יפוי כח מצורף לכל תביעה.
תביעת עובד זר – יפוי כח.
דעו כי בשבוע החולף, נתנה החלטה, על ידי בית הדין האזורי לעבודה בירושלים. שעניינה הוכחת יפוי כוח אשר נתן עובד זר מחוץ לגבולות ישראל לייצוג בתביעה. במסגרת יפוי כוח מעניק המייפה, הרשאה לאדם אחר. לפעול בשמו בעניין מסוים. כלומר, יפוי כוח הינו הרשאה לשלוח (מיופה כוח) לעשות בשמו של שולח (מיפה כוח) פעולה משפטית. עסקינן בעובד זר שעבד בישראל וכעת הוא מנהל תביעה בבית הדין לעבודה. כאשר אין הוא נוכח פיזית בישראל אלא מייצג אותו בא כוח. במקרה כזה, בית המשפט מבקש לוודא, כי אכן יפוי הכוח עומד בדרישות החוקיות.
בתביעת עובד זר זו, יפוי הכוח אשר היה קיים בתיק בית המשפט היה חסר התייחסות לנתבע/מעסיק קונקרטי. כלומר, יש דרישה שיהיה כתוב באופן ספציפי מיהו המעסיק אותו העובד הזר תובע. עוד עולה מההחלטה, כי את אישור הקונסול והאישור הנוטריוני. ביצעו חודשים רבים לאחר נתינת יפוי הכוח על ידי הלקוח. דבר זה משמש פגם מהותי ביפוי הכוח. ומשכך, התבקש בא כוח העובד הזר להמציא יפוי כוח כדין. נעיר, כי סעיף 30 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות") אינו קוצב מועדים להליכי האימות. יש להבהיר, כי יפוי כח כולל מהלך תלת שלבי: אישור נוטריוני ליפוי הכוח. אימות חתימת הנוטריון על ידי נוטריון ציבורי. אימות חתימת האחרון על ידי נציג קונסולרי/דיפלומטי ישראלי.
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת או ייעוץ.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו.
עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן ציינו אחרת.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
