חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

סילוק יד מדירת מגורים בקיבוץ

סילוק יד מדירת מגורים בקיבוץ

מעת לעת צריכים קיבוצים לפעול לפינוי מי אשר מתגורר בדירה בקיבוץ. על פי רוב הפינוי אינו מהלך פשוט הן מבחינה חברתית והן מבחינה משפטית. הפינוי קשה שבעתיים כאשר עוסקים אנחנו בסילוק ידו של בן משק מהדירה. לכן, מאוד חשוב שתהיה מסגרת הסכמית מסודרת. בין הקיבוץ לבין מי אשר ניתנת לו הרשאה להתגורר בדירה שלא מכח חברותו באגודה. מצאתי לנכון לספר לכם על פסק דין, שנתן לאחרונה ביהמ"ש. בתביעה לסילוק יד מדירה בקיבוץ שהגיש קיבוץ שער הגולן*. אותה תביעה הוגשה כנגד בני זוג המתגוררים בדירה. אותה מחזיק הקיבוץ מכוח חוזה חכירה שחתם מול בין מנהל מקרקעי ישראל. הנתבעים הם בת לחברי קיבוץ. ובעלה, הנתבע, שאינו חבר קיבוץ.

תיאור מקרה – מגורים בדירה בקיבוץ.

על פי הנטען בכתב התביעה. ביום 29.8.05 ניתנה לנתבעים הרשאה לגור בדירה. וזאת בכפוף לחתימתם על הסכם הרשאה למגורים. הנתבעים התחייבו לשלם דמי הרשאה, כמו גם את יתר התשלומים הנדרשים בגין ההרשאה שניתנה להם. כמו כן התחייבו הנתבעים להתנהל בהתאם לכללי ההתנהגות המקובלים בקיבוץ. ולפנות את הדירה בכל עת שיידרשו בהתראה של חודש מראש.

טענות התובע – הקיבוץ.

לטענת הקיבוץ, הנתבעים דחו מעת לעת את החתימה על הסכם ההרשאה. למרות פניותיו החוזרות והנשנות של הקיבוץ. ולמעשה לא חתמו כלל על ההסכם. ואף החלו לצבור חובות בגין אי תשלום דמי ההרשאה. מכאן הוגשה תביעה. במסגרתה ביקש הקיבוץ לפנות את הנתבעים מהדירה.

טענות הנתבעים – המתגוררים בדירה.

בכתב ההגנה לא חלקו הנתבעים על זכותו הקניינית של הקיבוץ בדירה. אך לטענתם הסכם החכירה מול ממ"י אינו מקנה לקיבוץ סמכות. להעביר זכויות משנה או רשות שימוש כלשהי לצד שלישי. לטענת הנתבעים, הרשאה כזו תינתן רק למי שמהווה חלק מהישות הקשורה לקיבוץ עצמו. קרי, חברי הקיבוץ או המועמדים לחברות. לכן, לטענת הנתבעים, עצם העובדה שלנתבעים הוקצה בית מגורים. מלמדת כי מדובר בהקצאה ולא בהשכרה. כאשר מעמדם של הנתבעים בקיבוץ נותר פתוח, מאחר ולא ניתנה החלטה של האסיפה הכללית.

דיון – סילוק יד מדירה בקיבוץ.

בית המשפט תמה על טענה זו. וקובע כי היא שומטת את הקרקע דווקא מתחת לטענת הנתבעים. שהרי זכותם בדירה שאובה גם מזכותו של הקיבוץ בדירה. כך שאם ייקבע כי לקיבוץ לא הייתה כל סמכות להעביר את השימוש בדירה. לא תהיה לנתבעים גם כל זכות להחזיק או להשתמש בה. לפיכך נקבע בעניין זה, כי בהיות הקיבוץ זכאי להחזיק במקרקעין, רשאי הוא לדרוש סילוק יד. ו/או פינוי ומסירת המקרקעין מידי מי שהחזיק בהם שלא כדין.

המגורים בדירה.

מכאן עובר בית המשפט לדון בשאלה האם הנתבעים החזיקו את הדירה שלא כדין? בעניין הסכימו הצדדים, כי הנתבעים התגוררו בדירה על אף שלא נחתם הסכם הרשאה/שכירות בכתב, וזאת למרות פניות הקיבוץ בעניין זה. הנתבעים אף הודו כי בתמורה להרשאה היה עליהם לשלם את דמי הרשאה/שכירות חודשיים, אולם בפסק הדין נקבע כי הם לא עמדו במלוא התשלומים כנדרש. לפיכך, עומדת בפני הקיבוץ הזכות לדרוש את פינויים וסילוקם מהדירה.

אין אפשרות במקרה זה לסילוק יד מדירה בקיבוץ.

הנתבעים הוסיפו וטענו כי לאור מעמדם בקיבוץ, הם אינם "ברי סילוק מנכסי הקיבוץ כשהם עצמם חלק ממנו". בעניין זה  אין חולק, כי הנתבע אינו חבר קיבוץ ואילו לגבי הנתבעת, מצד אחד טענו הנתבעים בסיכומיהם כי היא מועמדת טבעית לחברות ללא כל צורך במילוי טפסים ומצד שני, הנתבעים טענו כי היא חברה לכל דבר ועניין שכן הקיבוץ התנהג אליהם כחברים בקיבוץ ודי בכך כדי לראות בהם כמי שהגישו את מועמדותם לחברות.

מועמדות וקבלה לקיבוץ.

בית המשפט דן בטענות אלו וקבע כי בחינת תקנון הקיבוץ מובילה למסקנה אחת לפיה מי שמבקש להתקבל כמועמד, עליו להגיש מסמכים מתאימים לעניין קבלה כמועמדים לחברות בקיבוץ. אין חולק, כי הנתבעים מעולם לא הגישו כל בקשה רשמית להתקבל כמועמדים לחברות בקיבוץ. לפיכך, בית המשפט קובע כי הנתבעים לא הצליחו להוכיח כי הם בסטאטוס של מועמדים לחברות בקיבוץ. עוד נקבע כי לא ניתן לראות בנתבעים כחברים "בהתנהגות", בין השאר מכח תקנון הקיבוץ, אשר קובע כי: "על אף האמור בכל דין, לא יראו אדם כחבר הקיבוץ אלא אם התקבל לחברות על-פי סעיף 28 לתקנון זה אפילו נהג ונהגו בו כחבר הקיבוץ במשך תקופה סבירה". אותו סעיף 28 לתקנון קובע: "מועמד יתקבל כחבר אם ההחלטה על קבלתו כחבר נתקבלה בקולות רוב המצביעים באסיפה הכללית שבסדר יומה נכלל הדיון בדבר קבלתו כחבר…". בית המשפט מציין כי מהראיות שהוצגו בפניו עולה, כי הצבעה כזו מעולם לא הייתה והנתבעים מעולם לא התקבלה כחברה.

פסק הדין – סילוק יד מדירה בקיבוץ.

משלא הצביעו הנתבעים על קיומה של זכות כלשהי המקנה להם את הזכות להמשיך ולגור בדירה ולהחזיק בה, ומשהוכח כי הקיבוץ רשאי היה להביא לסיומה של רשות זו אשר ניתנה לנתבעים, בית המשפט קובע כי יש להורות על סילוק ידם של הנתבעים מהדירה.

 

 

*ת"א (שלום-נצרת) 52707-05-13 קיבוץ שער הגולן נ' פלד ואח', בפני כב' השופטת נבילה דלה מוסא (נבו, 29.12.2015).

המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת או ייעוץ.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

 

* אנו מזמינים אתכם לעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

מי רשאי לכהן בועד האגודה
מי רשאי לכהן בועד האגודה

הוראת סעיף 26 לתקנות אגודות שיתופיות (רשויות אגודה) התשל"ה – 1975 (להלן:"התקנות"). קבעה כי פסולים להיבחר לועד האגודה או להמשיך לכהן האנשים, כדלהלן: עבירה: 1.1

חיוב ב- ארנונה בגין בית האריזה

הנני משתמש במבנה במושב של כ- 200 מ"ר המשמש ברובו לאחסון. וכן פינה של כ- 40 מ"ר המשמשת לחלוקת הירקות לאריזות קטנות. לצורך שיווק ללקוח

יחסי עבודה ב"קיבוץ המתחדש".

שאלה: האם מתקיימים יחסי עבודה בין החבר לקיבוץ שהפך ל"קיבוץ מתחדש"?   תשובה: סוגיית יחסי העבודה בין חבר ל"קיבוץ מתחדש" מגיעה, מעת לעת, לפתחם של

Call Now Button