בחלק מהמושבים ברחבי הארץ מצויה תחנת תדלוק פנימית. לעיתים מפעיל אותה המושב. לעיתים ההפעלה מבוצעת באמצעות חברה חיצונית. דומה כי השאלה מי רשאי להשתמש בתחנת הדלק הפנימית של המושב הינה שאלה שתמיד עמדה באוויר אך מיעטו להתמודד עימה. לא עוד. דעו כי השאלה הנ"ל נדונה במסגרת פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום באשקלון*. באותו עניין הגיש מנהל מקרקעי ישראל תביעה למתן צו מניעה קבוע. וכן פינוי וסילוק יד כנגד מושב עובדים. זאת בקשר לתחנת תדלוק פנימית אשר מפעיל המושב בשטחו. טענת המינהל הייתה כי הפעלת תחנת התדלוק הפנימית, באופן המאפשר לרכבים הפרטיים של חברי המושב לתדלק בה, מנוגדת להוראות המינהל. וכן להסכמה שניתנה על ידי המינהל למושב. הסכמה שתכליתה היתה הקמתה והפעלתה של תחנת דלק הפנימית.
תיאור מקרה – תחנת דלק פנימית.
בין הצדדים לא היתה מחלוקת כי תחנת הדלק נשוא התביעה הוקמה על מקרקעין בבעלות המדינה. מקרקעין אשר נכללים במשבצת הקרקע המושכרת למושב על ידי המנהל. זאת על פי חוזה אחיד הידוע בכינוי "חוזה המשבצת". כמו כן. הוסכם כי המושב לא שילם למינהל כל תשלום בגין ההקמה והשימוש בתחנה.
המחלוקת בין הצדדים נסובה, בעיקר,. סביב השאלה האם עושה המושב שימוש חורג בשטח החקלאי. זאת בעת שהוא מאפשר לחברי המושב וכן למעט צדדים שלישיים נוספים לתדלק את רכביהם הפרטיים בתחנת הדלק הפנימית במושב.
שימוש חורג.
על מנת לענות על שאלה זו בחן בית המשפט את חוזה המשבצת. הוא קבע כי מטרות השכירות שניתנה למושב בשטחו הן: א. ניצול השטח העליון של הקרקע לצרכי חקלאות בלבד; ב. הקמת מבנים משקיים ושימוש בהם למטרה חקלאית בלבד; ג. יחידות מגורים ומגורים בהן; ד. מבני ציבור ושימוש בהם.
בית המשפט קובע עוד, על פי העדויות שהובאו בפניו. כי הקמת תחנות תדלוק פנימיות בשטחי המושבים והקיבוצים, נועדה לתת שירות לרכבים חקלאיים של האגודות ושל החברים בה. וזאת על מנת למנוע מחברי המושב להסיע את הרכבים החקלאיים, שמטבעם, הינם גדולים. אל מחוץ לשטח המושב. כל זאת כאשר תחנות תדלוק אלו והמושבים עליהם בנויות תחנות הדלק הפנימיות, אינן מחויבות בכל תשלום נוסף למינהל. מעבר לתשלום הרגיל בגין חוזה המשבצת כולו.
דיון – הוראת רמ"י.
בית המשפט קובע כי על קיומן והפעלתן של תחנות תדלוק פנימיות חלות "הוראות האגף החקלאי" של רשות מקרקעי ישראל. ביום 21/8/94 פורסמה הוראת האגף החקלאי מספר 44. בה נקבעו. בין היתר, התנאים להקמת תחנות תדלוק פנימיות. תחנות בתחום המשבצת החקלאית של האגודות והמושבים החקלאיים. במסגרת הוראה זו נקבע כי לא תתנהל שום מכירת דלק בתחנות התדלוק. יסופק בהן דלק רק לכלים חקלאיים של האגודה והמתיישבים. וכן לכלי רכב שבבעלות האגודה. בשלב מאוחר יותר הוראה זו בוטלה. במקומה באה הוראה 60ב במסגרתה נקבע כי אחד התנאים להקמת תחנת תדלוק פנימית כזו הוא כלהלן: "לא תתנהל שום מכירה של דלק. ויסופק דלק רק לכלים חקלאיים ולכלי רכב שבבעלות האגודה, או של תאגיד בבעלותה המלאה של האגודה. וכן רק לכלים חקלאיים שבבעלות המתיישבים".
תחנת דלק פנימית שהפכה מסחרית.
בית המשפט קובע כי משהחל המושב לאפשר בתחנת התדלוק הפנימית מכירת דלקים גם לרכבים הפרטיים של חברי המושב וגם לציבור הרחב, הרי שהפעלת התחנה במתכונת זו נוגדת את הוראות האגף. אשר חלות על הפעלתה. והיא הפכה למעשה לתחנה מסחרית לכל דבר ועניין. משכך, השימוש אותו עושה המושב בשטח קרקע המשבצת, הינו שימוש חורג. והוא מאיין את המטרה שלשמה ניתנה לו מלכתחילה הרשות לשימוש בקרקע המשבצת.
עוד קובע בית המשפט כי הקמת תחנת הדלק נועדה להעשיר את קופתו של המושב. זאת באמצעות תשלום חודשי וקבוע מאת החברה המנהלת את התחנה. התשלום הוא על סך של כ- 3,500 ₪, וכן להוזיל את מחיר הדלקים לחבריו. מטרה זו, קרי, התעשרותה של האגודה ואף התעשרותם של חבריה, נוגדת את התכלית שעמדה בבסיס הסכמתו העקרונית של המינהל להקמתן של תחנות תדלוק פנימית ללא קבלת תמורה כספית מהמושב. שכן- הנה מצא לו המושב הכנסה שיורית קבועה ללא כל עלות מצידו. זאת על חשבון המינהל, ומבלי לשלם כל תמורה למינהל.
בית המשפט אף דחה את טענת המושב כי ניתנה לו הסכמה מפורשת או משתמעת על ידי גורם כלשהו במינהל, לניהול התחנה. נקבע כי אין באפשרות נציג מינהל, בכיר ככל שיהיה, אם בשתיקה, אם בהימנעות או אם באמירה מפורשת, להכשיר או להתיר חריגה מהוראות המינהל. כמו כן, גם אם ניתנה הסכמה להתיר למושב תדלוק של הרכבים הפרטיים של חברי המושב בתחנת התדלוק הפנימית, הסכמה שלא הוכחה, רשאי המינהל בכל עת להפסיקה.
פסק הדין.
נוכח מסקנות אלו הורה בית המשפט על מתן צו מניעה קבוע. האוסר על המושב לאפשר בתחנת הדלק הפנימית במושב, תידלוק של רכבים פרטיים של חברי המושב. ושל צדדים שלישיים. כמו כן חייב את המושב בהוצאות משפט בסך של 20,000 ₪.
* תל"א (שלום- אש') 200/07. קרן קיימת לישראל רשות מקרקעי ישראל נ' ניר ישראל מושב עובדים. בפני כב' השופטת אורית ליפשיץ (פורסם בנבו, 17.12.2014).
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי- מינהלי וליטיגציה. כמו כן אנו מומחים בנושאי אנרגיה מתחדשת.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL.
ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור".
