מאמרים

במסגרת טור זה עסקתי לא אחת בהוראות צו ההרחבה בענף החקלאות. צו זה מעניק לעובדים בחקלאות זכויות סוציאליות, מעבר לזכויות הקבועות בחוק, כגון זכות למענק

מפעלים קיבוציים רבים נוהגים להתקשר עם צד ג' על מנת שישווק את מוצריהם. מטבע הדברים, לא אחת עולים היחסים בין הצדדים על שרטון ואז מבקש

מעת לעת פונים למשרדי מרכזי משקים ומנהלי ענפים בקיבוצים ומזכירי מושבים ומספרים על עובד שכושר העבודה שלו נפגע כתוצאה מאירוע שעבר, כגון: תאונת דרכים, מחלה

לא אחת פונים למשרדי מרכזי משקים או מנהלי ענפים בקיבוצים, ומספרים איך נפלו קורבן להתנהלות חסרת לב מצד גורם איתו היו בקשרים עסקיים, בסופם נותר

במסגרת טור זה סקרתי לא אחת פסקי דין אשר דנו בבקשות קיבוצים להפנות הליכים לבוררות מכח תניות הבוררות המופעיות בתקנון הקיבוץ. בנוסף לתקנון, קיבוצים נוהגים

מהם התנאים להוצאת עובד לחל"ת? מהן הזכויות והחובות של העובד ושל המעסיק עת יוצא העובד לחל"ת? לאור מגפת הקורונה שאלות אלו מעסיקות עובדים ומעסיקים כאחד.

כמי שמלווה קיבוצים וגופים חקלאיים רבים, המעסיקים עובדים "מסתננים", אני ערה לקושי הרב שיצר "הסדר הפקדון" שנכנס לתוקפו בשנת 2017, הן אצל העובדים והן אצל

לא אחת פונים אליי חברי קיבוצים או יורשים ומבקשים ליווי משפטי מול הקיבוץ טרם חתימתם על הסכמי השיוך. לא אחת עולה השאלה- מה יקרה אם

ברובם המוחלט, כוללים תקנוני הקיבוצים מנגנון ליישוב סכסוכים במסגרת בוררות. אולם, על פי הדין והפסיקה, ישנם עניינים שלא ניתן להביאם בפני בוררות משום שאינם בגדר