מאמרים

בתי המשפט נדרשו בשנים האחרונות, ולא אחת, לסוגיית זכותו של חבר אגודה לפרוש ממנה ולהמשיך להתגורר בביתו ביישוב. במסגרת פסיקות אלו אף בוטלו סעיפים בתקנוני

בתקופת הקורונה נאלצים תושבי המדינה להתמודד עם מציאות מורכבת, אשר יוצרת, מטבע הדברים, גם דילמות משפטיות חדשות. דילמות אלו מגיעות לפתחם של בתי המשפט, עליהם

חברות, קיבוצים ומושבים, כמו הרבה מעסיקים אחרים, נעזרים בשירותיהם של חברות כח אדם ו/או קבלנים בכדי לאייש תפקידים הן בצד המשקי (במפעלים הקיבוציים) והן בצד

קיבוץ המסווג כ"קיבוץ מתחדש", חייב לקיים, בין השאר, את הוראות תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), תשס"ו-2005. תקנות אלו קובעות, בין השאר, כי על הקיבוץ להבטיח

הקיבוץ השיתופי מבוסס, כידוע, על התפיסה הערכית לפיה: "כל חבר תורם כפי יכולתו ומקבל כפי צרכיו". פסק דין שניתן לאחרונה (27.7.20)* בבית הדין האזורי לעבודה

המעסיקים במשק, סובלים בתקופה קשה זו של התפשטות מגפת הקורונה, מחוסר מתמיד בכח אדם, בין השאר בשל כך כי עובדים רבים נאלצים להיכנס מעת לעת

כל מי שמתגורר בקיבוץ או במושב יודע שעל פי רוב חניות מסודרות לרכבים הן בגדר המלצה בלבד. לעיתים קרובות, חברי האגודה, אורחיהם, עובדי האגודה ושאר

האם לאור מגפת הקורונה פטור עסק מתשלום דמי שכירות? זו השאלה שנדונה בפסק דין* שניתן לאחרונה (24.6.20) בבית משפט השלום בתל אביב. נושא זה חשוב

נותני שירותים שונים, כדוגמת קבלני בנייה, גננות, תחזוקה, קטיף  ועוד מעסיקים עובדים במסגרת מתן השירותים עבורכם כשברור לכם ולנותני השירותים כי לא מדובר בעובדים שלכם.