לוגו איילת

לשון הרע, הקיבוץ, החבר ומה שבינהם/ איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

אני מניחה שאין זה סוד כי לעיתים קיים מתח. בין אחד או יותר מחברי הקיבוץ לבין חבר או חברים המכהנים בתפקידי הנהלה. במקרים מעין אלו שכיחה סוגיית לשון הרע. הפעם בחרתי לסקור לכם פסק דין שעסק בסוגיה זו. השאלות המרכזיות שעלו בפסק הדין היו:. האם מכתב ששלח מרכז משק למספר אנשים מהווה לשון הרע כנגד חבר הקיבוץ?. ואם כן, האם עומדת למרכז המשק הגנת "אמת דיברתי"?. פסק הדין ניתן לאחרונה (10.10.17)* בבית משפט השלום באשדוד.

סיפור מקרה – לשון הרע בקיבוץ.

באותו עניין הגיש חבר תביעה בגין עוולת לשון הרע כנגד מרכז המשק וכנגד הקיבוץ עצמו. על פי הנטען בתביעה, מרכז המשק שלח דוא"ל למספר מכותבים. ובו התייחס, בין השאר, לאירוע שבו על פי הטענה תקף אותו התובע. בעת פגישה במשרדו של מרכז המשק. בין השאר נכתב באותו דוא"ל:. "הוא לקח אותי בצוורון, הרים אותי ולחץ אותי נגד הקיר וצעק בפנים … פנים היו מעוקמות. הוא גרם להוצאת החולצה שלי מהמכנסיים שלי…".
יצוין כי פגישה זו נערכה על רקע מחלוקות שהתגלעו בין התובע למרכז המשק. באשר לאופן ניהול מעבדת המחשבים והאלקטרוניקה שפעלה בקיבוץ תחת ניהולו של התובע.

טענות הצדדים.

התובע טען כי המכתב פגע בו וצייר אותו כ"בריון". הנתבעים, בכתב הגנתם, העלו טענת הגנה ולפיה תוכן הדברים המפורטים במכתב הוא אמת. ולכן עומדת להם ההגנה הקבועה בסעיף 14 לחוק לשון הרע, תשכ"ה-1965.

דיון – חבר נגד קיבוץ.

בראשית פסק דינו מתייחס בית המשפט לשאלת נטל השכנוע. כידוע, התובע הוא אשר נושא על דרך הכלל בנטל לשכנע שיש לקבל את תביעתו. אלא שבענייננו קובע בית המשפט כי יש להעביר את נטל השכנוע לכתפי מרכז המשק והקיבוץ. זאת, נוכח העובדה כי הנתבעים אינם מכחישים את האמירה המפורטת במכתב. שעל פני הדברים מהווה לשון הרע. היות שכך, ומשום שמדובר ב"טענת הגנה". שעל פי הפסיקה הנטל להוכיח אותה מוטל על הנתבע. אזי נטל השכנוע שיש אמת בדברים שנרשמו במכתב, נמצא כל כולו על כתפי מרכז המשק והקיבוץ.

הגדרת לשון הרע.

עוד לפני הכרעה בשאלה העובדתית, האם היתה תקיפה או לא, דן בית המשפט בטענת הנתבעים ולפיה האמירה לעצמה, גם אם אין בה אמת, איננה מהווה לשון הרע, אשר מוגדרת בסעיף 1 לחוק לשון הרע, כך: "לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול – (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; (3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; (4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו".
בהקשר זה נקבע בפסיקה, כי הקביעה באם פרסום מסויים מהווה לשון הרע, נשענת על מבחן אובייקטיבי, ולפיו האמירה תבחן במשקפיים של האדם הסביר, ולא בתחושה הסובייקטיבית של התובע אשר מרגיש את עצמו נפגע מן האמירה.

תדמית שלילית.

בענייננו, בית המשפט דוחה את טענת הנתבעים כי המכתב אינו לשון הרע. נקבע כי ככל שמדובר באמירה שאין בה אמת, אזי יש בדברים שנרשמו במכתב, במובהק, כדי לפגוע ולהשפיל אדם בעיני הבריות, שכן כאשר מייחסים לאדם תקיפה של אחר תוך עיוות פניו, יש בכך כדי ליצור תדמית שלילית לאדם, גם במשקפיו של האדם הסביר, ולא רק בהיבט הסובייקטיבי.

"אמת דיברתי".

מכאן עובר בית המשפט לדון בשאלה העובדתית- האם הכתוב במכתב אמת הוא. בעניין זה מעדיף בית המשפט את עדותו של מרכז המשק וכן מזכירת הקיבוץ על פני עדותו של התובע. לעניין עדות המזכירה מציין בית המשפט כי אמנם עדותה היא עדות מפי השמועה לגבי האירועים שהתרחשו בחדר עובר לכניסתה. אך לא כך ביחס למצבו הנפשי של מרכז המשק, כפי שהשתקף בעיניה בסמוך לאחר האירוע, וביחס לאופן בו היתה מונחת חולצתו. עדותה בהקשרם של אלה, מהווה סיוע לעדותו של מרכז המשק.

חקירת התובע.

מנגד עדותו של התובע נתפסה כלא אמינה בעיני בית המשפט. כך, התובע לא מסר גרסה באשר למה שהתרחש בפגישה. כמו כן, התובע ניסה לצייר תמונה לפיה הנהלת הקיבוץ ובפרט מרכז המשק שמו להם ליעד לפגוע בו, ועל-כן מנהלים נגדו מאבקים. אולם, לא רק שהתובע לא הראה מה הם אותם "מאבקים" שניהלה נגדו הנהלת הקיבוץ, פרט לאותו ויכוח מקצועי ביחס לאופן ניהול המעבדה, אלא שהוא נאלץ להודות בחקירתו הנגדית, כי הקיבוץ לא נקט כנגדו בכל תביעה, תלונה, קובלנה או סנקציה כלשהיא.

שיהוי.

ביחס לנזק שנגרם לתובע כתוצאה מפרסום המכתב מציין בית המשפט כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר מפרסום המכתב. לדעת בית המשפט, שיהוי בהגשת התביעה, ובפרט שיהוי כה ניכר, יכול להצביע על כך שלא היו דברים מעולם.

סיכום.

לאור האמור לעיל בית המשפט דוחה את התביעה ומחייב את התובע בתשלום הוצאות לנתבעים.

*ת"א (שלום אשד') 40968-06-14 מיכאל טר קזריאן נ' קיבוץ יהל-אגודה שיתופית (פורסם בנבו, 10.10.2017)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

פנסיון סוסים על קרקע חקלאית

שאלה: האם קרקע חקלאית יכולה לשמש כפנסיון לגידול וטיפול בסוסים? תשובה: שאלתך נידונה במסגרת פסק דין שניתן לאחרונה. בו עלו מספר סוגיות הקשורות לשימושים המותרים

יחסי עבודה ב"קיבוץ המתחדש".

שאלה: האם מתקיימים יחסי עבודה בין החבר לקיבוץ שהפך ל"קיבוץ מתחדש"?   תשובה: סוגיית יחסי העבודה בין חבר ל"קיבוץ מתחדש" מגיעה, מעת לעת, לפתחם של

זהות ועדים באגודות שיתופיות

ועד יישוב. ביישובים שיתופיים רבים קיימת זהות ועדים. בין הרכב האנשים המכהנים בוועד האגודה השיתופית לבין אלו המכהנים בוועד המקומי. שבתחומו פועלת אותה אגודה שיתופית.

Call Now Button