לוגו איילת

נולדו יחסי עבודה בין החבר לקיבוץ- פסיקה תקדימית

פסיקת בתי הדין לעבודה עסקה, בעיקר בעשור האחרון, בשאלת מעמדו של חבר קיבוץ כעובד של קיבוצו. בשורה ארוכה של פסקי דין חזרו בתי הדין על ההלכה לפיה בין החבר לקיבוץ לא קיימים יחסי עובד מעביד. אלא שאותם פסקי דין עסקו, רובם ככולם, בנסיבות בהם היו אלה קיבוצים שיתופיים ו"מסורתיים". בפסק דין מהעת האחרונה (18.4.13[1]). קבע בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (כב' הנשיאה ורד שפר) כי לאור השינויים המקיפים שחלו באורחות החיים של הקיבוצים המתחדשים. הרי שבכל הנוגע לקיבוצים אלו יש להכיר בקיומם של יחסי עובד-מעביד בין החבר לבין הקיבוץ. מפאת חשיבותו של פסק הדין, שהינו תקדימי וראשון מסוגו, ראיתי לנכון להביא בפניכם את עיקרי הדברים.
 

תיאור מקרה – מנהל מידגה בקיבוץ מתחדש.

באותו מקרה, התובע, חבר קיבוץ, עבד במשך שנים רבות כמנהל המדגה של הקיבוץ. עד שנת 2001 היה הקיבוץ שיתופי לכל דבר. בשנת 2002 החליטו על שינוי מהותי באורחות החיים של הקיבוץ ובין השאר הנהיגו בקיבוץ שכר דיפרנציאלי. במסגרת תהליך השינוי התבצע מכרז לתפקיד מנהל המדגה, ובחרו שוב בתובע לתפקיד. בשנת 2011 פיטרה הנהלת הקיבוץ את התובע מתפקידו. התובע הגיש תביעה לקבלת סעדים כספיים בקשר להפסקת עבודתו. כשתחילה עסק בית המשפט בשאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד בין התובע לקיבוץ.
 

דיון – יחסי עובד מעביד קיבוץ.

בית הדין סקר את השינויים שחלו בקיבוץ. ביניהם העובדה כי החבר איננו מופנה עוד לביצוע עבודה במסגרת סידור העבודה הקיבוצי לפי שיקול דעת הקיבוץ. והאחריות למציאת מקום עבודה ולפרנסת בני ביתו מוטלת עליו. בנוסף לכך העובדה כי הכנסתו הכלכלית של כל החבר נגזרת מרמת הכנסתו. העובדה כי לכל תפקיד בענפי הקיבוץ נקבע שכר בהתאם למהותו והיקפו, ומשולמים בגינו זכויות נלוות כחוק. וכן העובדה כי כושר ההתפרנסות של החבר כבר איננו קניינו של הקיבוץ. בית הדין קבע כי מדובר בשינויים מרחיקי לכת. שלאורם אין עוד מקום לבחון את היחסים בין הקיבוץ לחבר, על רקע חברה שיתופית ושיוויונית. שבמסגרתה כל אחד נותן כפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו. מערכת יחסים זו, שהיה בה כדי לשלול יחסי עובד ומעביד- חדלה להתקיים. משכך, בית הדין קבע כי נשמט הבסיס להחלת ההלכה הפסוקה. לפיה אין יחסי עובד ומעביד בין החבר לקיבוץ. 

שכר דיפרנציאלי.

בית הדין הוסיף ודחה את טענת הקיבוץ. להמשכיות בין עבודת התובע במדגה מכוח היותו חבר הקיבוץ ומשום ששובץ שם במסגרת סידור העבודה של הקיבוץ. – לבין עבודתו שם לאחר השינוי באורחות החיים, תמורת שכר שנקבע והוסכם על ידי שני הצדדים. נקבע, כי המשכיות זו נקטעה, עם החלת השינוי באורחות החיים. עם מתן ההזדמנות לתובע לבחור היכן יעבוד, עם בחירת התובע במכרז ועם קציבת שכר לתפקידו. שכן אלו סממנים המאפיינים יחסי עובד ומעביד ואשר נעדרו כליל ממערכת היחסים עובר לשינוי.

 

שינוי אורחות חיים.

הנה כי כן, מסקנתו של בית הדין היא כי עם השינוי באורחות החיים. נולדו ונכרתו בין התובע לבין הקיבוץ יחסי עובד מעביד. כאמור, פסיקה זו הינה תקדימית ונכון להיום מדובר בהחלטה יחידה מסוגה. כמו כן, טרם נשמעה עמדתו של בית הדין הארצי בעניין. יחד עם זאת, על קיבוצים לקחת בחשבון כי ייתכן שפסק הדין הינו רק "סנונית" ראשונה. המבשרת את השינוי שיבוא בפסיקת בתי הדין. לפיכך, מוצע לקיבוצים מתחדשים לקבל ייעוץ משפטי. שכן עליהם לקחת בחשבון כי במידה והם ממשיכים שלא להעניק לחברים זכויות ככל עובד. יכול והם חושפים עצמם לתביעות עתידיות. בעקבותיהן הם עלולים לשלם סכומים גבוהים באופן רטרואקטיבי.
 
בהזדמנות זו "איילת רייך- משרד עורכי דין" מזמין אתכם לבקר באתר האינטרנט: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL
* "איילת רייך – משרד עורכי דין וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי, ענף הלול וליטיגציה.
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

סילוק יד מדירת מגורים בקיבוץ
סילוק יד מדירת מגורים בקיבוץ

מעת לעת צריכים קיבוצים לפעול לפינוי מי אשר מתגורר בדירה בקיבוץ. על פי רוב הפינוי אינו מהלך פשוט הן מבחינה חברתית והן מבחינה משפטית. הפינוי

Call Now Button