השבת תשלומי ארנונה/ איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

קיבוצים, בדומה לגופים עסקיים ואף לאנשים הפרטיים, משלמים ארנונה. למועצה האזורית שהם יושבים בתחומה. מעת לעת מבצעות המועצות האזוריות "סקר נכסים". במסגרתו מבוצעת מדידה חדשה לנכסים שבתחום המועצה. לאחרונה פנה אלי מרכז משק בקיבוץ הנמנה על לקוחותיי וסיפר. כי בסקר שנעשה התגלה כי שטח מבנה בקיבוץ, קטן מהשטח בגינו נגבתה ארנונה במשך שנים רבות. מרכז המשק שאל האם הקיבוץ זכאי להשבת תשלומי הארנונה ששולמו ביתר. ואם כן, האם לכל התקופה בה נעשתה גבייה ביתר. במסגרת חוות דעתי ציינתי פסק דין* שניתן ממש לאחרונה (27.9.17). בבית משפט השלום בחיפה ודן ממש בסוגיה זו. היות ונושא הארנונה מעסיק קיבוצים רבים, בחרתי לסקור בפניכם, בתמצית, את הכרעת בית המשפט.

תיאור מקרה – סקר נכסים.

באותו עניין ניהל התובע, משנת 1993, עסק אשר פעל בשני מבנים. בשנת 2015 בוצע סקר נכסים על ידי הרשות. במסגרתו נתגלה כי שטח שני הנכסים, קטן מהשטח בגינו חייבה הרשות בארנונה. הרשות תיקנה את שומות הארנונה ששלחה לתובע עבור שנת 2016. אך פניות התובע לקבלת החזר עבור התשלומים ששילם ביתר מאז שנת 1993 – סורבו, ומכאן התביעה.

התיישנות.

טענותיה המרכזיות של הרשות בכתב ההגנה. היו להתיישנות הסכומים מעבר לשבע שנים ממועד הגשת התביעה. ולהעדר סמכות עניינית של בית המשפט. נוכח הוראות סע' 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976.

השגה על ארנונה.

בעניין סע' 3(א) לחוק הערר. אסביר כי סעיף זה קובע כי אדם אשר יש לו השגה על חיוב הארנונה שקיבל. רשאי להגיש השגה למנהל הארנונה בתוך 90 יום מקבלת הודעת התשלום. נוכח הוראה ברורה זו, טענה הנתבעת כי לבית המשפט אין סמכות לדון בדרישת התובע. להשבת כספים ששילם ביתר, הואיל והסמכות נתונה למנהל הארנונה. ועל התובע לפנות אליו בהשגה כאמור. בעניין זה טען התובע כי מאחר ובמשך כל אותן שנים לא ידע שהשטח של הנכסים שבהחזקתו קטן מהשטח בגינו הוא משלם לנתבעת בפועל. לא יכול היה להגיש השגות כאמור.

טענה כנגד ארנונה.

בפסק דינו קובע בית המשפט כי הנתבעת מתעלמת מהוראותיו הברורות של סע' 3(ג) לחוק הערר. שזו לשונו:. "… מי שחויב בתשלום ארנונה כללית ולא השיג תוך המועד …, רשאי בכל הליך משפטי, ברשות בית המשפט, להעלות טענה כאמור. כפי שהיה רשאי להעלותה אילולא חוק זה". מכאן, שלבית המשפט ישנה סמכות לדון בטענות התובע. וזאת במידה ובית המשפט נתן רשות לכך.

חזקת תקינות המינהל.

בית המשפט ממשיך וקובע כי נסיבותיו של תיק זה, בהן במשך 23 שנים אזרח משלם לרשות המקומית תשלומי ארנונה. תוך שהוא מסתמך בתום לב על דרישות הרשות המקומית. נוכח חזקת תקינות המינהל – שמשמעותה היא כי:. חזקה על רשות מקומית כי היא גובה תשלומים נכונים עבור הנכסים שבשטחה. מצדיקות מתן רשות לתובע.

חוסר תום לב.

עוד מבקר בית המשפט את הרשות. ומציין כי לא ברור כיצד יכולה הרשות המקומית לדרוש מהאזרח לבטוח בה מצד אחד. אך מצד שני כאשר מסתבר שהייתה טעות של הרשות המקומית, היא יכולה להתנגד. לכל הפחות, לבירור הנושא בבית המשפט. לדברי בית המשפט, זוהי התנהלות שלא בתום לב של הרשות.

חוק ההתיישנות.

באשר להתיישנות טען התובע כי זו לא חלה בעניינו לנוכח סע' 8 לחוק ההתיישנות הקובע – "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה".
בהתאם לסעיף זה, לצורך הארכת תקופת ההתיישנות בעטיו של מצב תודעתי זה, על התובע להראות כי לא ידע את העובדות "מסיבות שלא היו תלויות בו" וכן "שאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע" את אותן סיבות.

תשלום ארנונה ביתר.

בענייננו קובע בית המשפט כי אדם המחזיק בנכס חייב לדעת את כל הפרטים הקשורים לנכס זה ואשר יש להם השלכות עליו או על זולתו, וזאת בין אם לפרטים אלה משמעויות שהן לחובתו ובין אם הן לזכותו. שטחו של הנכס, לשיטת בית המשפט, הוא מסוג הדברים אשר מחזיק בנכס, בפרט מחזיק שנים רבות, חייב לדעת, ועליו גם לבצע בדיקות בעצמו מעת לעת, נניח – אחת לשבע שנים (תקופת ההתיישנות). בית המשפט לא סבור כי מחזיק בנכס רשאי לסמוך על רשות שלטונית ש"היא תגיד לו כבר" מהו השטח שאותו הוא מחזיק. זוהי לא התנהלות סבירה של אדם, כאשר הדבר נוגע לכיסו הפרטי.

בדיקת ארנונה עצמאית.

התובע לא היה מנוע מלבצע בדיקה עצמאית, אך בחר שלא לבצעה מאחר ולדבריו  – סמך על יושרה של הנתבעת. אלא שאליבא דבית המשפט אין כאן עניין של יושר או יושרה, יש כאן טעות אנוש פשוטה שארעה, נמשכה ונגררה משום שאף אחד מהצדדים – לא האזרח ולא הרשות המקומית, חשבו לבדוק אותה פעם נוספת במשך 23 שנים. לאור כך, הטענה לתחולת סע' 8 לחוק ההתיישנות נדחתה.

סיכום – החזר ארנונה.

עם זאת, בית המשפט מקבל את טענת התובע. כי המכתבים ששלחה אליו הנתבעת בשנת 2015, במסגרתם הודיעה על תיקון שטח, מהווים "הודאה בקיום זכות". ועל כן התובע זכאי להחזר עבור התקופה שהתחל ב-7 שנים עובר למכתבים אלו. (זאת מכח סעיף 9 לחוק ההתיישנות).
הנה כי כן מומלץ גם לקיבוצים לערוך בדיקות עצמאיות ולא להסתמך על החלטת הרשות.

* ת"א (שלום חי') 1039-08-16 עמוס דוברין נ' עיריית חיפה (פורסם בנבו, 27.09.2017)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

תנאי מקפח בתקנון הקיבוץ?

האם לדעתכם ניתן לבטל סעיף בתקנון מהטעם כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד?. תחילה נעשה מעט סדר במונחים בסיסיים. רבים מכם שמעו וודאי את המושג

Call Now Button
וואטסאפ
צריכים עזרה?
עורכת דין איילת רייך
שלום,
אפשר ליצור איתי קשר גם בוואטסאפ