לוגו איילת

הארכת תקופת כהונת ועד הנהלה

שאלה: במושב בו אני מתגורר, החליטה האסיפה הכללית על הארכת תקופת כהונת ועד ההנהלה. האם הדבר חוקי?

תשובה:

כמי שמלווה באופן שוטף מושבים ובמסגרת זו את ועדי ההנהלה. דע כי שאלתך מעסיקה מושבים וועדי הנהלה רבים ברחבי הארץ. ואכן, בשאלות מסוג זה מוצע לקבל ייעוץ משפטי מתאים. על מנת להתנהל בדרך המשפטית הנכונה.

תיאור מקרה – הארכת כהונת ועד הנהלה.

פסק דין שניתן ממש בימים אלו, עסק בסוגיה העולה משאלתך. באותו עניין דובר בערעור מנהלי על החלטת רשם האגודות השיתופיות*. לפיה החלטת האסיפה הכללית של אגודה להאריך את תקופת כהונת ועד ההנהלה. התקבלה בחוסר סמכות.
המערערת היא אגודה שיתופית מרכזית, המאגדת בתוכה כ- 33 אגודות שיתופיות. כל אגודה החברה באגודה המרכזית ממנה נציג. כאשר אסיפת הנציגים מהווה את האסיפה הכללית. והיא הגוף הבוחר את ועד הנהלה של האגודה.

התקנון.

סעיף 122 לתקנון האגודה המערערת קבע כדלהלן: "ועד ההנהלה יתמנה למשך שנתיים. וימלא את תפקידיו במשך שנתיים; לא נבחר ועד הנהלה חדש עד סיום שנתיים אלו, מכל סיבה שהיא. – ימשיך ועד ההנהלה הקיים לכהן בתפקידו עד בחירת ועד הנהלה חדש. אולם בתנאי כי ועד ההנהלה של האגודה לא יכהן בתפקידו ולא ישמש כועד הנהלה של האגודה יותר מארבע שנים לאחר בחירתו".

הארכת הכהונה של ועד ההנהלה.

ביום 31.3.11 בחרה האסיפה הכללית של האגודה את ועד ההנהלה לכהונה בת שנתיים. ביום 7.11.12 (בטרם חלפו שנתיים מיום בחירתה), החליטה האסיפה הכללית על הארכת תקופת כהונתו של ועד ההנהלה בשנתיים נוספות. ובסך הכל לתקופה של ארבע שנים (להלן: "החלטת האסיפה").

רשם האגודות השיתופיות.

בהליך שהתנהל בפני רשם האגודות השיתופיות, קבע הרשם כי ההחלטה כאמור התקבלה בחוסר סמכות. והורה על השלמת הבחירות לוועד ההנהלה.
הרשם ציין בהחלטתו, כי בחינת ההיסטוריה של הבחירות שנערכו באגודה בשנים האחרונות. מצביעה לכאורה על התנהלות שיטתית של האגודה. המיועדת להימנע מקיום הבחירות לרשויות האגודה במועדן.

פרשנות התקנון.

הרשם קבע, כי פרשנות מילולית מעלה כי בסעיף 122 לתקנון האגודה ישנן שתי הוראות: הרישא – הקובעת כי תקופת הכהונה של ועד ההנהלה היא שנתיים, שלאחריה משתמע כי יש לקיים בחירות; והסיפא – הקובעת ברירת מחדל במצב שבו לא בחרו ועד הנהלה חדש, מכל סיבה שהיא. לפיה ועד ההנהלה הקיים ימשיך לכהן בתפקידו, בכפוף לכך שמצב זמני זה לא יתמשך מעבר לשנתיים נוספות. הרשם קבע, כי הרישא נוגעת למצב של "לכתחילה", ואילו הסיפא למצב של "בדיעבד". לאור פרשנות זו קבע הרשם, כי דרך המלך בה היה על האגודה לילך. היא קיום תקופת כהונה של שנתיים שלאחריה יקיימו בחירות. ואילו האפשרות להאריך את תקופת הכהונה עד לארבע שנים היא רק ברירת מחדל. שאין מטרתה להכשיר מלכתחילה הימנעות מקיום בחירות במועד.

תקנות האגודות השיתופיות.

הרשם בחן בהחלטתו זווית נוספת. והיא היחס בין סעיף 122 לתקנון לבין סעיף 28(א) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975. הקובע כי: "תמה תקופת כהונתו של הועד, המועצה או רשות אחרת של האגודה. ימשיכו לכהן בתפקידם עד שייבחרו ועד, מועצה או רשות אחרת בהתאם לתקנות האגודה; אולם, חובה על הועדה לכנס אסיפה כללית. אשר על סדר יומה בחירות לרשויות האגודה. תוך שלושה חדשים מיום תום תקופת הכהונה כאמור; לא כונסה האסיפה הכללית בתום שלושת החדשים — תסתיים כהונת הרשויות כאמור".

עדיפות תקנות האגודות השיתופיות.

הרשם קבע כי הוראה זו אמנם דומה לסעיף 122 לתקנון. בכך שהיא מאפשרת לוועד לכהן כ"ממשלת מעבר". אולם שונה ממנה באורכה של אותה תקופת מעבר. בעוד שסעיף 122 לתקנון מאפשר תקופת מעבר של שנתיים נוספות, תקנה 28(א) מגבילה תקופה זו לשלושה חודשים בלבד. באשר ליחס בין שתי ההוראות האמורות הביא הרשם בהחלטתו את תקנה 5 לתקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות), התשל"ו-1976. הקובעת: "הייתה סתירה בין הוראות תקנות או צווים לפי הפקודה לבין תקנותיה של האגודה. ההוראה שבתקנות או הצווים שניתנו לפי הפקודה – עדיפות". משכך, קבע הרשם, כי החלטת האסיפה הכללית כפופה לתקנה 28(א) לתקנות רשויות האגודה. ותקופת המעבר של הוועד היוצא אינה יכולה להימשך מעל לשלושה חודשים. עוד הוסיף הרשם, כי הגבלת תקופת המעבר מטרתה למנוע מצב. בו ינצל הוועד המכהן את תקופת ההארכה. ובכך לסכל את ההתנהלות הדמוקרטית של האגודה בדרך של קיום בחירות במועדן.

הדמוקרטיה של האגודה השיתופית.

האגודה טענה בפני הרשם כי המילים בסעיף 122 באשר לאי קיום בחירות במועד – "מכל סיבה שהיא", מאפשרות לה מרחב תמרון רחב. הרשם קבע, כי פרשנות זו אינה סבירה ואינה מידתית ופוגעת בדמוקרטיה של האגודה ורשויותיה. הוא ציין, כי מכיוון שאופי התקנון הוא חוזה בין האגודה לחבריה, חלה חובת תום הלב, ממנה יוצא כי גם לו הייתה לאסיפה סמכות להאריך את תקופת הכהונה – אי אפשר להשתמש בסמכות זו כדבר שבשגרה.

ערעור ודחייתו.

כאמור, על החלטה זו של הרשם הגישו ערעור. אולם, בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את הערעור וקבע כי הוא מקבל את ממצאיו של הרשם ומסקנותיו המשפטיות, והוא אינו רואה צורך להוסיף עליהם. לפיכך, אימצו את עמדת הרשם, לפיה תקנון האגודה אינו מאפשר הארכה מראש של כהונת ועד ההנהלה ודרך המלך היא תקופת כהונה של שנתיים שלאחריה מתקיימות בחירות.

* עמ"נ (י-ם) 24698-09-13‏ אסם הגליל מכון תערובת של מושבי הגליל, אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' אבן ‏מנחם, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (פורסם בנבו, 2.12.2014).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי- מינהלי וליטיגציה.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL

ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור".

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

דמי עזיבה

לא אחת פונים למשרדי, הן קיבוצים והן חברי קיבוץ לשעבר, בשאלת הזכאות לקבלת דמי עזיבה. מצאתי לנכון לייחד טור זה לסקירה תמציתית של הכללים החלים

ביטול מינוי בן ממשיך

שאלה: הוריי הסתכסכו עם אחי והם מעוניינים לבטל את ההכרה בו כבן ממשיך. הם מעוניינים לחלק את רכושם באופן שווה בין כל האחים. האם הדבר

פיצויי "סבל" בהפקעת מקרקעין

כמעט ואין קיבוץ בארץ שסוגיית הפקעת קרקע אינה נוגעת בו. ולא נאלץ להתמודד עם מצב בו הרשויות מודיעות כי בכוונתן להפקיע את שטחו. לטובת סלילת

Call Now Button