לוגו איילת

האם יש חבות כלפי עובד בחצרים שלכם ? /מאת: איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת

נותני שירותים שונים, כדוגמת קבלני בנייה, גננות, תחזוקה, קטיף ועוד, מעסיקים עובדים במסגרת מתן השירותים עבורכם. כשברור לכם ולנותני השירותים כי לא מדובר בעובדים שלכם. (אלא עובדי קבלן למשל).

יחד עם זאת מציאות זו מעלה את השאלה. האם קמה לכם החובה לפקח על תנאי עבודתם של עובדים אלו. ולדאוג לכך שהם מקבלים זכויות כנדרש. זאת בשל העובדה כי הם פועלים בחצריכם?

בסוגיה זו דן פסק דין מהעת האחרונה (9.6.20)* בבית הדין הארצי לעבודה. בשל חשיבותו בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.  

תיאור מקרה – תביעת עובדים זרים – עובדי קבלן או עובדים ישירים?

באותו עניין הגישו עשרה עובדים אזרחי אריתריאה תביעה לזכויות סוציאליות שונות. בגין עבודתם וסיום עבודתם בחברה שעוסקת בייצור לוחות טרומיים לבנייה. בנוסף לחברה אצלה עבדו, צירפו התובעים כנתבע גם את המפעל אשר בחצריו הם עבדו בפועל בייצור אלמנטיים טרומיים. בהתאם להסכם למתן שירותים שחתמו החברה והמפעל.

פסק דין.

על התביעות דנו ראשית בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. אשר במסגרת פסק דינו דחה את טענת התובעים. שיש לראות במפעל כמעסיקם במשותף עם החברה. בהקשר זה קבע כי החברה היא זו שקלטה את העובדים לעבודה, וניהלה את דו"חות הנוכחות שלהם. היא אישרה היעדרויות במקרה הצורך, שילמה את שכרם, פיקחה מבחינה מקצועית על עבודתם (בשיתוף פעולה עם מנהל הייצור מטעם המפעל), ואף הייתה מוסמכת לפטרם. מסקנת בית הדין היתה כי זוהי העסקה אותנטית על ידי החברה שלא שימשה כ"צינור" להעברת שכר ותו לא, כך שאין לראות במפעל כ"מעסיק במשותף".

על אף קביעה זו, השתכנע בית הדין כי יש לחייב גם את המפעל בחובותיה של החברה כלפי העובדים. זאת בשל העובדה כי בהסכם שערכו המפעל והחברה הם ציינו אמנם כי אין יחסי עובד-מעסיק בין עובדי החברה למפעל. אך לא ציינו דבר לגבי זכויותיהם של העובדים ולא כללו בו התחייבות של החברה לשלם לעובדיה את זכויותיהם לפי דין. בכך, כך סבר בית הדין האזורי, נהג המפעל "בהתעלמות ושוויון נפש מול זכויות העובדים מהם הוא קיבל שירות".

ערעור – אי חבות כלפי עובד בחצרים.

על קביעה זו הגיש המפעל ערעור לבית הדין הארצי. בו טען כי בנסיבות המקרה, לא הגיעה אל המפעל אף פנייה או תלונה מהעובדים. בדבר אי תשלום זכויותיהם על ידי מעסיקתם. וכן כי הם קבעו במפורש בהסכם בינו לבין החברה כי החברה בלבד היא מעסיקתם של העובדים. משום כך לא היה כל יסוד להשתת אחריות עליו, ולחייבו בתשלום זכויותיהם של העובדים.

דיון – מעסיק העובדים.

בפסק הדין שנתן בערעור פסק בית הדין הארצי לעניין שאלת העסקת העובדים על ידי המפעל. בהתאם להלכה הפסוקה, השאלה היא מול מי קיימו העובדים מערכת יחסי עבודה שהיא "אותנטית ולגיטימית". בית הדין קבע כי המפעל לא היה מעורב בשלב הקבלה לעבודה ואף לא בעבודה בפועל. (מלבד טענה כללית כי המפעל באמצעות מנהלים מטעמו "פיקח על עבודתם של התובעים ואיכותה").

גם ביחס לנסיבות סיום העבודה, החברה היא שהפסיקה את העסקת העובדים ולא הציעה להם עבודה חלופית. בית הדין קבע כי העובדים, שהנטל עליהם, לא הוכיחו כי מעסיקתם היתה חברת קש. או שמיקור החוץ היה על מנת לחמוק מאחריות לזכויות העובדים או לפגוע בהן. לאור כך אישר בית הדין את הקביעה כי המפעל לא היה "מעסיק משותף" של התובעים.

דיון – אחריות המפעל (כולל לעובדי קבלן).

מכאן ממשיך הארצי ודן בקביעת בית הדין האזורי. לפיה יש להטיל אחריות על המפעל לתשלום זכויותיהם של העובדים. מהטעם שגילה אדישות כלפי זכויותיהם של אלו שעבדו בחצריו. ולא ביצע את הפיקוח הדרוש על מנת לוודא שמעסיקם ממלא אחר הוראות משפט העבודה.

לעניין זה קובעים שופטי הארצי כי על אף שהנמקת בית הדין האזורי שובת לב, דעתם שונה. שכן לטעמם ככל שאין מדובר ב"מעסיק" (ולו במשותף או לצרכים ספציפיים) – לא ניתן להטיל עליו אחריות לתשלום זכויותיהם של עובדים שאינם שלו. (אלא מכוח הוראות החוק להגברת האכיפה. שאין חולק כי אינן חלות על עובדי ייצור בתעשייה).

בית הדין קובע כי העובדים לא סיפקו תשתית משפטית ועובדתית מספקת בטיעוניהם ובראיות מטעמם. המצדיקה לראות במפעל כמעסיקה במשותף לצרכים ספציפיים (אפשרות לחריגים במיוחד).

חבות כלפי עובד מצד המשתמש.

בית הדין הארצי קובע כי לא די באי תשלום זכויותיהם של העובדים בפועל על מנת להטיל אחריות על מי שאינו המעסיק. שאם לא כן כל אימת שהמעסיק לא ישלם זכויות לעובד יהיה המשתמש אחראי לכך. מבלי שחלו התנאים שקבע לכך החוק להגברת האכיפה. ומבלי הצדקה חריגה אחרת. (כאשר אדגיש להסרת ספק כי אין הכוונה למצבים בהם המשתמש הוא מעסיק או מעסיק במשותף. שאזי יש לו אחריות מלאה לזכויות העובדים).

נסיבות חריגות כאלו הן למשל אם העובדים היו מלינים בפני המפעל, או מביאים לידיעתו בדרך אחרת, כי אינם מקבלים את זכויותיהם. אך בענייננו הם לא טענו שכך היה.

תוצאות: אי חבות כלפי עובד בחצרים – לדוגמא עובדי קבלן.

לאור האמור, בית הדין מקבל את הערעור. וקובע כי המפעל אינו אחראי כלפי העובדים לתשלום זכיותיהם.

 

*   ע"ע (ארצי ) 24256-06-17 מנרב הנדסה ובניין בע"מ – GOITOM TWELDE (פורסם בנבו, 09.06.2020).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

צוואה ומחלת נפש

תיאור מקרה – אי כשירות. פנתה אליי א', חברת קיבוץ ממרכז הארץ, בגרון חנוק ובעיניה דמעות וסיפרה כי אמה סבלה מבעיות נפשיות. ולכן, דחוף דחוף,

היריון ופיטורים

פיטורין בתקופת ההריון ולאחריו הוא נושא המעורר שאלות רבות אצל לקוחותיי. ביניהם קיבוצים המעסיקים נשים רבות. ואני נדרשת לסוגיה זו בתדירות רבה. פסק דין שיצא

Call Now Button